תוצאות משבר הקורונה: גידול של 65% בשנת 2020 בסגירות העסקים

חגי אולמן, שותף בכיר מנהל מחלקת חדלות הפירעון, יהודה רווה ושות׳ בפורום DUN'S 100 לבכירי המשפט בתחום חדלות הפירעון: ״ההתנהלות האחידה של היועץ המשפטי לממשלה היא איומה. יש הוראה שצריכה להיות עמדה אחידה של המדינה וזו הוראה הזויה. הממונה הוא רגולטור, ואני מצפה שהוא יגיד שמשרד כזה או אחר שוגה. זה מגיע למצב שהממונה על חדלות פירעון אומר לנו אתה צודק אבל אני לא יכול להגיד את זה בהליך בעקבות הנחיית היועמ״ש. הממונה צריך לבוא ולהגיד שהמדינה טועה מתוקף תפקידו כרגולטור״.

עו״ד גיא גיסין, מנכ״ל ומייסד שותף גיסין ושות׳ על חוק חדלות הפירעון ותיקון 4: ״חוק חדלות פירעון נכשל. אנשים מתחמקים מללכת לבית משפט. אין מי שמפקח על ההליך, הוא לא קולקטיבי ומי שמפסיד בסוף הם ספקים בעסקים תפעוליים. כל ההליכים מתנהלים ללא בקרה, פיקוח ובתי המשפט מתערבים רק בדיעבד. תיקון 4 החדש נותן חצי פיקוח, הוא מאוד פתוח ולא ברור״.

אפרת שגב, סמנכ"לית דאטה ואנליזה בדן אנד ברדסטריט: "בשנת 2020 נסגרו קרוב ל-75,000 עסקים, נתון המהווה עליה של כ-65% בכמות סגירות העסקים בהשוואה לשנת 2019. בהתאמה, ההסתברות לסגירת עסק עלתה לשיעור של כ-12%, לעומת הסתברות לסגירה בשיעור של כ-7.5% בשנת 2019״.

במלון רויאל ביץ׳ בתל אביב נערך פורום DUN'S 100 השנתי בנושא חדלות פרעון, בהנחיית ברוך קרא, פרשן חדשות 13 לענייני משפט. 

במסגרת הפורום עסקו ודנו בכירי הענף בנושאים שעל סדר היום המקצועי ביניהם: עיכוב הליכים לסיוע ולעידוד חייבים להגיע להסדרי חוב, עליה ניכרת במספר הבקשות לפשיטות רגל במהלך שנת 2020 וכניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

אפרת שגב, סמנכ"לית דאטה ואנליזה בדן אנד ברדסטריט: "בשנת 2020, בהלימה למצב העסקים במשק, חלה נסיגה משמעותית במוסר התשלומים המוסכם במשק. כ-20% מהתשלומים לא בוצעו בדייקנות, עומק הפיגור הממוצע עמד בשנת 2020 על 36 ימים".

מבין המשתתפים בפורום: אורי ולרשטיין, משנה לממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי, משרד המשפטים, אהוד גינדס, שותף מייסד, גולדבלט גינדס יריב עורכי דין, אהרן מיכאלי, ראש מחלקת ליטיגציה מסחרית, תובענות ייצוגיות וחדלות פירעון, גולדפרב זליגמן ושות', ד"ר איתי הס, ראש מחלקת חדלות פירעון, אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות', אמיר פרנקל, שותף במחלקת חדלות פירעון, שבלת ושות', אמיר דולב, שותף, מיתר עורכי דין, ארז חבר, ראש מחלקת חדלות פירעון, עמית פולק מטלון ושות', גיא גיסין, מנכ"ל מייסד ושותף, גיסין ושות', גונן קסטנבאום, שותף מייסד, גונן קסטנבאום ושות’ עורכי דין,  משרד עורכי דין, חגי אולמן, שותף בכיר מנהל מחלקת חדלות פירעון, יהודה רוה ושות' משרד עורכי דין, חובב ביטון, מייסד ובעלים, חובב ביטון עורכי דין ונוטריונים, חיות גרינברג, מייסדת ובעלים, חיות גרינברג, חברת עורכי דין, יוני סונדרס, בעלים ומייסד, יונתן סונדרס חברת עורכי דין, יניב אזרן , שותף, ב. לוינבוק ושות' משרד עורכי דין, יניב דינוביץ, שותף, הרצוג פוקס נאמן משרד עורכי דין, ירון אלכאוי, שותף, גורניצקי ושות', יצחק יונגר, שותף מייסד, פרידמן יונגר ושות', לירום סנדה, בעלים ומייסד, לירום סנדה חברת עורכי דין, מור נרדיה, ראש מחלקת חדלות פירעון , לוי טילר, נרדיה, הר - צבי, ברא"ז ושות' חברת עורכי דין, נדב לב ,בעלים ומייסד, נדב לב, משרד עורכי דין, עמית לדרמן , ראש מחלקת חלות פירעון, הסדר נושים והבראת חברות, AYR – עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות', עמית  פינס, שותף וראש מחלקת חדלות פירעון, פישר ( FBC & Co.),קרן רייכבך סגל, שותפה, איתן מהולל שדות עורכי דין ועורכי פטנטים, רונן מטרי , ראש מחלקת חדלות פירעון, מטרי מאירי  ושות' עורכי דין, רונן נאוי , שותף מייסד, בר-יוסף, נאוי, תורג'מן ושות', משרד עורכי דין, רן פלדמן , שותף, ש.הורוביץ  ושות', שאול ברגרזון ,מייסד, ברגרזון ושות' משרד עורכי דין ונוטריון, שי בר-ניר, שותף, מחלקת חדלות פירעון והבראת חברות, מ.פירון ושות', שי גליקמן, עו"ד שותף מנהל מחלקת חדלות פירעון ושיקום חברות, דורון טיקוצקי קנטור גוטמן נס עמית גרוס ושות', שירלי יפרח-אזור, ראשת תחום חדלות פירעון, ליפא מאיר ושות'.

