החלטה בדבר ניוד קופת הגמל רק על סמך תשואות העבר, ללא בדיקה מעמיקה של הרכב נכסי הקופה עשויה להיות טעות גורלית
רבים מהחוסכים בקופות הגמל מקבלים החלטתם בנוגע לניוד כספיהם מקופה לקופה על סמך תשואת עבר בלבד, ללא התחשבות בסיכון העומד מאחורי תשואה זו. גורם נוסף המשפיע על החלטת הציבור היא כתבות בעיתונות ופרסומים שונים אודות ביצועי הקופות ודירוגן. אין ספק שאופן קבלת ההחלטה מפתיע.
הרי בהחלטות גורליות פחות בודק הצרכן את המוצר בצורה קפדנית הרבה יותר. לדוגמה, בעת רכישת רכב יד שנייה, נוהג הקונה לבדוק את הרכב במכון רישוי ואינו רוכש את הרכב רק על סמך המלצת המוכר. אם כך, מדוע כשמדובר בהחלטה כה חשובה, שעשויה להשפיע באופן מהותי על חיי החוסכים בעתיד, הם אינם מבצעים בדיקה יסודית, ומקבלים החלטתם, כאמור, על סמך כתבה חמה, יעוץ של משווק פנסיוני או יועץ בבנק. הלקוח לא נחשף לתמהיל ההשקעות ברמה של המניה, נכסים לא סחירים, חשיפה לסוג המטבעות או לאופציות אלו ואחרו,אלה על סמך הצגת עוגת השקעות ובצועי העבר. נכסים אלו עשויים להשפיע על ביצועי הקופה בעתיד ויש לקחת אותם בחשבון בעת בחירת קופת הגמל.
על כן הציבור עיוור: למרות שהוא אינו בודק הוא בכל זאת קונה!
קופה צומחת או קופה על סטרואידים?
תעשיית קופות הגמל הפרטיות קיבלה זריקת מרץ, לאחר מסקנות ועדת בכר בינואר 2006, והקופות החלו במרוץ אחרי התשואה, ורבים מבתי ההשקעות, מצאו נוסחת קסם להשגת תשואה גבוהה, בדמות רכישת מניות יתר ונכסים לא סחירים.
מניות היתר, שאינן נכללות במדד 100 המניות הגדולות, הן בעלות סחירות נמוכה ושווי שוק נמוך. אלו, גורמים להעלאת הסיכון הגלום בהן באופן יחסי. נכס לא סחיר, כשמו כן הוא, אינו נסחר בבורסה ולכן בעל נזילות נמוכה. נכס זה מגדיל גם הוא את הסיכון בהשקעה.
בנוסף, הקימו בתי ההשקעות קופות חדשות וקטנות בכדי למנף את השיטה בצורה מקסימלית. כך לדוגמה, קופת גמל המנהלת סך נכסים של 10 מליון שקלים, יכולה לרכוש 3% מאחד הנכסים המתוארים לעיל. אם הנכס יעלה בכ- 50%, תשיג הקופה תשואה של 1.5% רק בגין נכס זה!
חשוב לציין שקוטן הקופה מהווה יתרון עבור מנהל השקעותיה ומגביר את בטחונו בכך שיוכל לממש את הנכס בקלות בעת הצורך, בגין הסכום הנמוך המושקע.
לאחר תקופה בה רושמת הקופה תשואות גבוהות מהממוצע בשוק, מתחיל תהליך שיווק שאמור להוסיף דלק למדורה ולאפשר קנית נכסים נוספים מסוג זה.
מנהלי ההשקעות יאמרו כי קופות אלה צומחות וגמישותן מאפשרת להתאימן למצב המשתנה בשוק. אני טוען, כי התנהלות קופות אלה, היא כהתנהלות על סטרואידים, ואמנם לעיתים סטרואידים אלה מיטיבים עם הקופה וגורמים לתשואתה לזנק. אולם, באותה מידה, שהם גורמים לתשואתן לעלות, כך לעיתים הן עשויות לצנוח.
אבות אכלו בוסר ושיני בנים תכהינה
קופת הגמל סגנון חרמון כללי, שנרכשה במסגרת מיזוג בתי ההשקעות פסגות ופריזמה, מוזגה עם רקיע ומותגה מחדש כפסגות סגנון גמל בטא.
