מיומנו של סוחר:  איך לא לצאת טונה

 שמי רונן לוין, כבר יותר מ-5 שנים אני מגדיר את המסחר בבורסה כפרנסתי העיקרית. כמו כולם, הגעתי למסחר דווקא דרך ההתעניינות בכלכלה הריאלית. כמו כולם, או לפחות רובם, הרכישה הראשונה שלי הייתה מניית חברת טבע והסתפקתי בהתחלה בתשואת השוק (חשיבה שכנראה מסבירה את ההצלחה אדירה של תעודות סל בשנים האחרונות).

עם השנים, בנוסף לעבודה בחצי משרה בשירות לקוחות באחד מבתי ההשקעות, העמקתי את ידיעותיי בשוק ההון. אפילו לקחתי את הקורס באוניברסיטה של "כלכלה ללא כלכלנים", מתוך החשיבה שהתמצאות ברזי הכלכלה הגלובאלית, תביא לשיפור יכולותיי כסוחר. הייתי כל כך תמים.

הטרנד הוא הכול

שיחות "און ליין" ליליות, עם סוחרים ותיקים יותר, העמידו אותי על טעותי. לדעת האחרונים, כל קשר בין רווח מיידי לידיעת תיאוריות כלכליות הינו מקרי ביותר. במקרה הטוב, הוא אינו מועיל, במקרה הרע, הוא מזיק. 

עליך להבין, אמרו:" זירת המסחר היא עולם שכל מטרתו היא לקחת את הכסף מהאזרח הפשוט לטובת הקמת חברות ענקיות ותאבות בצע". כדאי להשאיר את פלפולי התיאוריה במחוזות האוניברסיטה. הרווח בשוק ההון נקבע על ידי שני מאפיינים: הראשון הוא חיפוש אחר שיטה המתאימה לך אישית, ושתוכל להביא את כל יכולותיך ליעילות המכסימאלית. השני היא תוחלת הרווח לעומת הסיכון להפסד.

העולם מלא באנשים שחולמים לעזוב את עבודתם היומית ולהתמסר במלואם לריגוש וההון שיש במסחר. מעטים הם אלו האוזרים עוז ומגשימים את רצונם. אם לא הייתי שומע בהצעת סוחרים ותיקים ממני ולא מגלה את עולם האופציות, כנראה שעדיין הייתי עובד בשירות לקוחות (ומפסיד כסף בבורסה).

אישית, אני מופתע כל יום מחדש, עד כמה שונה חשיבתם של הסוחרים מחשיבתו של המשקיע הממוצע, למרות שהם מונעים מאותם המניעים והרצונות. המשקיעים מסתפקים בכלים ראשוניים, אך ורק משום הנגישות שלהם, הם מסתכנים בהפסד, ולו משום הפחד שלהם להכיר עולמות וכלים חדשים. המושג אופציה אמנם אינו זר לאף אדם שהתעניין בעברו בשוק ההון. אולם, מחזורי המסחר של אופציות ת"ע על המדדים העיקרים רומזים כי היא עדיין כלי שרת בידי ה'מקצועיים', בלבד.

לדעתי, סיטואציה צריכה להיות הפוכה לגמרי. דווקא המשקיע הממוצע, אשר פוחד מהפסד הון יותר מהכול צריך לסחור באופציה. מדוע? ובכן, פרט לשאר יתרונותיה, הסיבה פשוטה למדי. על הסוחר לקבוע בעצמו את גובה ההפסד שלו. זהו שירות שרק אופציית הכיסוי מעניקה.

אני יכול להבין מדוע קהל המשקיעים עדיין לא נהה אחרי אפיק האופציות. אחד האפיונים החשובים ביותר למשקיע הוא הנגישות של האפיק, או כמו שאני אוהב לקרוא לכך שיווק. כל כלי השקעה הוא נגיש, שכן אם הוא לא היה נגיש, הוא לא היה שורד את האבולוציה של שוק ההון. לבסוף, השיווק שנעשה על ידי משיקי מוצר ההשקעה יקבע עד כמה הוא יהיה מוצלח בשוק ההון. לכן, הרמת הכפפה שנעשית לאחרונה על ידי בית ההשקעות אקסלנס, יכולה בהחלט לשנות את עוגת ההשקעות של המשקיע הממוצע בישראל. 

אופציות לכל דורש

בתחילת פברואר נרשמו כמה ימים של ירידת שערים, ופורסם כי מדינות מסוימות באירופה נמצאות בבעיות עצומות של גרעון ממשלתי. האמת? זה לא מעניין אותי, זוהי בעיה של היוונים הספרדים והאיטלקים, שיתחילו לטפל בבעיות שלהם. אני אמשיך במתודולוגיית המסחר שלי. זכרו: החוק הראשון הוא להתעלם מכל רעשי הרקע. 

נסתכל על מדד הזהב לדוגמה במסחר יומי. הירידות במחיר הזהב עד מתחת ל1,100 אינן מפתיעות אותי. צריך להבין שירידות מתרחשות רק כאשר כולם מצפים לעליות. לכן, כל מי שהיה בפוזיציית קול על הזהב ושמע את מקהלת המעודדות מסביבו, חזקה עליו שיחשוש. הזהב כבר הספיק לרדת משיאו יותר מ23% (נכון ל8.2.10) כך שפוט לכיוון 1,000$ לכיוון מרץ נראה הגיוני. אך, אני לא אכנס עכשיו,  אלא רק בנקודת התמיכה שהיא 1,045$. אני מניח שלא צריך יותר מדי מידע מסביב כדי לסמן את 1,045$ מחיר לאונקיה. 
זו הפעם הראשונה בה מחיר הזהב נתקל בהתנגדות, מאז חצה את מחיר ה1,000$. לכן, ניתן לקבוע שיש כאן מומנטום שלילי של הטווח הקצר, שעומד מול מומנטום חיובי של השנה האחרונה. מי מבין השניים ינצח? אינני יודע ואינני עוסק בלחזות את העתיד, בשביל זה יש נקודות תמיכה ובשביל זה יש אופציות.

אז תיהנו מן המסחר, אבל לא יותר מדי, ותסחרו בזהירות

רונן לוין סוחר יומי