ועדת ההיגוי של בנק ישראל להנפקה אפשרית של שקל דיגיטלי מפרסמת דוח לציבור

בנק ישראל בוחן את נושא המטבעות הדיגיטליים בהנפקת בנקים מרכזיים (CBDC) מאז 2017. בנק ישראל טרם החליט האם בכוונתו להנפיק שקל דיגיטלי, אך  לאור ההתפתחויות  המהירות בכלכלה הדיגיטלית ובעולמות התשלומים,  ובעיסוק של בנקים מרכזיים מובילם בנושא, בנק ישראל מאיץ את המחקר וההכנה לקראת הנפקה אפשרית של שקל דיגיטלי.

שקל דיגיטלי יכול להניב תועלות שונות למשק הישראלי, אך הנפקתו כרוכה גם בסיכונים. בנק ישראל מכין תכנית פעולה, כך שבמידה וייווצרו תנאים בעתיד שיביאו לכך שלהערכת בנק ישראל התועלות מהנפקת שקל דיגיטלי עולות על העלויות והסיכונים הפוטנציאליים, בנק ישראל יהיה ערוך ומוכן להוציא תכנית זו לפועל.

המסמך מתווה, בקווים כללים בלבד, טיוטת מודל למטבע דיגיטלי של בנק ישראל . טיוטת זו אינה מייצגת החלטה של בנק ישראל בדבר המאפיינים של השקל הדיגיטלי, אם יונפק. טיוטת המודל  מהווה בסיס לדיון ובחינת חלופות על ידי צוותי העבודה העוסקים בנושא בבנק ישראל, ובעקבות פרסום מסמך זה היא תשמש גם בסיס לדיון בקהילה המקצועית בישראל אודות המאפיינים הנדרשים לשקל הדיגיטלי.

בשנים האחרונות מתחוללים שינויים משמעותיים בקצב מהיר בשוק התשלומים בישראל ובעולם. בעוד שאף בנק מרכזי של מדינה מפותחת עדיין לא הודיע על החלטה להוציא לדרך פרויקט שבסופו הבנק המרכזי ינפיק מטבע דיגיטלי, בנקים מרכזיים רבים, כולל אלו של המשקים העיקריים, הגבירו באופן משמעותי את המחקר התיאורטי ואת הבחינה המעשית של האפשרות להנפקת מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי כאמצעי תשלום שישמש את הציבור הרחב, לצד אמצעי התשלום הקיימים. 

לאור התפתחויות אלו, החליט בנק ישראל להאיץ את הלימוד, המחקר וההכנה שלו לקראת הנפקה אפשרית של מטבע דיגיטלי של בנק ישראל בעתיד. חשוב להדגיש: בדומה לבנקים מרכזיים רבים אחרים,  בנק ישראל טרם החליט האם בכוונתו להנפיק מטבע דיגיטלי.  בנק ישראל מכין תכנית פעולה, כך שבמידה וייווצרו תנאים בעתיד שיביאו לכך שלהערכת בנק ישראל התועלות מהנפקת שקל דיגיטלי עולות על העלויות והסיכונים הפוטנציאליים, בנק ישראל יהיה ערוך ומוכן להוציא תכנית זו לפועל. לצורך כך, ובמסגרת התכנית האסטרטגית של בנק ישראל, הקים נגיד בנק ישראל ועדת היגוי להנפקה אפשרית של שקל דיגיטלי, בראשות המשנה לנגיד בנק ישראל. ועדת ההיגוי הקימה מספר צוותי עבודה מקרב אנשי מקצוע בתחומים שונים בבנק, ובאמצעותם מתבצע מיפוי של התועלות האפשריות, הסוגיות השונות, והסיכונים הכרוכים בהנפקה אפשרית של שקל דיגיטלי.

בעוד שייתכן שבנקים מרכזיים יעשו שימוש בטכנולוגיות רישום מבוזר (DLT) - כדוגמת בלוקצ'יין -  בבואם לעצב ולהקים מערכות של מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי, הרי שישנם הבדלים מהותיים בין מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי לבין מטבעות קריפטוגרפים כדוגמת הביטקוין. בראש ובראשונה, בעוד שמטבעות קריפטוגרפים אינם משויכים למדינה מסוימת וחלקם מתאפיינים בכך שאין גורם מרכזי שמנהל אותם, הרי שמטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי יונפק על ידי הבנק המרכזי של המדינה והוא אשר יקבע את כמותו, את אופן השימוש בו, ואת הרגולציה שתחול עליו.

