צילום פאנדר
משה שלום
18/07/2021
שבוע המסחר האחרון נמצא שוב שבוי לדבריו של ראש הפדרל רזרב, ג"רום פאוול. זה האחרון, העיד השבוע, לפני הקונגרס, בימי רביעי וחמישי, ובסיום העדות ברורה הייתה עמדתו לחלוטין: "אנחנו רחוקים מאוד מהנקודה שבה הבנק המרכזי יתחיל לקצץ באמצעי ההרחבה בגלל מצב של כלכלה מתחממת". כל זה כאשר ראינו שבוע של נתונים די "חמים":
מדד מחירים לצרכן (CPI) עם 0.9% לעומת צפי של 0.4% (Core) (!),
מדד מחירים ליצרנים (PPI) עם 1.0% במקום צפי של 0.5% (Core) (!),
ירידה דרמטית של מלאי הנפט עם מינוס 7.9 מיליוני חביות במקום צפי של מינוס 4.3 (!),
וסקר פעילות אזור ניו-יורק, עם 43.0 מול צפי של 17.9 (!).
כנגד כל זה , ראינו עדיין קצת חולשה בשוק העבודה, וקיטון בגרעון מאזן הסחר. אבל, אלו לא היו יכולים לשנות את הרושם שמדובר בהמשך של תאוצה קדימה בייצור, המלווה בתאוצה לא קטנה באינפלציה. ואת ההשפעה השלילית של אותה תאוצה כלכלית הצליח לבטל פאוול, כאשר הוא חזר והתייחס למה שקורה, כתהליך זמני של סגירת פערים אחרי הקורונה.
בסופו של דבר, השוק המשיך להיות חיובי, על אותו בסיס של אופטימיות בדבר זמניות התופעה האינפלציונית. רק נתוני אמון הצרכנים (80 כנגד צפי של 86) הצליחו קצת לערער זאת וראינו מימוש בשעות האחרונות של יום שישי. יש לזכור כאן שאנו רואים את הנתונים ה"חמים" לעיל לפני שנכנס לפועל, ולו חלקיק, ממה שמתכנן הממשל בחזית התשתיות, וההזרמות למגזרים החלשים בחברה הכואבת מהווירוס, הידועה כתוכנית 3.5 הטריליונים.
בסה"כ, מאז הסקירה הקודמת, ראינו רק שלושה ימים של אדום: ה-08-07 ויום חמישי-שישי האחרונים. וזה אומר דרשני. מדוע? כי מעבר לחידוש ההרגשה שאנו חוזרים לשגרת הקורונה הרעה, עם גרסאות הדלתא, דלתא פלוס, ועכשיו הלמדא שלו, שמענו גם על גורמים כבדים מאוד בתעשיית ההון (במיוחד מצד גולדמן סאקס אבל גם מאחרים) הבאים ומזהירים שהכול נראה כמו מצב של "אוויר פסגות", עם זרמים תת-קרקעיים של חשש כבד לטווח הבינוני-ארוך. ועוד משהו לתזכורת: העונתיות הנוכחית מתאפיינת בהכנה למימוש משמעותי בסוף הקיץ – תחילת הסתיו לקראת חזרה מהירה, ושגשוג יפה, בעונת החגים של סוף השנה ותחילת השנה הבאה. והאמת היא שאנו לא רואים עדיין סימנים להתחלה של האטה לקראת אותו מהלך מתקן. אולי זה נובע מכך שחלק מסוחרי וול-סטריט פשוט לא יצאו לחופשות הארוכות שלהם מפאת הווירוס?
הדבר היחיד שמעיד על חשש קטן הוא ה-VIX. כפי שכתבתי בכתבות שונות, זה האחרון נמצא סביב 10-11, כאשר מוכרי האופציות באמת שאננים. ולכן, ערך של 18.45 (בסיום יום שישי) מעיד על מצב של דאגה קטנה, בכל זאת. לא משהו דרמטי (ערכים של 40-50) או היסטרי (ערכים מעל ה-100) אבל בטן מפרפרת, שאולי אנו שומעים עכשיו את תווי הנגינה האחרונים לפני שהמוסיקה תיפסק לתקופת תיקון טכני יורד קצת יותר משמעותי בקרוב.
ועכשיו, הבה נראה איך כל זה נראה בגרפים של המדדים...
