סערה בקרב סוכני הביטוח בעקבות כוונת הממונה ברקת להילחם ב"תעשיית הלידים"

על פי טיוטת חוזר שפרסם - מכירת ליד תותר רק אם הלקוח נתן הסכמתו לכך. הממונה שיוצא למאבק בגופים "מתחזים" בשם משרד האוצר/רשות שוק ההון, ידרוש גילוי בפני הלקוח על כלים חינמיים כמו המסלקה והר הביטוח, שעל בדיקה בהם נגבית עמלה מהלקוח

 

 

FacebookTwitter Whatsapp
ד״ר משה ברקת, צילום: פאנדרד״ר משה ברקת, צילום: פאנדר

עידו אסיאג
03/06/2021

הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון ד"ר משה ברקת, פרסם אתמול טיוטת תיקון לחוזר שירות סוכנים ויועצים, ללקוחות, וזאת במסגרת מאבק של הרשות בגורמים מתחזים הפוגעים בציבור הרחב בפעילותם. אלא שהתיקון כולל בעיקר הוראות מגבילות על אופן השיווק ומתן השירות של סוכנים ויועצים פנסיוניים ללקוחותיהם.

במרכז ההוראות המוצעות עומד תחום "תעשיית הלידים", שמגלגלת, על פי הערכות, מיליארדי שקלים בשנה. התופעה של איסוף פרטי לקוחות ומכירתם לסוכני ביטוח, התרחבה מאוד בשנים האחרונות, כשצצו אתרים וגופים, חלקם הגדול מופעל בידי סוכני ביטוח, אך יש גם כאלה שכלל אינם בעלי רישיון ונחשבים ל"מתחזים". הממונה מציע לקבוע כי "רכישת פרטי קשר של לקוח פוטנציאלי (לידים) תתבצע רק אם הלקוח נתן הסכמתו לשימוש בפרטיו למטרות שיווק ביטוח". 

הסבר הרשות לתיקון המוצע: "ההוראה האמורה נדרשת לאור ביקורות שערכה הרשות מהם עלה כי לקוחות מקבלים הודעות שבהם מציעים להם הטבות מיוחדות בביטוחים או במוצרים פנסיוניים, שלרוב גם אינן קיימות, ובכך מפתים אותם להשאיר את פרטיהם, מבלי שיודעים שמה שעומד מאחורי ההודעות הללו הוא קבלת פרטי הקשר שלהם בלבד למטרת מכירתן". 

בטיוטה מוצע גם לקבוע את "הדרכים בהם בעל רישיון יעדכן את לקוחותיו לגבי אופן קבלת השירות ממנו, וזאת באמצעי דיגיטלי או דואר לבחירת הלקוח. ככל שפנית השירות הנדרשת בסעיפים לעיל תהיה טלפונית, יש להקליט אותה".

בעקבות פרסום הטיוטה הובע זעם רב ברשתות החברתיות נגד כוונות הממונה בנושא הלידים. הסוכנים, שרבים מהם מתפרנסים היטב מתעשייה זו, טוענים שהם לא יכולים לבדוק כל ליד שקיבלו, אם הלקוח מסכים להעברתו וזועמים כי הממונה מכביד בעיקר עליהם ולא על המוקדנים של חברות הביטוח.

מלחמה בשיטות ההטעיה נפוצות

ברשות טוענים, כי קיבלו פניות רבות על פרסומים ופניות ישירות של גופים בשם משרד האוצר או רשות שוק ההון. בטיוטה מציינים דוגמה לפרסום כזה: "משרד האוצר הורה להפחית את תשלומי הביטוחים". הממונה טוען, כי "פניה שכזו למבוטחים יוצרת סיטואציה לפיה הם חושבים שהפניה נעשתה מאת משרד האוצר, ועלולה להטעות אותם, שעה שמדובר בשמירת פרטי הקשר של לקוח למטרת מכירתו. לנוכח האמור, מוצע גם להורות כי בעל רישיון יוודא שמקור פרטי הקשר אינו בהפחדה או בהטעיית הלקוחות שתגרום למבוטחים לטעות כי הפניה נעשתה מגופים ממשלתיים אלו".

חובת גילוי ללקוח על הממשקים הדיגיטליים החינמיים 

בטיוטה מוצע גם לקבוע כי "בעל רישיון המעניק שירותים ללקוח הכוללים קבלת מידע או העברת מידע שקיים באתרים של הגופים המוסדיים או בממשקים דיגיטליים של רשות שוק ההון, ושניתן לקבלם ולהעבירם ללא כל עלות, יגלה ללקוח לו כי באפשרותו לעשות פעולות בממשקים השונים ללא כל עלות. הוראה זו נועדה לשקף ולגלות למבוטח כי קיימות פעולות פשוטות שניתן לעשותם בממשקים דיגיטליים, ומסמכים שניתן להפיקם ללא עלות". 

מדובר בתופעה מאוד נפוצה, שבה פונים גופים שונים למבוטחים ומציעים להם בדיקה של החסכונות והפוליסות שלהם, תמורת עמלה של מאות ואף אלפי שקלים. הסוכנים טוענים לעומת זאת, שאי אפשר להשוות בדיקה של פוליסות בהר הביטוח בידי מבוטח לעומת בדיקה מקצועית שנעשית על ידי סוכן.

פירוט בכתב על הסיבה לתשלום

עוד סעיף שמרגיז את הסוכנים: מוצע לקבוע כי "בעל רישיון יציג מחיר אחד עבור השירות שהוא מעניק ללקוח, ולא יפצל את התשלומים למרכיבים שונים כגון דמי סליקת אשראי. בנוסף, מוצע לקבוע כי בעל רישיון יידרש לפרט ללקוח בכתב ובאופן מלא את הסיבה בשלה גבה את התשלום".