מחזורי מוסדיים || באילו מניות המוסדיים הגדילו אחזקות בפברואר?

הגדרה של כסף חכם הוא כסף שמושקע בניסיון לנצל את פער המחיר של נייר ערך מהשווי הכלכלי שלו. במילים אחרות, כסף חכם הוא כסף שמושקע בצורה רציונלית יותר תוך בדיקה של פרמטרים רבים. כך לפחות נהוג לחשוב. “כסף טיפש” הוא כסף שנעשה בניהול פסיבי שאינו מתבסס על ניתוח כלכלי בסיסי. לרוב, השקעה זו משויכת למשקיעים מן השורה שמתנסים בבורסה. כך לפחות נהוג לחשוב. השקעה על פי הניהול הפסיבי אינה מבוססת על פעילות נגד מגמת השוק, אף יותר מכך, השקעה פסיבית נשענת על מחירי השוק הנקבעים על ידי “הכסף החכם”.

 

המגמה החיובית בשוק המניות הישראלי ובשווקים מסביב לעולם מאז ששוק ההון החליט שהוא התגבר על הקורונה, לא נותנת מנוח למשקיעים מתוחכמים רבים. להשקפתם, מתרבים הסימנים לכך שהשוק הולך ומתנתק מהשווי הכלכלי שלו. במגזין 1468770.jpg הקודם הזכרנו בהרחבה את הסיבות, די אם נזכיר את העלייה המשמעותית של כמות ההנפקות בוול סטריט (בין היתר של חברות ללא הכנסות או רווחים אלא של חלום בלבד), המכפילים האדירים בהם נסחרות חלק ממניות הטכנולוגיה, והעלייה החדה בכמות תיקי ההשקעות של סוחרים עצמאיים (חלק מהם דור צעיר, שנמצא בחל”ת בישראל ובארה”ב ומחפש תעסוקה לזמן הפנוי, על הדרך מצמצם הוצאות, ומקבל מענקים מהממשלה). כך למשל דיווחה הבורסה כי לא פחות מ־141,000 חשבונות חדשים נפתחו על ידי הציבור השנה, עם צמיחה של 44% ביחס לשנה שעברה.

 

מאפריל 2020 נרשמה גאות של ממש בשוק המניות. שוק ההון הציג שוב יכולת התאוששות מרשימה והשווקים תיקנו את ירידות הקורונה תוך כמה חודשים, נשאל שוב, האם מדובר כאן בבועה/התנתקות מהצפיות? אחד מהסימנים הברורים יותר לסיום מתקרב של גאות בשווקים הוא עזיבת הכסף החכם את שוק ההון לטובת כסף טיפש. לכן נשאל, האם המוסדיים עוזבים את השוק?

 

 

האם המוסדיים עוזבים את השוק?

 

חשוב לנו לבדוק את תוואי הקניות והמכירות של המוסדיים בימי המסחר האחרונים כדי לקבוע האם הגופים המובילים את השוק באמת עוזבים אותו ומקינים אחזקות.

 

אם כך נקדים את המאוחר ונקבע שכן, נכון לאמצע פברואר 2021, המוסדיים מקטינים פוזיציה במניות המובילות של שוק ההון הישראלי. בנוסף, על בסיס המשך העליות בתל אביב 35, ניתן לקבוע שהחוסכים הפרטיים מחליפים אותם.

 

לפי נתוני פברואר הקטינו המוסדיים את הפוזיציה שלהם בכ־300 מיליון שקל בתוך שבוע מסחר בודד. המכירות של המוסדיים הסתכמו ב־752 מיליון שקל, והקניות הסתכמו ב־456 מיליון שקל. הנתונים נלקחו מאתר פאנדר, שמסקר באופן יומי את המכירות והקניות של המוסדיים.

 

 

נייס על חשבון מטריקס

 

המניות המבוקשות ביותר על ידי המוסדיים הן מניות נייס שנרכשה ב־54 מיליון שקל, שופרסל שנרכשה ב־33 מיליון שקל, פועלים ב־26 מיליון שקל, לאומי ב־25 מיליון שקל ומטריקס ב־23 מיליון שקל. כרגע, החברות שמחוץ לרדאר הרכישה של המוסדיים הן מניות מליסרון, סאפיינס, אמות, בזק ואופקו שנרכשו כולן בפחות מ־5 מיליון שקל בפברואר.

 

המוסדיים מכרו את מניית מטריקס ב־67 מיליון שקל, את דיסקונט ב־42.5 מיליון שקל, פועלים ב־42 מיליון שקל, לייבפרסון ב־38 מיליון שקל ובזק ב־34.5 מיליון שקל. מניות אלו בלטו בסכומי מכירות גבוהים יותר יחסית לשאר מניות תל אביב 35. מבחינת הפרשי קנייה לעומת מכירה, נייס היא המובילה מבין מניות תל אביב 35 עם הפרש של 43.5 מיליון שקל. מדובר בביקוש גבוה באופן משמעותי לעומת שאר מניות המדד.

