האם אפשר לוותר על ההשקעה באג"ח מיועדות בקרן הפנסיה ולהשקיע רק במניות ?

מרשות שוק ההון - התייחסות בנוגע לשיעורי חשיפה בקרנות הפנסיה - עבר לשיעור המקסימלי האפשרי בתהחשב באג"ח המיועדות

 

 

FacebookTwitter Whatsapp
Image: DreamstimeImage: Dreamstime

עומר רגב
08/07/2021

במענה לפנייתך שבנדון אל רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון (להלן – הרשות), הרינו להשיבך כדלקמן:

קרנות הפנסיה המקיפות הן מוצר החיסכון הפנסיוני המרכזי והמשמעותי ביותר הקיים כיום בישראל, הכולל כחלק בלתי נפרד ממנו הסדר מקיף לביטוח מפני נכות ופטירה (להלן – הסדר מקיף). לצד מוצר זה קיימים מוצרי חיסכון פנסיוני נוספים כגון קופת גמל לחיסכון, קופת ביטוח וכן קרן פנסיה כללית, שאינם כוללים חובה להסדר מקיף. 

במטרה לעודד את החוסכים לבטח עצמם בהסדר המקיף הקיים בקרנות הפנסיה המקיפות, זכאיות קרנות אלו להקצאה של אג"ח מיועדות מסוג "ערד" (להלן – אג"ח מיועדות) הנושאות ריבית מובטחת בשיעור של 4.86% צמוד לשנה על 30% מכלל הנכסים המנוהלים בהן. הקצאת אג"ח מיועדות מהווה למעשה סובסידיה של המדינה, המגלמת הטבה משמעותית ביותר המשולמת מקופת המדינה לחוסכים, שכל מטרתה להעניק לחוסכים רמה מסוימת של הגנה לתיק החיסכון הפנסיוני שלהם, כך שגם במקרה של נפילות חדות בשוק ההון חלק מכספם מוגן וזכאי לריבית והצמדה כאמור. עניין ההטבה כאמור לקרנות הפנסיה המקיפות בלבד תוך הבחנה בינן לבין מכשירי חיסכון אחרים קיבל את ביטויו גם במסגרת בגץ 6925/14 פורום החוסכים לפנסיה בישראל נ' שר האוצר וזאת בין היתר לאור העובדה שהבחירה בין מכשירי החיסכון פתוחה בפני הציבור.

בהתאם לכך, נקבע בתקנה 3 לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים), תשע"ב-2012 (להלן – תקנות ההשקעה), כי -  

"חברה מנהלת של קרן חדשה תשקיע 30 אחוזים מהשווי המשוערך של נכסי הקרן באיגרות חוב מסוג "ערד"; שאר הנכסים של קרן חדשה יושקעו לפי הוראות פרק ג', אך הכללים והמגבלות המפורטים בו יחולו ביחס לכלל נכסי הקרן".

מהקבוע בתקנות עולה כי הגופים המוסדיים מחוייבים להשקיע באג"ח מיועדות, והן אינן רשאיות לוותר בשם החוסכים על הזכות הזו הקיימת להם. 

בנוסף לכך, לעניין יתרת הנכסים המנוהלים על ידי קרנות הפנסיה שלא באג"ח המיועדות (להלן – נכסים חופשיים) נקבע בהוראות חוזר גופים מוסדיים 2016-9-13 שעניינו "מסלולי השקעה בקופות גמל – תיקון" (31.8.2016), כי שיעור החשיפה למניות של הנכסים החופשיים המנוהלים במסלול מניות לא יפחת מ-75% ולא יעלה על  120% ושיעור החשיפה למדד של הנכסים החופשיים המנוהלים במסלול מחקה מדד יעמוד על 100%. מכיוון שמדיניות ההשקעה של מסלול השקעה בקרן פנסיה חדשה מקיפה חלה כאמור רק על 70% מתיק הנכסים, הרי שבמסלול מניות השיעור החשיפה המקסימאלי למניות מתוך סך הנכסים המנוהלים במסלול עומד על 84% (=120%*70%), ובמסלול עוקב מדד שיעור החשיפה למדד מתוך סך הנכסים המנוהלים במסלול עומד על 70% (=100%*70%). יצויין כי שיעורי חשיפה גבוהים יותר המשקפים מינוף יתר מגדילים משמעותית את הסיכון להפסדים בתיק החיסכון בקרנות הפנסיה, באופן הפוגע בתכלית המרכזית שלשמה מסבסדת המדינה את החיסכון במוצר זה במטרה להבטיח קצבה ראויה לחוסכים בגיל פרישה. 

כעולה מהאמור לעיל, אין מדובר בהוראה חדשה לקרנות הפנסיה אלא במדיניות שחלה על קרנות הפנסיה מזה שנים. במקרה זה, כמו בכל מקרה שבו מוצאת הרשות כי גוף המפוקח על ידה חורג מהוראות הדין הקיימות, פעלה הרשות בהתאם לסמכויות המוקנות לה בחוק על מנת להבטיח את עניינם של החוסכים ואת עמידת הגופים המוסדיים בהוראות הדין.

בשולי הדברים נציין כי ככול שעמית מסוים בוחר, מטעמיו שלו, לוותר על ההטבה הגלומה באג"ח מיועדות וזאת במטרה להגדיל את נתח תיק החיסכון הפנסיוני החשוף לשוק ההון, באפשרותו לבחון את חלופות החיסכון הפנסיוני האחרות הקיימות בשוק (שאינן זכאיות לאג"ח מיועדות). אולם, בשל ההשלכות המהותיות שעשויות להיות להחלטה זו על החיסכון הפנסיוני שלו, מוטב כי יעשה זאת לאחר בחינה מעמיקה של כלל ההשלכות הצפויות, לרבות בחינה של הצורך בהסתייעות בסוכן או יועץ פנסיוני בעלי רישיון מוסדר בתחום, וזאת על מנת לקבל החלטה מושכלת בנושא חשוב ומורכב זה.