מגזין פאנדר || איפה אתם בקיץ?

 

נכון שהשאלה הזו נראית תלושה ולא קשורה למציאות?

 

לא באמת, מישהו מצא עצמו מתכנן אירוע, הפקה, מופע, השתתפות בכנס? מישהו ענה בבטחון כששאלו אותו היכן יהיה בעוד חודש? אם הוא מתכנן חופשה בקיץ? איך הוא מתכנן לחגוג אירוע כזה או אחר? ורק בדברים שמחים דיברתי. איך אתם בבעיות? איך אתם בקשיים? איפה מוצאת אתכם המציאות עם עניינים פחות נעימים? קרובים שנדרשים לטיפול רפואי, חלילה כאלה שנדרשים לטיפול מעבר לים? איפה המציאות מוצאת אתכם?

 

משפט שחוק נוהג להגיד שהאדם מתכנן, אך האלוהים צוחק. אני מניח שלא צריך להסביר את המשפט הזה. ביידיש זה נשמע טוב יותר ובחרוזים. תסתכלו רגע על השנה האחרונה שלנו, תסתכלו על המציאות היום, ותראו היכן אנחנו נמצאים. האמת? לא ממש מצחיק, המציאות לא מצחיקה, ואבדן חיי האדם שאנחנו חווים, אבדן הביטחון האישי, פגיעה בפרנסה, ובמרקם החברתי שלנו גורמים לנו להפוך להיות קהיי חושים, ולא, זה לא מצחיק.

 

יהיו שיטענו שהמציאות היום עדין עדיפה על זו שהיתה לפני שנה. נכון. זה רק הופך את התקופה של 15 החודשים האחרונים להזויה יותר. נסו להיזכר באירועים שחלו רק בארץ בחודש האחרון. מי שייזכר באירוע שהוא בן יותר מ־3 שבועות מגיע לו פרס. רק לפני שבועיים דיברנו על אסון ל"ג בעומר, ימים לאחר מכן פרעות ביהודים, מיד לאחר מכן הגיע החמאס וניסה לייצר קשר בין שם לכאן, ורק לפני כמה ימים הגיע הטריבונה בירושלים.

 

זה נראה כאילו שהמציאות היא סוג של קולנוע. אם בהתחלה היינו מזדעזעים מכל אירוע, היום אם לא מדובר באירוע רב נפגעים, אנחנו לא מזיזים גבה. אם פעם סבבי לחימה מול החמאס היה מזעזעים אותנו, היום צריך להוסיף לזה גם טילים על גוש דן, לא מעט. המציאות כמו סרט אקשן, כאילו חייבת להעלות את העוצמה כל פעם, כי אנחנו הופכים לקהים.

 

אנחנו כבני אדם מסתגלים להמון דברים, שינויי המציאות שנכפים מחייבים אותנו לשנות סדרים, להתנהל אחרת, מחייבים גמישות מחשבה, ערעור על סדרים קיימים, פעולות שונות. כל אחד ואחת מכם פועל היום שונה מכפי שפעל לפני שנה. עדין, אנחנו מטפחים את המציאות שלנו בקפידה, בונים אותה לבנה אחרי לבנה, ומקווים מאוד שהדברים ימשיכו במסלול כלשהו. שינויים הם אתגרים, אבל עד רמה מסוימת. מעבר לכך היכולת שלנו להסתגל לשינויים הולכת וקטנה.

 

לאור זאת אנחנו לא יודעים היכן נהיה בקיץ, השאלה עצמה היא שאלה שנראית לקוחה מעולם אחר, זכרון עמום. עזבו איפה נהיה בקיץ, בקצב האירועים הבלתי נגמר הזה, נראה שגם לתת תחזית לגבי היכן נהיה בשבוע הבא, גם זה יהיה גדול עלינו. המציאות מראה לנו פעם אחר פעם שאין לנו שום יכולת ושליטה על מה יקרה לנו.

 

אם מישהו רוצה הבנה ותזכורת למה ייעוץ חשוב, ולמה כל אחד צריך אותו, אין כמו המציאות הנוכחית להוכיח את זה.