הקופה נרכשה מבנק לאומי בשנת 2007 ומיד קיבלה את הכינוי "האחות הקטנה" של קופת הגמל הוותיקה חרמון שצברה מוניטין חיובי עד אותה תקופה.
הקופה השיגה בשנת 2007 תשואה מדהימה של כ- 20%, בעוד קופת האם השיגה כ-1.5% בלבד, והממוצע בשוק הגמל היה כ- % 5.
יש להניח שבמהלך תקופה זו נחשפו החוסכים לנכסים לא סחירים ומניות, ויש הטוענים שבוצע העברת רווחים/הפסדים בין חרמון לסגנון חרמון.
ברבעון השלישי בשנת 2008, החזיקה הקופה כ- 45% אג"ח קונצרני, שבחלקו לא סחיר.
בשנת 2008 ירדה הקופה ותשואתה היתה נמוכה בכ-35% מממוצע התשואות בשוק הגמל. לשם המחשה, חוסך שנייד קופה בהיקף נכסים של 100 אלף ש"ח בתחילת 2007,נהנה באותה שנה מעליות השערים והיקף הנכסים בקופתו גדל ל- 120 אלף ₪. אך, ירידות השערים החדות ב- 2008 הותירו בקופתו כ- 80 אלף ₪ בלבד! ניתן להניח שרוב המצטרפים ניידו את כספם לאחר העלייה החדה בתשואה, או במילים אחרות לפני הירידות, כחלק מחוק העדר או חוק מרפי.
עם זאת, ראוי לציין כי לאחר ביצוע המיזוג בסגנון בטא, הורידה פסגות את החשיפה לנכסים לא סחירים.
סבתא בישלה דייסה
דוגמה נוספת היא דש אקונומיסט תגמולים, שהוקמה בשלהי שנת 2003 עם סך נכסים של 100 אלף ש"ח בלבד.
רק בנובמבר 2008 פתחו את הקופה לציבור הרחב, כשהיקף נכסיה הסתכם בכ- 1.9 מליון ש"ח בלבד. קופה זו גייסה עד היום יותר מ- 800 מליון שקלים.
מתחילת 2004 ועד סוף 2008 השיגה הקופה תשואה של כ- 80% פי 4 מהממוצע בשוק!!!
מבחינת תמהיל הנכסים של הרבעון הראשון לשנת 2008 מתגלה כי מתוך חשיפה של 22% למניות כ- 80% מושקע במניות יתר, כאשר 95% מההשקעה בסך מניות היתר מתרכזת ל- 6 מניות בלבד.בנוסף, בבדיקת הנכסים הלא סחירים מתגלה כי הם מהווים כ- 19% מסך נכסי הקופה.
כפועל יוצא של התשואות המרשימות יחד עם המוניטין הטוב של בית ההשקעות דש, גייסו קופת הגמל וקרן ההשתלמות של אקונומיסט למעלה מ- 2 מיליארד ₪, החל מינואר 2008. זאת, בזכות כתבות ופרסומים של תשואות העבר, שהשפיעו גם על המלצות המשווקים הפנסיונים והיועצים בבנק.
כיום, לאחר גידול כה משמעותי בסך הנכסים, דולל סך הנכסים המצויין לעיל ולראיה התשואות הממוצעות שהציגה הקופה החל משנת 2009, באופן יחסי לשאר קופות הגמל.
נושא אחרון הרלוונטי לקופה הוא דמי הניהול הנגבים על פי התקנון שאינו פוחת מ- 1.2% והממוצע של דמי הניהול שנגבו בקופה בשנת 2008 היה 1.4% לאמור ברווח מדמי הניהול הצפויים בשנת 2010 יהיה מעל 10 מליון שקלים.
ראוי לציין שבגין הקוטן של הקופה, והגיוסים הגבוהים הצליחו מנהלי הקופה לעבור את המשבר בהצלחה רבה, בזכות ניהול השקעות נכון, אבל זה היה יכול להסתיים אחרת (כמו במקרה של סגנון חרמון).
כיום דש אקונומיסט קופה גדולה, ואין להשוואות תשואות מול קופות גדולות וותיקות אחרות מעל תקופה של שנה מהיום.
ההתפתחות בהיקף נכסי דש אקונומיסט ב- 3 השנים האחרונות
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.





