המסחר בשוק מטבע החוץ ברביע הראשון של שנת 2021

במהלך הרביע נחלש השקל מול הדולר בשיעור של כ-3.7% בניגוד למגמה ארוכת הטווח של התחזקות השקל. מנגד, התחזק השקל מול האירו בשיעור של כ-0.8%.

מול מטבעות שותפות הסחר העיקריות של ישראל, כפי שמשוקלל במדד שער החליפין הנומינאלי האפקטיבי, נחלש השקל ב- 1.3%.

במהלך הרביע התחזק הדולר מול רוב המטבעות העיקריים, ובכללם האירו (4.5%), היין היפני (7.4%), והפרנק השוויצרי (7%). מנגד, נחלש הדולר מול הפאונד הבריטי (0.7%) והדולר הקנדי (1.2%) (תרשים 2).

סטיית התקן של השינוי בשער החליפין שקל/דולר – המייצגת את התנודתיות בפועל בשער החליפין – עלתה במהלך באופן ניכר במהלך הרביע לרמה ממוצעת של 9.75%, יותר מפי שניים מרמתה הממוצעת ברביע הקודם ( תרשים 3). 

סטיית התקן הגלומה באופציות על שער החליפין שקל/דולר הנסחרות "מעבר לדלפק" – המייצגת את התנודתיות הצפויה בשער החליפין – עלתה בכ-0.6 נקודות האחוז במהלך הרביע, ורמתה הממוצעת עמדה על כ – 6.9%.

רמתה הממוצעת של סטיית התקן הגלומה באופציות על מט"ח בשווקים מתעוררים עמדה במהלך הרביע על 10.4%. רמתה הממוצעת של סטיית תקן זו בשווקים מפותחים עמדה במהלך הרביע על 7.2%, ירידה של 0.5 נקודות האחוז בהשוואה לרביע הקודם (ראה תרשים 4). 

 

אומדן לפעילות המגזרים העיקריים בשוק המט"ח מעלה כי במהלך הרביע רוב המגזרים המשיכו להתנהל בהתאם למגמה ארוכת הטווח – הגופים המוסדיים (קרנות פנסיה, קופ"ג וחברות ביטוח) מכרו מט"ח נטו בסך של כ-6.5 מיליארד דולר; תושבי חוץ מכרו מט"ח נטו בהיקף של כ-3.1 מיליארדי דולרים. מנגד, המגזר העסקי עבר מרכישות מט"ח נטו למכירות נטו בהיקף של כ-4.1 מיליארד דולר. 

נפח המסחר היומי הממוצע עלה במהלך הרביע בכ-40% לרמה של כ-10.2 מיליארדי דולרים, כאשר עיקר העלייה נובעת מנפח המסחר היומי בעסקאות החלף.

חלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר הכולל  (עסקאות המרה, עסקאות באופציות ועסקאות החלף) עלה בכ- 1.9 נקודות האחוז ועמד בסוף הרביע הראשון על כ- 43.3%.