מיכאל לוי
28/04/2021
המדד המשולב למצב המשק עלה בחודש מרץ 2021 ב-0.5%, וזאת על רקע ביטול רוב המגבלות להתמודדות עם נגיף הקורונה והרחבת הפעילות הכלכלית במשק כתוצאה מכך.
שינויים אלו התאפשרו בעקבות התקדמות מבצע החיסונים, שהחל בישראל בדצמבר 2020, והצליח למתן מאוד את התחלואה וההדבקה (לוח 1). כביטוי לפתיחה המחודשת והנרחבת של העסקים (פרט לתיירות החוץ), שיעור המשרות הפנויות זינק במרץ לרמת שיא לאינדיקאטור זה .
מעבר למשרות הפנויות שהוזכרו לעיל, המדד המשולב לחודש מרץ הושפע לטובה מעליות ביבוא מוצרי הצריכה (מרץ) ,יבוא התשומות לייצור (מרץ), יצוא השירותים (ינואר), מדד הפדיון בשירותים (פברואר) ומדד הפדיון במסחר הקמעונאי (פברואר).
כפי שנצפה בחודש שעבר, עליית מדד הפדיון במסחר הקמעונאי בפברואר ביטלה את השפעת הירידה בו בינואר. לעומת זאת, יצוא הסחורות (מרץ), מדד הייצור התעשייתי (פברואר) ומשרות השכיר (ינואר) ירדו והשפיעו שלילית על המדד. לוח 2 מציג את התפתחות רכיבי המדד בחודשים האחרונים.
לנוכח ייחודו של המשבר והקשיים במדידה המתלווים אליו, אין להסיק מהשינויים במדד לגבי העוצמה המדויקת של השינויים בפעילות, ובפרט לא לגבי העוצמה היחסית בין החודשים השונים.
הסברים מפורטים לגבי אופן חישוב המדד המשולב וכן לוחות מפורטים ארוכי טווח ניתן למצוא בקישור: https://www.boi.org.il/he/Research/Pages/ind.aspx
לוח 1: עדכונים לאחור במדד המשולב
לוח 2: השינויים ברכיבי המדד בחודשים האחרונים
(שיעורי שינוי חודשיים באחוזים, אלא אם כן צוין אחרת)
שינויים אלו התאפשרו בעקבות התקדמות מבצע החיסונים, שהחל בישראל בדצמבר 2020, והצליח למתן מאוד את התחלואה וההדבקה (לוח 1). כביטוי לפתיחה המחודשת והנרחבת של העסקים (פרט לתיירות החוץ), שיעור המשרות הפנויות זינק במרץ לרמת שיא לאינדיקאטור זה .
מעבר למשרות הפנויות שהוזכרו לעיל, המדד המשולב לחודש מרץ הושפע לטובה מעליות ביבוא מוצרי הצריכה (מרץ) ,יבוא התשומות לייצור (מרץ), יצוא השירותים (ינואר), מדד הפדיון בשירותים (פברואר) ומדד הפדיון במסחר הקמעונאי (פברואר).
כפי שנצפה בחודש שעבר, עליית מדד הפדיון במסחר הקמעונאי בפברואר ביטלה את השפעת הירידה בו בינואר. לעומת זאת, יצוא הסחורות (מרץ), מדד הייצור התעשייתי (פברואר) ומשרות השכיר (ינואר) ירדו והשפיעו שלילית על המדד. לוח 2 מציג את התפתחות רכיבי המדד בחודשים האחרונים.
לנוכח ייחודו של המשבר והקשיים במדידה המתלווים אליו, אין להסיק מהשינויים במדד לגבי העוצמה המדויקת של השינויים בפעילות, ובפרט לא לגבי העוצמה היחסית בין החודשים השונים.
הסברים מפורטים לגבי אופן חישוב המדד המשולב וכן לוחות מפורטים ארוכי טווח ניתן למצוא בקישור: https://www.boi.org.il/he/Research/Pages/ind.aspx
לוח 1: עדכונים לאחור במדד המשולב
|
עדכון משולב (באחוזים) |
נתון קודם |
נתון חדש |
|
מרץ |
|
0.50 |
|
פברואר |
0.40 |
0.45 |
|
ינואר |
0.26- |
0.34- |
|
דצמבר |
0.64 |
0.67 |
|
נובמבר |
0.79 |
0.81 |
|
אוקטובר |
0.65- |
0.67- |
לוח 2: השינויים ברכיבי המדד בחודשים האחרונים
(שיעורי שינוי חודשיים באחוזים, אלא אם כן צוין אחרת)
|
|
מרץ |
פברואר |
ינואר |
דצמבר |
|
מדד הייצור התעשייתי (ללא כריה וחציבה) |
|
-1.1 |
-1.1 |
0.2 |
|
מדד הפדיון בשירותים (ללא חינוך ומינהל ציבורי) |
|
2.1 |
0.9 |
-0.4 |
|
מדד הפדיון במסחר הקמעונאי |
|
6.2 |
-6.1 |
0.2 |
|
יבוא מוצרי הצריכה2 |
4.7 |
-0.3 |
-4.0 |
6.1 |
|
יבוא התשומות לייצור (ללא דלקים)2 |
3.7 |
-1.3 |
4.3 |
0.5 |
|
יצוא הסחורות (ללא חקלאות)[1] |
-0.5 |
-0.9 |
-1.9 |
-2.6 |
|
יצוא השירותים (ללא תחבורה)[2] |
|
|
7.8 |
-0.6 |
|
משרות השכיר – במגזר הפרטי |
|
|
-5.4 |
3.1 |
|
שיעור המשרות הפנויות במגזר העסקי[3] |
4.4 |
2.9 |
2.7 |
2.6 |
|
התחלות הבנייה[4] |
|
|
|
6.8 |
