בנק הפועלים || הממשלה החדשה שתקום תיאלץ להפחית בהדרגה את התמיכה בעסקים

מעריכים כי רמת הצריכה הפרטית לנפש לא תחזור לזו של 2019 עד ל-2023

 

 

FacebookTwitter Whatsapp

כלכלני בנק הפועלים
22/02/2021

ישראל

מספר הנדבקים החדשים רשם בשבוע החולף ירידה חדה, והממשלה החליטה לפתוח היום חלק גדול מפעילויות המסחר, הפנאי והנופש. פעילויות הפנאי והנופש מיועדות לאוכלוסייה שהתחסנה או החלימה מקורונה. בשבועות הקרובים נראה עלייה חדה בצריכה שמהווה פיצוי חלקי על תקופת הסגר. משקי הבית צברו חסכונות בתקופת הסגר וכן נהנו מעלייה בשווי הנכסים הפיננסיים. אלו צפויים להגביר ביקושים לסחורות ושירותים. ההוצאה לצריכה פרטית ברבעון הרביעי של 2020 הייתה נמוכה ב-7.8% מזו של הרבעון המקביל בשנה הקודמת.

בשנת 2019 כ-3.0% מסך הצריכה הפרטית הייתה על נסיעות לחו"ל, הוצאה שכמעט התאפסה, וצפויה להתחיל להתאושש במקרה האופטימי רק במחצית השנייה של השנה. זו גם אחת הסיבות לכך שהצריכה הפרטית בישראל ירדה בשיעור חד יחסית למדינות מפותחות אחרות. הזינוק קצר הטווח בצריכה הוא חיובי למשק ולעסקים, אבל לא בטוח שאפשר להסתמך עליו כמחולל צמיחה בטווח הארוך. הממשלה החדשה שתקום תיאלץ להפחית בהדרגה את התמיכה בעסקים ובמועסקים שנמצאים בחל"ת, ולאור שיעור האבטלה הגבוה, אנו מעריכים כי רמת הצריכה הפרטית לנפש לא תחזור לזו של 2019 עד ל-2023.
 
התוצר ירד ב-2020 בשיעור מתון של 2.4%. הנתון היה טוב מהערכות המוקדמות, וברבעון הרביעי אף נרשמה צמיחה במונחים שנתיים של 6.3%. הצמיחה הושפעה מאוד מעלייה חדה בעודף היצוא, כלומר עלייה של היצוא וירידה חדה של היבוא. חלק מהגורמים שמיתנו את הפגיעה בתוצר ב-2020, הם גם אלו שמקטינים את הפוטנציאל לריבאונד גדול בצמיחה השנה. לדוגמה, פתיחת השמיים תסיט חלק מהצריכה המקומית ליבוא. כמו כן בענפים מסוימים, כמו היי-טק, לא הייתה פגיעה כלל, ולכן קשה לצפות לזינוק בפעילות השנה. אנו צופים צמיחה של 3.5% ב-2021.
 
מדד המחירים לחודש ינואר ירד ב-0.1%, אך הוא היה גבוה ביחס לציפיות המוקדמות וביחס לעונתיות של חודש זה. רוב הסטייה מהתחזית מיוחסת לסעיף הדיור שעלה ב-0.3%, אם כי ניכרת עליית מחירים גם בשאר הסעיפים. מחירי ריהוט וציוד לבית עלו לדוגמה בשיעור חד של 0.8%, תוצאה של עליית מחירי ההובלה בעולם. אנו מעריכים שסביבת האינפלציה העולמית עלתה וזה מחלחל עתה גם לשוק המקומי. דווקא הגורמים המקומיים, שמושפעים משיעור האבטלה הגבוה, ובראשם סעיף הדיור (מחירי שכ"ד) ימתנו מעט את עליות המחירים.

הציפיות לאינפלציה בעולם המשיכו לעלות וגם בישראל השוק צופה עתה אינפלציה של כאחוז ל- 12 החודשים הקרובים (בנגזרים). ואינפלציה ממוצעת של כ- 1.5% בשנתיים הקרובות (באג"ח). כלומר השווקים סבורים שהאינפלציה בשנת 2022 תתקרב למרכז יעד האינפלציה. יכול להיות שהציפיות הנוכחיות לאינפלציה כוללות פרמיה לא מבוטלת של סיכון אינפלציוני, כלומר שהשחקנים מעניקים הסתברות שהיא לא אפסית לתרחיש של התפרצות אינפלציה בעולם, זאת לאור הנסיבות יוצאות הדופן שנוצרו במשבר הזה. תחזית האינפלציה שלנו ל-12 החודשים הקרובים עומדת עתה על 0.9%.
 
