המדינה מסכלת פיצוי מעסיקים בגין ימי בידוד של עובדיהם

בעקבות הסדר בין המעסיקים למדינה, נקבע שהמדינה תשפה מעסיקים בגין ימי בידוד של עובדיהם. עם זאת, אופן התנהלות המדינה מצביע על ניסיון להימנע ככל האפשר משיפוי כאמור.

 

 

FacebookTwitter Whatsapp

אריאל כץ, רו"ח (עו"ד)
09/05/2021

מעט לאחר פרוץ משבר הקורונה, עתרה התאחדות התעשיינים לבג"ץ בטענה כי בידוד אינו מהווה מחלה ולפיכך אין על המעסיקים לספוג את הנטל הכרוך בתשלום ימי מחלה בגין ימי הבידוד. בהמשך, הושגה הסכמה בין המדינה לבין נציגי המעסיקים לפיו הנטל יחולק בין המעסיקים לבין המדינה באופן הבא: יום הבידוד הראשון יהא על-חשבון העובד, יום הבידוד השני יהא ע"ח המעסיק, ויום הבידוד השלישי ואילך יהיה ע"ח המעסיק והמדינה יחדיו, כאשר מעסיק של עד 20 עובדים יהא זכאי לשיפוי של 75%, ומעסיק של יותר מ-20 עובדים יהא זכאי לשיפוי של 50%.

הקשיים שהמדינה מערימה בדרך לקבלת הפיצוי
מאז גיבוש ההסכם, המדינה לא מפסיקה להערים קשיים על המעסיקים – ככל הנראה מתוך מטרה להקטין את היקף המימוש של הזכות לפיצוי בגין ימי בידוד של עובדים. כך, האפשרות להגשת בקשות לשיפוי נפתחה רק במהלך חודש פברואר 2021, חודשים רבים לאחר שהושג ההסכם. 
בנוסף, נקבעה דרך הגשה מורכבת ומסורבלת מאוד לתביעות אלו. במקום מנגנון פשוט להגשת תביעות בגין ימי בידוד, נקבע כי על המעסיקים לעדכן ולשנות את אופן החישוב של תלושי השכר (גם באופן רטרואקטיבי) כדי לשקף את סוגי ימי הבידוד השונים של העובדים. 
בהתאם, בתי התוכנה של תוכנות השכר החלו להפיץ עדכוני תוכנה כדי להתאים לדרישות, אך אלו הופצו רק בשלהי חודש פברואר, ועדיין דרשו התעסקות רבה ומורכבת מצד המעסיקים.

חמורה מכל היא הקביעה כי ניתן יהיה להגיש בקשות לשיפוי רק תוך 60 יום מתום החודש שבו העובד שהה בבידוד, ובפרט כי ניתן יהיה להגיש בקשות לשיפוי בגין החודשים אוקטובר 2020 עד ינואר 2021 – רק עד ליום 12/04/2021, והרי מהו ההיגיון לקביעת תקופת התיישנות כה קצרה, מלבד שאיפה של המדינה להקטין את היקפי מימוש הזכויות של המעסיקים?

כלומר, למעסיקים ניתנו פחות מחודשיים ללמוד כיצד ליישם בתלושי השכר את החקיקה החדשה, לעדכן,  לתקן ולשנות את כל תלושי השכר, ולהגיש תביעות במועד, זאת כאשר נדרש מהם במקביל לעמוד בכל החובות החוקיות הרגילות כגון הגשת דוחות מע"מ וכדומה. יש לציין כי בתוך אותם חודשיים "ברוטו" נכללה גם תקופת חג הפסח, דבר שיצר עומס רב ביותר בביצוע המשימות השוטפות בכלל ובטיפול בתביעות השיפוי החדשות בגין ימי בידוד בפרט.

לסיכום, לדעתנו המדינה פועלת בחוסר תום לב קיצוני כדי למנוע את מימוש זכותם של המעסיקים לשיפוי בגין ימי בידוד, וזאת בתקופה בה ממילא המעסיקים והמייצגים שלהם עמוסים מאוד עת שהם נדרשים חדשות לבקרים ללמוד ליישם חקיקות חדשות. ראוי כי תוענק אורכה משמעותית להגשת התביעות (בדומה לכל תביעת מעסיק אחרת מול המוסד לביטוח לאומי, אשר ניתן ברגיל להגישה גם מספר שנים לאחר האירוע).

הכותב רואה חשבון אריאל כץ עו"ד ומומחה בדיני מיסוי .