S&P500
כפי שציינתי לעיל, המדד עדיין מרחף מעלה, בסביבה של השיאים ההיסטוריים החדשים. הרמה העגולה של 4400 מהווה עכשיו את הגבול העליון לפריצה. יום חמישי ושישי האחרונים היו סוג של אזהרה קטנה של ממש לשחקנים בגלל אלמנט פסיכולוגי מעניין: אם הבנק המרכזי היה באמת מצליח להרגיע לחלוטין את השוק בדבר הזמניות של נתוני האינפלציה אזי היינו נכנסים לתקופה של "חדשות מקרו רעות = תגובה חיובית". למשל: נתוני אמון הצרכנים שהופיעו הרבה יותר נמוך מהצפוי היו צריכים לתת גושפנקא לדברי קובעי המדיניות ולהקל על החששות ולגרום לעליות דווקא.
מה שקרה הן ירידות. דהיינו: "חדשות מקרו רעות = ירידות בשוק" וזה אומר שהשחקנים נמצאים עדיין בשלב שהם רוצים אישור ממשי לשיקום מהקורונה. הוריאנטים למיניהם, ובמיוחד מה שעושה הדלתא בעולם כולו למחוסנים מתחיל לחלחל לשכבות הפעילים בשוק ההון ולגרום לחוסר וודאות בדבר יכולת העולם לצאת מהצרה הרפואית לחלוטין בקרוב. מבחינה טכנית, הפעילות השלילית ממש בתחילתה, אם היא רוצה בכלל להמשיך: הסכנה האמיתית תהיה בשבירה של אזור 4200 וקו המגמה העולה (כחול). עד אז, תיקון הנמצא במסגרת התעלה העולה ממש לא מעניין ומרגש אף אחד. מה גם שיש צורך בהקלה של מצב קניות היתר (אינדיקאטור תחתון) כדי לספק במה מחודשת לשלב המגמתי העולה הבא.
ולכן זה מה שאומר לשני צידי המתרס:
לחיוביים: התמיכה המינורית של 4300 תהיה מעניינת אבל עליכם להגן ברצינות על ההגעה ל-4200. שם תשתנה התפיסה מחיובית מאוד למצב של מימוש רציני קצת יותר.
לשליליים: אם הייתי אומר לכם להאיץ את הירידות, האם הייתם יכולים לעשות זאת? אינני בטוח בכך כי יש כל הזמן כסף חדש המגיע לשוק הזה... בכל אופן, האיצו לקראת ההגעה להכרעה סביב 4200.
TA35
מאז תחילת יוני אנו נמצאים במצב של סטייה שלילית לוגית בין שוק המניות המקומי והשווקים בחו"ל ובמיוחד מול שוק המניות האמריקאי המוצג לעיל. תחילה, בצורה של דשדוש אופקי ולאחר מכן בצורה של ירידה מתונה המוצגת היטב כאן על ידי התעלה היורדת. שימו לב כמה יום חמישי אצלנו היה קשה מול יום חמישי בארה"ב! זוהי דוגמה מובהקת לסנטימנט של השחקנים הקובעים אצלנו ואצלם. שם, כל רגע של שלילה נתפס כהזדמנות ואצלנו כמצב של בריחה.
קו המגמה 1 כחול נשבר שבועית ביום חמישי. וזה משמעותי. תוסיפו לכך את יום שישי שהתחיל מצוין ונגמר באדום עמוק בוול-סטריט ותקבלו תחילת שבוע קשה במיוחד אצלנו. הצפי ההגיוני הוא שאותן ירידות ימשיכו לכיוון אזור התמיכה סביב 1600-1625 כאשר אינדיקאטור המומנטום נמצא עדיין באמצע הדרך ועוד צריך להגיע למצב של מכירות יתר על מנת להצדיק סוג של Comeback טכני מעלה.
האם זה יהיה אסון אם המדד יגיע לשם וישחק עם העצבים שלנו שם? לא כל כך. מה שיהיה קשה תהיה שבירה של הרמה לכיוון 1550-1525 ואף שבירה של זו. אזי, אנו נחזור למחירים של תחילת השנה וזה ממש יהיה חבל...
ולכן זה מה שאומר לשני צידי המתרס:
לחיוביים: למה אצלנו השליליים שולטים יותר מאשר בארה"ב? אינני יודע. עליכם לעשות משהו בעניין הזה והדבר הראשון שאתם יכולים לעשות בנידון הוא לעמוד איתן ממש מעל 1600.