עלייה בציפיות לאינפלציה והתללה של עקומי התשואות הם תוצאה של המדיניות המוניטרית המאוד מרחיבה של הבנקים המרכזיים. שני אלו מהווים איתות  ליכולת המוגבלת לפתור משברים תוך התבססות על הרחבות מוניטריות. התשואה על איגרת החוב לטווח של 9 שנים (330) המשיכה לעלות בשבוע החולף והגיעה לרמה של 1.05%.

בנק ישראל מתקשה לבלום את תהליך העלייה בתשואות, כשברקע צרכי מימון גבוהים של האוצר, ועלייה בציפיות לאינפלציה. הבנקים המרכזיים עדיין חוששים יותר מטעות של נסיגה מוקדמת מדי מהמדיניות המרחיבה, ולכן בחודשים הקרובים לא נראה שינוי בכלי המדיניות המופעלים. ככל שהפעילות תחזור לשגרה, אנו מעריכים כי בנק ישראל יחל לצמצם את קצב רכישות האג"ח הממשלתיות. בינתיים עליית הציפיות לאינפלציה מביאה לריביות ריאליות שליליות יותר.

גלובלי

ירידה בקצב ההדבקות בעולם מעלה את המחשבות ליום שאחרי, והשווקים מתחילים לתת משקל לסיכונים שנוצרו בתקופת הקורונה. מחירי הסחורות התעשייתיות בעולם ממשיכים לעלות וגוררים עימם את הציפיות לאינפלציה ואת התשואות הארוכות. המסר של הפד הוא שהמדיניות תמשיך להיות מרחיבה מאוד, אבל שוקי הכסף מביטים כבר ל-2022, ורמת הבטחון בהמשך התמיכה של הבנקי המרכזיים כבר יורדת.
 
עלייה מהירה בתשואות האג"ח הממשלתיות. התשואה לפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב לעשר שנים עלתה בסוף השבוע האחרון לרמה של 1.34%, הרמה הגבוהה בשנה האחרונה. העלייה בתשואות נבעה מצירוף של של אופטימיות לגבי חזרה קרובה של הכלכלה האמריקנית לנורמליות מסוימת והערכות לגבי האצה אפשרית של האינפלציה בשנים הקרובות.

עליית תשואות נרשמה גם בשוקי איגרות החוב הממשלתיות מחוץ לארה"ב. התשואה לעשר שנים בגרמניה עלתה עד לרמה של מינוס 0.32%, הרמה הגבוהה מאז יוני 2020 ובאנגליה עלו התשואות הממשלתיות לעשר שנים לרמה של 0.7% והם קרובים כעת לרמה שטרם משבר הקורונה. ההנחה הרווחת היא שהבנקים המרכזיים יהיו סבלניים לעליית התשואות והאינפלציה, ולכן לא נראה שינוי במדיניות המוניטרית בחודשים הקרובים.
 
מגמה מעורבת בשוקי המניות בעולם. מרבית מדדי המניות בוול סטריט רשמו ירידות בשבוע האחרון. בסיכום השבועי, מדדי ה-S&P500, נסדק, וראסל 2000 ירדו בשיעורים של 0.7%, 1.6%, ו-1.1% בהתאמה. לעומתם, מדד הדאו ג'ונס עלה בשיעור 0.1%. באירופה, מדדי היורוסטוקס 50 ו-600 עלו 0.5% ו-0.3% בהתאמה. שוקי המניות באסיה סיימו את השבוע בעליות, אותן הובילה טיוואן עם עלייה של 3.4%. המדדים בהונג קונג וביפן רשמו עליות מעל ל-1.5%. בשוקי הסחורות בלטה העלייה של 7.4% במחיר הנחושת. מחיר חבית נפט מסוג ברנט עלה בחצי אחוז ומתחילת השנה רשם עלייה מצטברת של 21%.
 
