אריאל ברזילי
אריאל ברזילי
06/06/2021
נושא גובה הקצבה הצפויה שיקבל הפורש/ת בעת יציאתו לגמלאות - לרוב נעשים החישובים הללו לגיל 67 - הינו נושא מהותי מאד, וקודם כל החישוב עצמו, שנעשה ע"פ הנחיות רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון בהנחת ריבית ברוטו קבועה של 4%.
עם זאת, כמו בכל מודל תיאורטי כלשהו, לבטח כאשר מדובר במודל כלכלי, קיימות הרבה הנחות בסיסיות לקיום המודל כפי שהוצג שלפיהן
העבודה בגינה מתקבלים תנאים סוציאליים תמשך ברצף עד גיל 67.
השכר לתנאים סוציאליים יישאר קבוע (או לחילופין, הנחת גידול שכר קבוע כל שנה שיוצרת בעייתיות בפני עצמה).
אי ביצוע משיכות כספים מהצבירה הפנסיונית, לרבות כספי פיצויים, עד גיל הפרישה.
ללא שינוי מרכיבי החיסכון והביטוח במכשיר הפנסיוני אשר לגביו נערך החישוב.
ללא שינוי מרכיב דמי הניהול במשך כל תקופת החישוב (כאשר בפועל, קיימים מוצרים פנסיוניים כאלו בהם קיימת הפחתה מובנית כזאת).
הנחות נוספות כגון אי שינוי גיל פרישה, אחוזי משרה, לוחות תמותה וכיו"ב.
מכל הנחות היסוד הללו של המודל ברור כי מידת אי הוודאות בחישוב הזה ביחס לתוצאה הסופית שתתקבל לבסוף בפועל, היא גדולה מאד, ונמצאת ביחס ישר לתקופה שלגביה נערך החישוב הזה - אי וודאות גדולה מאד ל"צעירים" (בני 30) מחד ונמוכה ל"מבוגרים" שנמצאים ערב הפרישה מאידך - וגם בהקשר הזה יש לציין את אותם ה"מבוגרים" שיצאו לגמלאות בשיא משברים כלכליים גדולים, בדוגמאות שיא משבר סאבפריים בשנת 2008 (15-25% ירידה נומינלית במסלולים הכלליים) או שיא משבר הקורונה 2020 (8-11% ירידה נומינלית במסלולים הכלליים) ובכך "קיבעו" את הירידה בגובה הפנסיה שלהם עם ההפסד האמור בכל מכשיר פנסיוני המושפע משוק ההון.
דווקא בהקשר ה"צעירים" (בני ה 30 כאמור) שפוטרו או יצאו לחל"ת של 12 חודשים עקב משבר קורונה, תוצג כאן המשמעות הגדולה בהקשר אותן הפרשות פנסיוניות שלא התבצעו עוד לחשבון האישי של כל עובד/ת, לא יוכלו לצבור תשואות בריבית דריבית במשך שנים רבות שתחלופנה עד שייצאו לגמלאות - בנושא זה התפרסם בסוף שנת 2020 מחקר של אגודת האקטוארים בישראל אשר "מכמת" , תחת הנחות ספציפיות כמובן, את הפגיעה המשוערת בפנסיה העתידית שלהם בכ 5%.
יצוין גם כי ללא קשר לנושא הפגיעה האמורה בפנסיה העתידית בהקשר החל"ת, ניתן לראות כבר שנים רבות קיום תהליך ארוך טווח וברור של ירידה ביחס התחלופה – היחס בין הפנסיה המתקבלת בפועל לבין ההכנסה שהיתה בפועל ערב היציאה לגמלאות, כך שהגמלאי/ת יצטרך מקורות נוספים כדי לשמור על רמת החיים שלו בהקשר הכלכלי שמחייב חסכון נוסף של העובד/ת בצורות שונות אשר ייועד לשימוש אחרי גיל הפרישה, שיש גם הסתברות גבוהה שיהיה גבוה יותר בעתיד, לבטח לאותם "צעירים" בני ה 30 אליהם התייחס המאמר.
מובן לכל אחד העוסק בתחום כי בהקשר הפגיעה שתוארה כאן בהקשר הפנסיה העתידית, מדובר על עוד "רעה חולה" הנובעת ממודל החל"ת הנוכחי אשר יתקיים, נכון להיום ע"פ חקיקת הכנסת, עד 30.06.2021 - הכשל הבסיסי המוכר לכולנו הוא התשלום למובטל עצמו, ולא למעסיק שלו - דבר שגרם וגם גורם עדיין להחלטה של חלק מהמובטלים שלא לחזור בינתיים לשוק העבודה, אך כאן אפשר להבין את המשמעות הפנסיונית העתידית של הפסקת ההפרשות הפנסיוניות למשך תקופה לא קצרה כאשר מניסיוני רוב אוכלוסיית ה"צעירים" הזו בחרה שלא להפריש את הכספים הפנסיוניים באותה רמה מסיבות כלכליות רבות ומגוונות, גם אם הובאו לידיעתם המשמעויות הגדולות של התנהלות שכזאת.
לקריאת תוצאות המחקר האמור באתר אגודת האקטוארים בישראל - בקישור -
https://www.actuaries.org.il/wp-content/uploads/2020/12/%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%9E%D7%91%D7%A8-20-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA.pdf
לסיכום, אציין את נושא האוריינות הפיננסית - הכרת המושגים הכלכליים, הפנסיוניים והביטוחים אותם יש לבצע ברמת כל עובד/ת, לבטח ברמה הבסיסית, שכן האחריות, גם ע"פ חוק, היא על העובד/ת ללא קשר לייעוץ שקיבל, ובכל מקרה, מדובר בתהליכים ארוכי טווח שמחייבים היערכות ארוכה ולא ניתנים כמעט לתיקון בטווח של 10 שנים ממועד הפרישה בפועל – יצויין כי הנושאים הללו מונגשים היום בצורה טובה מאד, וכאיש מקצוע הפועל גם בתחום הנגשת מידעים כאלו, אציין כי כל לקוח/ה המתעניין וילמד את עקרונות הנושאים הללו יקדם רבות את ענייניו הפנסיוניים והכלכליים גם יחד באם יקשיב לעצה זו, בין אם יפעל עצמאית ובין אם יפעל באמצעות אנשי מקצוע כהשראה מקריאת מאמר זה.
