הציבור הגדיל פקדונות בכמעט רבע טריליון שקל

פיקדונות הציבור בבנקים גדלו בקצב מהיר עם תחילת משבר הקורונה ולכל אורכה של שנת 2020 בכ-235.6 מיליארד ש"ח (גידול של כ-18%), בעוד שהאשראי לציבור גדל בקצב שאפיין אותו בשנים האחרונות.

תופעה זו אינה ייחודית רק לישראל וניכר שמערכות בנקאות רבות בעולם חוו גידול מהיר בפיקדונות הציבור.

עיקר הגידול בפיקדונות הציבור, שרובו מוסבר על ידי המפקידים הקמעונים (לרבות משקי בית) והמסחריים (ללא גופים מוסדיים), נעשה בפיקדונות נזילים (עו"ש ופח"ק) נושאי־ ושאינם נושאי ריבית, מה שמרמז על העדפת הציבור לכספים נזילים לאורך המשבר.

הגורמים המרכזיים שפעלו לגידול בפיקדונות הציבור לאורך המשבר, הם גורמים שהשפיעו על היצע הפיקדונות מצד הציבור, ובעיקרם העדפת הציבור לכספים נזילים על פני השקעתם בשוק ההון מחשש להמשך ירידות בשווקים; לצד צעדים שפעלו להגדלת כמות הכסף במשק, ובהם צעדי ממשלת ישראל ובנק ישראל לאורך משבר הקורונה.

הגידול בפיקדונות הציבור, שמשקף את העדפת הנזילות בכלל המשק, תרם לשיפור נזילותה של מערכת הבנקאות והתבטא מנגד בשחיקת יחס המינוף במערכת הבנקאות.

הגידול המשמעותי בפיקדונות הציבור בישראל משקף את אמון הציבור במערכת הבנקאות וביציבותה, גם בעת משבר.