עו״ד ד״ר איתי הס, ראש מחלקת חדלות פירעון אגמון ושות׳ רוזנברג הכהן ושות׳ על תיקון 4: ״תיקון 4 צודק בכל מקרה ללא קשר למצב כיום. במדינת ישראל נפתחים 70 אלף עסקים בשנה ונסגרים 40 אלף. החוק נועד לתת לתאגידים להיחלץ מהבעיה הכלכלית שהם נמצאים בה. הקפאת הליכים צריכה להיות חלק מהחוק, אפילו בצורה פשוטה יותר. הליך הזה צריך להישאר גם אחרי משבר הקורונה״.

עו״ד רונן מטרי ראש מחלקת חדלות פירעון מטרי מאירי ושות׳ על השפעות משבר הקורונה על התחום: ״בתקופת הקורונה הייתה התערבות אגרסיבית בדמות חיצונית. היו מענקי הקורונה ועובדים הוצאו לחל״תים ואלה עתידים להסתיים בקרוב. עסק שהתרגל לקבל הזרמה, לא יקבל אותה יותר ועכשיו מתחילים להחזיר את ההלוואות ולהתחיל בפירעונות החודשיים. בתחום המענקים אין ספק שזה החזיק עסקים ועזר להם. בכל נושא החלת זה יצר עיוותים קשים והמשק משלם על זה מחיר.

עו״ד שי בר ניר, שותף מחלקת משרד פירון על החיסרון בתיקון 4: ״מספר החברות שהגישו בקשות על פי תיקון 4 הוא מזערי. אנחנו רואים כישלון בתחום הזה. החברות היום לא הולכות על הליכים לפי תיקון 4 וכל ההסדרים ככל הנראה קורים בחוץ. הכלי הזה הוא כלי נכון אבל צריך להקטין את כמות הסעיפים והמורכבות שנכנסה בו״.

עו״ד רן פלדמן, שותף ש. הורוביץ ושות׳ על תיקון 4 ואפקט הדומינו שהוא עלול ליצור: ״מצב ההקפאה בתיקון 4 נראה כמו הדבר הנכון לעשות אבל באירוע משברי עם כל כך הרבה גורמים יש לזה אפקט דומינו. לזמן ההקפאה שנותנים לחברה אחת יש השפעה על הרבה מאוד גורמים שקשורים אליה. היישום של תיקון 4 צריך להיות מאוד מדוד וזעיר כי זה עלול ליצוא אפקט דומינו בקרב עוד חברות״.

עו״ד אהרן מיכאלי, שותף וראש מחלקת לטיגציה מסחרית, תובענות ייצוגית וחדלות פירעון, גולדפרב זליגמן ושות׳ על התקופה הבעייתית הקרבה: "חוק חדלות פירעון לא ממלא את ייעודו, חברות לא רואות בו פלטפורמה ראויה לניהול תהליך שיקום ולכן מטרת החוק לא מושגת.

אחת הסיבות היא שיש הטיה מובנית שקיימת בהליך בו כל דירקטוריון יודע שהפלטפורמה לא זמינה או לא מספקת כלים אמיתיים להבראה, והדבר הוודאי היחידי מההליך הזה הוא שיתמנה בעל תפקיד שיזמן אותם לחקירות ויוגשו תביעות נגד הדירקטורים ונושאי המשרה, שיעמידו אותם בסיכון למשך שנים ארוכות -הליך יקר ומסוכן שמשבית את פעילותם לשנים רבות.