 

נייס היא ספק גלובלי של פתרונות תוכנה ברישיון ובענן. הפתרונות של נייס מסייעים לארגונים לשפר את חוויית הלקוח, להבטיח ציות לרגולציה, להיאבק בפשיעה פיננסית ולשמור על נכסי החברה. הפתרונות של נייס נמצאים בשימוש של ארגונים ביותר מ־150 מדינות ובתקופת הקורונה שווי מניית החברה הגיעה לשיא, אך ניכר שהמוסדיים מאמינים שהגאות רק החלה.

 

 

אחרי נייס נמצאת מניית שופרסל עם הפרש חיובי של 15 מיליון שקל. מניית אנרג’יאן עם הפרש חיובי של 12 מיליון שקל.

 

ההפרשים השליליים ביותר בין מכירה לקנייה התבצעו במניות מטריקס (43 מיליון שקל), בזק (32 מיליון שקל), נובה (30 מיליון שקל), לייבפרסון (28 מיליון שקל) ואלקטרה (22.5 מיליון שקל). באופן מפתיע, המניה הנרכשת ביותר והמניה הנמכרת ביותר למעשה שייכות לאותו הסקטור.

 

 

מטריקס עוסקת בפתרונות ושירותי טכנולוגיית מידע, ייעוץ וניהול בישראל: פיתוח מערכות טכנולוגיות ומתן שירותים נלווים, לרבות ייעוץ וניהול, ביצוע מיזמי אינטגרציה של מחשוב ותוכנה וניהול מיזמים בתחום. בדומה לנייס היא מציעה בארה”ב אספקת פתרונות ושירותי מומחים בתחום ה־GRC ובכלל זה ניהול סיכונים פיננסיים, ניהול מניעת הונאות, מניעת הלבנת הון, בקרת מסחר ואבטחת ציות לרגולציה בנושאים אלה. המוסדיים ככל הנראה, מאמינים שהדומיננטיות של נייס בענף תפגע במתחרות.

 

שאלת הרוטציה

 

הרציונל שאחז בשווקים בחודשיים האחרונים של 2020 סבר כי ההתאוששות ממשבר הקורונה תביא לעלייה חדה במניות הבנקים, הנדל”ן והאנרגיה, על חשבון מניות הטכנולוגיה שזינקו תוך כדי המשבר עצמו בעקבות התאמתן למצב החדש, שדרש התבודדות והסתמכות בלעדית על טכנולוגיה. נציין כי הרוטציה תיטיב עם המשקיעים המקומיים משום שהמדדים בישראל מוטים יותר למניות הכלכלה המסורתית ובדיקת עומק של רכישת המוסדיים בשבוע הראשון של חודש פברואר 2021 יעניק אינדיקציה ראשונית לאמיתות ההשקפה.

 

 

אלטרנטיבה להשקפה זו יכולה להיות שהעלייה של סקטור אחד לא תבוא על חשבון השני. הכלכלה הישנה אמנם חטפה חבטה קשה אשתקד ויש סיכוי סביר שעם החזרה לשגרה היא תתאושש, אך אין זה אומר שמניות הטכנולוגיה יציגו ירידות ערך. ככל הנראה, מסתמן שהעולם התמכר לחידושים ושימוש גובר בטכנולוגיה ומניות אלו חייבות להיות מרכזיות בכל תיק.

 

אם כך, מעקב אחרי תנועת ההשקעות של המוסדיים מראה כי אכן יש דומיננטיות מסוימת של מניות הכלכלה הישנה, לפחות בקרב מנהלי השקעות קופות הגמל וקרנות הנאמנות.

 

נעבור לתוצאות: המוסדיים הזרימו ביקושים לקנייה בעיקר למניות הטכנולוגיה בת”א־35 בשווי של 145 מיליון שקל. סקטור הבנקאות והביטוח נמצא במקום השני עם 120 מיליון שקל ובמקום השלישי נדלן עם ביקוש של 66 מיליון שקל. המכירות בטכנולוגיה הסתכמו ב־250 מיליון שקלים. הבנקים והביטוח נמכרו ב־204 מיליון שקל. צריכה ותקשורת נמכרו ב־66 מיליון שקל.

 

כאמור בפתיח על כסף חכם מול כסף טיפש, המוסדיים מציגים ירידה בכל הסקטורים. הירידה המינורית ביותר נרשמה במגזר האנרגיה - 4 מיליון שקל. במניות התעשייה נרשמה ירידה של 15.5 מיליון שקל ובנדל”ן נרשמה ירידה של 19 מיליון שקל. הירידה בטכנולוגיה התבטאה ב־105 מיליון שקל ובבנקים וביטוח בהיקף של 84 מיליון שקל. שורות אלו נכתבות ב־9 בפברואר, שבוע לפני שהעיתון יוצא לאור. כך שהנתונים נכונים לשעתם.

 

האחזקות של מניות תא 35 על ידי המוסדיים