לשליליים: כרגע, ידכם על העליונה. תמשיכו ללחוץ ולכבוש אזורי תמיכה. המלחמה האמיתית תהיה סביב 1525-1550 כך שאין טעם לבזבז יותר מדי תחמושת עד לשם.
מדד מחירים לצרכן (CPI) עם 0.9% לעומת צפי של 0.4% (Core) (!),
מדד מחירים ליצרנים (PPI) עם 1.0% במקום צפי של 0.5% (Core) (!),
ירידה דרמטית של מלאי הנפט עם מינוס 7.9 מיליוני חביות במקום צפי של מינוס 4.3 (!),
וסקר פעילות אזור ניו-יורק, עם 43.0 מול צפי של 17.9 (!).
כנגד כל זה , ראינו עדיין קצת חולשה בשוק העבודה, וקיטון בגרעון מאזן הסחר. אבל, אלו לא היו יכולים לשנות את הרושם שמדובר בהמשך של תאוצה קדימה בייצור, המלווה בתאוצה לא קטנה באינפלציה. ואת ההשפעה השלילית של אותה תאוצה כלכלית הצליח לבטל פאוול, כאשר הוא חזר והתייחס למה שקורה, כתהליך זמני של סגירת פערים אחרי הקורונה.
בסופו של דבר, השוק המשיך להיות חיובי, על אותו בסיס של אופטימיות בדבר זמניות התופעה האינפלציונית. רק נתוני אמון הצרכנים (80 כנגד צפי של 86) הצליחו קצת לערער זאת וראינו מימוש בשעות האחרונות של יום שישי. יש לזכור כאן שאנו רואים את הנתונים ה"חמים" לעיל לפני שנכנס לפועל, ולו חלקיק, ממה שמתכנן הממשל בחזית התשתיות, וההזרמות למגזרים החלשים בחברה הכואבת מהווירוס, הידועה כתוכנית 3.5 הטריליונים.
בסה"כ, מאז הסקירה הקודמת, ראינו רק שלושה ימים של אדום: ה-08-07 ויום חמישי-שישי האחרונים. וזה אומר דרשני. מדוע? כי מעבר לחידוש ההרגשה שאנו חוזרים לשגרת הקורונה הרעה, עם גרסאות הדלתא, דלתא פלוס, ועכשיו הלמדא שלו, שמענו גם על גורמים כבדים מאוד בתעשיית ההון (במיוחד מצד גולדמן סאקס אבל גם מאחרים) הבאים ומזהירים שהכול נראה כמו מצב של "אוויר פסגות", עם זרמים תת-קרקעיים של חשש כבד לטווח הבינוני-ארוך. ועוד משהו לתזכורת: העונתיות הנוכחית מתאפיינת בהכנה למימוש משמעותי בסוף הקיץ – תחילת הסתיו לקראת חזרה מהירה, ושגשוג יפה, בעונת החגים של סוף השנה ותחילת השנה הבאה. והאמת היא שאנו לא רואים עדיין סימנים להתחלה של האטה לקראת אותו מהלך מתקן. אולי זה נובע מכך שחלק מסוחרי וול-סטריט פשוט לא יצאו לחופשות הארוכות שלהם מפאת הווירוס?
הדבר היחיד שמעיד על חשש קטן הוא ה-VIX. כפי שכתבתי בכתבות שונות, זה האחרון נמצא סביב 10-11, כאשר מוכרי האופציות באמת שאננים. ולכן, ערך של 18.45 (בסיום יום שישי) מעיד על מצב של דאגה קטנה, בכל זאת. לא משהו דרמטי (ערכים של 40-50) או היסטרי (ערכים מעל ה-100) אבל בטן מפרפרת, שאולי אנו שומעים עכשיו את תווי הנגינה האחרונים לפני שהמוסיקה תיפסק לתקופת תיקון טכני יורד קצת יותר משמעותי בקרוב.
ועכשיו, הבה נראה איך כל זה נראה בגרפים של המדדים...
