רשות ניירות ערך - טיוטת הוראות על שווי פקדונות לזמן קצוב

ביום 23 באוגוסט 2018 פורסמה באתר הרשות הוראה זמנית למנהלי קרנות ונאמנים בדבר שווי פיקדונות לזמן קצוב (להלן: "ההוראה"). ההוראה נקבעה לפי סעיף 65א לחוק הקרנות, המקנה לרשות סמכות לקבוע הוראות זמניות בעניינים הנוגעים לכללי ההשקעה בקרנות, בנסיבות המצדיקות הסדרה מיידית, וזאת למשך תקופה של 18 חודשים עם אפשרות הארכה בשנה נוספת. הסדרה כאמור נדרשה על רקע כניסתו לתוקף של תיקון 28 לחוק הקרנות (להלן: "תיקון קרנות הסל") על מנת לספק מענה לצורך שעלה מצד השוק לאפשר לקרנות "היושבות על הר מזומנים" (קרנות המתכסות באמצעות עסקת החלף שלא במימון, חוזה עתידי או סינטטי (נגזרים) בשיעור גבוה וכן קרנות כספיות) להשקיע בפיקדונות בשיעור העולה על הקבוע בתקנות הנכסים1. בהתאם, ההוראה עוסקת בהרחבת השיעור המותר של החזקת פקדונות לזמן קצוב בקרנות מסוימות, הקבוע בתקנות, ואפשרות חריגה ממנו בתנאים מסוימים ובלבד ששיעור ההחזקה בקרן לעומת השיעור המותר בתקנות גדל באופן פאסיבי, היינו בשל קיטון בשווי הנכסים בקרן ולא בשל ביצוע עסקאות נוספות. קביעת ההסדר בהוראה זמנית אפשר לבחון אותו בהיבט של ניהול סיכוני הנזילות בקרנות, לפני שמעגנים אותו בהסדר קבע.



בהמשך, הוארך תוקף ההוראה עד ליום 3 באפריל 2021. עם זאת, נוכח פקיעת ההוראה הזמנית בתקופה הנקובה בסעיף 38 לחוק יסוד הכנסת, שעניינו הארכת תוקפם של חיקוקים, בהתאם לקבוע בו, יעמוד תוקפה של ההוראה הזמנית עד תום שלושת החודשים הראשונים לתקופת כהונתה של הכנסת הנכנסת, דהיינו עד ליום 6 ביולי 2021.

הצורך שהיה קיים בשוק ואשר עמד בבסיסו של ההסדר הייעודי שנקבע בהוראה הזמנית עודנו קיים, והרשות סבורה כי יש מקום לעגן אותו בהסדר קבע. ואולם מהלך זה אינו מעשי נוכח הקושי הקיים לקדם חקיקה בשנתיים האחרונות, בין היתר לאור המצב הפוליטי בישראל, משבר הקורונה ופעילותן המוגבלת של הממשלה והכנסת במישור החקיקה. טיוטת ההוראה הזמנית נועדה לייצר המשכיות ולקבוע מחדש את ההסדר הייעודי שעוגן בהוראה הזמנית שכאמור עתידה לפקוע, על מנת לתת מענה למנהלי קרנות אשר התבססו עליו במסגרת התנהלותם השוטפת. לשם כך מוצע לעשות שימוש בסמכות הרשות לפי סעיף 65א פעם נוספת ולקבוע הוראה זמנית זו.

מטרת הוראה זמנית זו היא לענות על צורך שקיים בשוק בכל הנוגע לכללי השקעה עבור קרנות המתכסות באמצעות נגזרים בשיעור גבוה וכן בקרנות כספיות. קרנות כאמור מאופיינות בכך שהן "יושבות על הר מזומנים" ונדרשות להשקיע את הכספים בנכסים סולידיים על מנת שלא לחשוף את הקרן לסיכונים, ובכל הנוגע לקרנות המתכסות באמצעות נגזרים בשיעור גבוה - גם בכך שהן נדרשות להשקיע את המזומנים באופן שיאפשר השגת "רגל" הריבית שהן נדרשות לשלם בגין עסקאות הסוואפ, ושאר עלויות ההתכסות בנגזרים. הוראות הדין קובעות מגבלות השקעה ומאפשרות לאותן קרנות להשקיע ברשימת נכסים מצומצמת. התוצאה היא שהיצע חלופות ההשקעה עבור קרנות כאמור מוגבל ביותר כאשר חלופות אלו עשויות לייצר להן חשיפה מבחינת תשואה, תנודתיות, נזילות וכו'.

בהתאם, הוראה זו עניינה קביעת הסדר ייעודי לעניין דרכי ההשקעה של המזומנים בקרנות כאמור, לרבות הרחבת האפשרות להשקעה בפקדונות לזמן קצוב, אך באופן שיבטיח ניהול תקין של סיכוני נזילות וסיכוני שוק בידי מנהלי הקרנות ואת השמירה על עניינו של ציבור המשקיעים.