ארה"ב

נתוני מקרו חיוביים. המכירות הקמעונאיות רשמו בינואר עלייה חדה של 5.3% ביחס לדצמבר 2020. העלייה, החדה בהרבה מהציפיות, מהווה אינדיקציה לגידול בצריכה הפרטית, והיא חלה על שורה רחבה של מוצרים, כולל אלקטרוניקה, מכשירי חשמל, רהיטים, ואחרים. רכיב הליבה של מכירות אלה, שאינו כולל רכישת מכוניות ודלק, עלה בשיעור חד יותר של 6.1%. נתון נוסף שהפתיע בשבוע האחרון הוא העלייה של 1.3% במדד במחירים ליצרן בחודש ינואר לעומת תחזית של 0.4%. מלבד עלייה במחיר האנרגיה גם מדדי הסחורות החקלאיות והתעשיתיות עלו בחדות בחודשים האחרונים ומתחילת השנה נרשמה בהם עלייה מצברת של 6.4% ו-11.4% בהתאמה.

יחסית לינואר 2020, עליית המחירים ליצרן מסתכמת ב-1.7% מול תחזית של 0.9%. מדד מנהלי הרכש של סך התפוקה, של חברת IHS Markit, עלה בפברואר ל-58.8 הנקודות, הרמה הגבוהה ביותר מאז ממרץ 2015. העלייה החודש נבעה ממדד השירותים שעלה והוסיף להצביע על התרחבות ברמה גבוהה, מדד התעשייה אומנם ירד מעט החודש אך גם הוא מוסיף להצביע על התרחבות.
 
נתוני הדיור מוסיפים להצביע על רמת פעילות גבוהה, ובינואר נרשמה עלייה באישורי הבנייה ובמכירות של בתים קיימים. בהתחלות הבנייה אומנם נרשמה ירידה של 6.0% לעומת חודש דצמבר, אך הרמה היא עדיין גבוהה מאוד. בשוק העבודה, חלה עלייה במספר הדרישות השבועיות החדשות לדמי אבטלה, ואלה הגיעו ל-861 אלף. סביר להניח שנתוני המקרו בחודש פברואר יושפעו מהחורף הקשה באזורים נרחבים כדוגמת טקסס, היכן שהפסקות החשמל והנזקים שנגרמו כתוצאה ממזג האוויר בוודאי פגעו בכל סוגי הפעילות.
 
אירופה: מדדי האמון מצביעים על מגמה מעורבת, מגזר השירותים מוסיף להתכווץ. בכיוון החיובי בלט האומדן למדד מנהלי הרכש של מגזר התעשייה, עם עלייה מ-54.8 נקודות בינואר ל-57.7 נקודות בפברואר. מאידך, בענפי השירותים חודש פברואר הוא החודש השישי ברציפות שבו המדד מצביע על התכווצות של הפעילות. האומדן לחודש פברואר ירד מרמה של 45.4 נקודות בינואר ל-44.7 נקודות. מדד הסנטימנט הכלכלי בגוש האירו, המתפרסם ע"י מכון ZEW, עלה בפברואר, כש-77% מהמשיבים במדגם מצפים לשיפור ברמת הפעילות בזמן הקרוב.

נתוני הצמיחה לרבעון הרביעי עודכנו מעט כלפי מעלה, והם מצביעים עתה על התכווצות של 2.4% במונחים שנתיים לעומת 2.8% באומדן קודם. באיטליה, מריו דראגי הצליח להקים ממשלת אחדות שקיבלה את אישור שני בתי הפרלמנט, וכעת נסללה הדרך להאצת תהליך ההתחסנות של האוכלוסייה והגדלת ההשקעות הציבוריות בתשתיות. מחוץ לגוש האירו, מנהיגי אנגליה ושווייץ יפרסמו בקרוב את הפרטים על תוכניות יציאה הדרגתית מהסגר, שתחל ככל הנראה מחודש מרץ.
 
סין

נתונים מעורבים על רקע מגבלות על הפעילות בזמן חופשת ראש השנה הסיני. החופשה הסתיימה ביום חמישי האחרון, ומאותו יום השווקים הפיננסיים ומקומות העבודה חזרו לפעילות רגילה. הנתונים מצביעים על ירידה של 71% בנסיעות בשלושת השבועות מה- 28 בינואר. זאת, על רקע ההנחיות מהממשלה להימנע ככל האפשר משימוש בתחבורה ציבורית בזמן שחלה עלייה מסוימת בתחלואה מהקורונה. כמובן שתחומי המלונאות, התיירות, והתחבורה נפגעו מהמצב השנה. עם זאת, נרשמה עלייה של 29% ביחס לאותה התקופה ב-2020 בהוצאות על צריכה פרטית, ובמיוחד רכישות מקוונות.