S&P500
כפי שציינתי לעיל, המדד עדיין מרחף מעלה, בסביבה של השיאים ההיסטוריים החדשים. הרמה העגולה של 4400 מהווה עכשיו את הגבול העליון לפריצה. יום חמישי ושישי האחרונים היו סוג של אזהרה קטנה של ממש לשחקנים בגלל אלמנט פסיכולוגי מעניין: אם הבנק המרכזי היה באמת מצליח להרגיע לחלוטין את השוק בדבר הזמניות של נתוני האינפלציה אזי היינו נכנסים לתקופה של "חדשות מקרו רעות = תגובה חיובית". למשל: נתוני אמון הצרכנים שהופיעו הרבה יותר נמוך מהצפוי היו צריכים לתת גושפנקא לדברי קובעי המדיניות ולהקל על החששות ולגרום לעליות דווקא.
מה שקרה הן ירידות. דהיינו: "חדשות מקרו רעות = ירידות בשוק" וזה אומר שהשחקנים נמצאים עדיין בשלב שהם רוצים אישור ממשי לשיקום מהקורונה. הוריאנטים למיניהם, ובמיוחד מה שעושה הדלתא בעולם כולו למחוסנים מתחיל לחלחל לשכבות הפעילים בשוק ההון ולגרום לחוסר וודאות בדבר יכולת העולם לצאת מהצרה הרפואית לחלוטין בקרוב. מבחינה טכנית, הפעילות השלילית ממש בתחילתה, אם היא רוצה בכלל להמשיך: הסכנה האמיתית תהיה בשבירה של אזור 4200 וקו המגמה העולה (כחול). עד אז, תיקון הנמצא במסגרת התעלה העולה ממש לא מעניין ומרגש אף אחד. מה גם שיש צורך בהקלה של מצב קניות היתר (אינדיקאטור תחתון) כדי לספק במה מחודשת לשלב המגמתי העולה הבא.
ולכן זה מה שאומר לשני צידי המתרס:
לחיוביים: התמיכה המינורית של 4300 תהיה מעניינת אבל עליכם להגן ברצינות על ההגעה ל-4200. שם תשתנה התפיסה מחיובית מאוד למצב של מימוש רציני קצת יותר.
לשליליים: אם הייתי אומר לכם להאיץ את הירידות, האם הייתם יכולים לעשות זאת? אינני בטוח בכך כי יש כל הזמן כסף חדש המגיע לשוק הזה... בכל אופן, האיצו לקראת ההגעה להכרעה סביב 4200.
TA35
מאז תחילת יוני אנו נמצאים במצב של סטייה שלילית לוגית בין שוק המניות המקומי והשווקים בחו"ל ובמיוחד מול שוק המניות האמריקאי המוצג לעיל. תחילה, בצורה של דשדוש אופקי ולאחר מכן בצורה של ירידה מתונה המוצגת היטב כאן על ידי התעלה היורדת. שימו לב כמה יום חמישי אצלנו היה קשה מול יום חמישי בארה"ב! זוהי דוגמה מובהקת לסנטימנט של השחקנים הקובעים אצלנו ואצלם. שם, כל רגע של שלילה נתפס כהזדמנות ואצלנו כמצב של בריחה.
קו המגמה 1 כחול נשבר שבועית ביום חמישי. וזה משמעותי. תוסיפו לכך את יום שישי שהתחיל מצוין ונגמר באדום עמוק בוול-סטריט ותקבלו תחילת שבוע קשה במיוחד אצלנו. הצפי ההגיוני הוא שאותן ירידות ימשיכו לכיוון אזור התמיכה סביב 1600-1625 כאשר אינדיקאטור המומנטום נמצא עדיין באמצע הדרך ועוד צריך להגיע למצב של מכירות יתר על מנת להצדיק סוג של Comeback טכני מעלה.
האם זה יהיה אסון אם המדד יגיע לשם וישחק עם העצבים שלנו שם? לא כל כך. מה שיהיה קשה תהיה שבירה של הרמה לכיוון 1550-1525 ואף שבירה של זו. אזי, אנו נחזור למחירים של תחילת השנה וזה ממש יהיה חבל...
ולכן זה מה שאומר לשני צידי המתרס:
לחיוביים: למה אצלנו השליליים שולטים יותר מאשר בארה"ב? אינני יודע. עליכם לעשות משהו בעניין הזה והדבר הראשון שאתם יכולים לעשות בנידון הוא לעמוד איתן ממש מעל 1600.
לשליליים: כרגע, ידכם על העליונה. תמשיכו ללחוץ ולכבוש אזורי תמיכה. המלחמה האמיתית תהיה סביב 1525-1550 כך שאין טעם לבזבז יותר מדי תחמושת עד לשם.