בבואנו לדון בפרוייקט אפשרי של הנפקת מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי, עלינו לשאול את עצמנו בראש ובראשונה -  מדוע? אילו תועלות יהיו למשק הישראלי כתוצאה מקיומו של השקל הדיגיטלי, ועל איזה צרכים הוא בא לענות? ועדת ההיגוי בבנק ישראל מיפתה את התועלות שמטבע דיגיטלי של בנק ישראל עשוי להניב עבור המשק הישראלי אם יונפק בעתיד. המוטיבציות העיקריות שעשויות להביא להחלטה להנפיק מטבע דיגיטלי של בנק ישראל הן:

יצירת אלטרנטיבה נוספת יעילה, מתקדמת ובטוחה לאמצעי התשלום הקיימים והחדשים בעידן הדיגיטלי.

יצירת תשתית  חדשנית שתבטיח את התאמת מערך התשלומים לצרכים של הכלכלה הדיגיטלית העתידית.

הבטחת היתירות של מערך התשלומים ותפקודו התקין בעת חירום או תקלה.

יצירת תשתית יעילה וזולה לתשלומים חוצי גבולות.

שמירת האפשרות של הציבור לעשות שימוש באמצעי תשלום דיגיטלי תוך שמירה על רמה מסוימת של פרטיות.

תמיכה במדיניות הממשלה לצמצום השימוש במזומן ולמאבק ב"כלכלה השחורה". 

חשוב לציין, שייתכן שניתן להשיג  חלק מהתועלות האלו,  אם לא את כולן, גם באמצעות שיפור ושכלול של מערכות התשלומים הקיימות, ולאו דווקא באמצעות הנפקת מטבע דיגיטלי של בנק ישראל. בנוסף, הנפקת מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי עשויה להיות כרוכה בסיכונים. חלק נרחב מעבודת ועדת ההיגוי מתמקד בחקר נושאים אלו, ובבחינת הערך המוסף שמטבע דיגיטלי של בנק ישראל יוכל להניב למשק הישראלי על פני מערכות התשלומים הקיימות והעתידיות.

על מנת לבחון את ההשלכות השונות של הנפקה אפשרית של  שקל דיגיטלי על ידי בנק ישראל, ועל מנת לנתח את האתגרים וההזדמנויות העסקיים והטכנולוגיים, התוותה ועדת ההיגוי, בקווים כלליים בלבד, טיוטת מודל למטבע דיגיטלי של בנק ישראל. טיוטת המודל המפורטת במסמך  מהווה בסיס לדיון ובחינת חלופות על ידי צוותי העבודה העוסקים בנושא בבנק ישראל, ותשמש גם בסיס לדיון בקהילה המקצועית והאקדמית בישראל אודות המאפיינים הנדרשים לשקל הדיגיטלי.

מטרת פרסום זה היא לעדכן את הקהילה המקצועית – מגזר התשלומים, הפיננסים והטכנולוגיה, האקדמיה, גופי ממשלה רלוונטיים וארגונים שונים, בדבר התקדמות הבחינה שבנק ישראל עורך לגבי סוגיית המטבע הדיגיטלי של הבנק המרכזי. על מנת שתכנית הפעולה שבנק ישראל מכין תהיה מושכלת ומקיפה ככל האפשר, חשוב יהיה לבנק ישראל לעקוב אחר החשיבה בנושא בקרב גורמים שונים במשק הישראלי, גם אם בסופו של דבר יוחלט לא להוציא את התכנית לפועל. בנק ישראל מזמין גורמים אלו להעביר לו  התייחסות כתובה לתוכנו של מסמך זה, ולהיבטים רלוונטיים של הנפקה אפשרית של מטבע דיגיטלי על ידי בנק ישראל בעתיד. הנחיות לגבי אופן העברת ההתייחסות ניתן למצוא באתר האינטרנט של בנק ישראל, בקישור.