הניסיון הנצבר עד כה מהחוק הוא שחייבת לבוא רפורמה ליצירת פלטפורמה ודאית, יעילה ומהירה לשיקום. סיכוייו של הליך שיקום גדלים אם הפניה להליכים אלה תבוא בזמן, לפני הקריסה."

עו״ד אורי ולרשטיין, המשנה לממונה על הליכי חדלי פירעון על תיקון 4 ותהליך הלמידה ממנו: ״הנתון המפתיע מאז כניסת תיקון 4 לתוקפו הוא שאנחנו עומדים על 18 בקשות להליכים לפי תיקון זה. התיקון תחום בזמן לשנה עם אופציה להארכה על ידי שר המשפטים ולכן אנחנו בהליך של למידה והפקת לקחים מתמדת ממנו. אנחנו לא לגמרי יודעים שחוק חדלות הפירעון הוא המדויק ביותר וכולנו מקווים שאם יהיו לקחים ממנו נוכל לתקן אותם. תיקון מספר 4 הוא הוראת שעה וכשנחזור לכנסת נוכל לחזור עם לקחים מהשימוש בו ולתקנו במידת הצורך״.

עו״ד מור נרדיה, שותף, מנהל מחלקת חדלות פירעון לוי טילר, נרדיה הר צבי, ברא״ז ושות׳ על ההסדרים מחוץ לבתי המשפט: ״הסדרים מחוץ לכותלי בית המשפט הם לא דבר רע. ראינו שתי עסקאות גדולות כאלה השנה שמנעו משברים גדולים. ההסדרים האלה הצליחו בעיקר בגלל אורך רוח של המערכת הבנקאית בימים האלו״.

עו״ד חיות גרינברג, מייסדת ובעלים חיות גרינברג חברת עורכי דין על הליכי חדלות הפירעון בבית המשפט: ״עצם הפניה לבית המשפט לחדלות פירעון יוצרת שחיקת ערך ומסמנת את מקום הקבורה של החברה. זה נובע מבעיית אמון קשה מול המערכת ומול הממונה. ההסדר מחוץ לבית המשפט שם את בעל העסק במקום של סחטנות מול הנושים והבנקים. הכל מתחיל ונגמר באמון שמאוד חסר. אמנם זו תפיסה שקשה לחשוב עליה אבל שחברה שנקלעת למשבר והולכת לבית משפט צריך לתת בה אמון כי יש בה גורם חיצוני ומקצועי שמסייע כעת בניהולה״. 

עו״ד ארז חבר, ראש מחלקת חדלות פירעון, עמית פולק מטלון ושות׳ על עתידו של תחום חדלות הפירעון: ״התחום גמור. במדינת ישראל אף אחד לא הולך לבית משפט כבר שנתיים למרות שעסקים לא עובדים. כולנו תקווה שמישהו יעשה חושבים לאן הולכים ואיך מתקדמים מפה אחרת לתחום הזה לא יהיה המשך״.

עו"ד יניב דינוביץ, שותף ומנהל תחום חדלות פירעון במשרד הרצוג, פוקס נאמן: לגבי הסדרים מחוץ לכותלי בית המשפט, בניגוד לנימת הביקורת שנשמעה כאן, חשוב להגיד - זה לא בהכרח דבר פסול, כל עוד החברה ונושאי המשרה שומרים על הכללים ומקבלים יעוץ מתאים מה מותר להם לעשות ומה אסור להם לעשות באותה תקופה. עם זאת, בשלב זה, טרם ניתנו פסקי דין שפירשו לעומק את ההסדר החדש הנוגע לחובה של נושאי המשרה לצמצם את חדלות הפירעון ועל כן קיימת אי וודאות ובמקרים רבים אנו רואים שמרנות יתר של דירקטוריונים״.

עו״ד עמית פינס, שותף וראש מחלקת חדלות פירעון במשרד פישר (FBC & Co): ״לנושים יש ציפייה שבעל התפקיד שימונה יהיה מקצועי, שוויוני, יפעל באופן שקוף ושלא יהיה מוטה לטובת אחד הצדדים. אין להם ציפייה לשלוט בבעל התפקיד, הנושים היום אינם מסוגלים לקבל החלטה מושכלת, בגלל אי הוודאות הכרוכה בהליך, הן לגבי מינוי בעל התפקיד והן לגבי זהות מממש הבטוחה. כאשר הצדדים מחפשים את האחראי המבוגר שיראה את התמונה  הכוללת, שיתסכל על הזכויות של כל הנושים ועל כל ההיבטים של תיקי חדלות פירעון אשר בדרך כלל סבוכים ומורכבים, אז פונים למגשרים, ואני חושב שזו המגמה שצריכה להדאיג את כולנו. באופן כללי, זו מגמה טובה ללכת לגישור, אבל זה אומר שבתי המשפט של חדלות פירעון עוברים עכשיו תהליך של הפרטה, והדבר הזה צריך להדאיג את המערכת״.