ניהול סיכוני איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור

בשנים האחרונות התפתחו בישראל שירותי תשלום מתקדמים, דוגמת אפליקציות התשלומים, הן מבחינת היקפי הפעילות והן מבחינת האפשרויות לבצע תשלומים לצורך רכישת מוצרים  ושירותים בבתי עסק. נוכח זאת, הפיקוח על הבנקים מצא לנכון לקבוע אסדרה פיקוחית בהיבטים של איסור הלבנת הון ומימון טרור, וזאת בהתאם לרמת הסיכון. האסדרה תחול ביחס לשירותי תשלום מסוימים, כהגדרתם בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019 ("חוק שירותי תשלום"), שניתנים על ידי תאגיד בנקאי למקבל שירות. ליישום האמור, נעשה שימוש בסמכות המפקח על המפקח על הבנקים לפי סעיף 7א לצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשס"א-2001 ("הצו").

בצד היתרונות הגלומים בשימוש בשירותי תשלום מתקדמים, ישנם סיכונים הכרוכים בשימוש בהם, ובכלל זאת, ניצול אמצעי התשלום להלבנת הון ולמימון טרור. הערכת הסיכונים שנערכה במסגרת גיבוש האסדרה הייתה שסיכוני איסור הלבנת הון ומימון טרור, הכרוכים בפעילות בשירותי תשלום אינם גבוהים, בהינתן מגבלות מהודקות, ובין השאר, הגבלת היקפי הפעילות ומסגרות האשראי. בהתאם, ניתן לקבוע דרכי זיהוי ואימות חלופיים ביחס לחלק מדרישות הצו.

לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת בעניינים הנוגעים לעסקי בנקאות ובאישור הנגיד, החלטתי על עדכון הוראת ניהול בנקאי תקין מס' 411 בנושא "ניהול סיכוני איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור" ("ההוראה").

להמשך לחצו כאן