השפעת סימן הקריאה על התשואה

סימן הקריאה מציין כי הקרן יכולה להשקיע באגרות חוב שדירוגן נמוך מ-BBB, או שאינן מדורגות בכלל, בהיקף גבוה מהיקף השקעת הקרן במניות. 

לאור העובדה שמשקיעים רבים לא מכירים ולא מודעים למשמעות של אגרות חוב בדירוג נמוך או שאינן מדורגות, המטרה של הרשות לניירות ערך כאן היתה לשים בפני המשקיעים תמרור אזהרה. אם בשם הקרן מופיעים שני תווים המציינים את החשיפה של הקרן למניות או למט"ח, שני אפיקים שטומנים בחובם סיכון, ושיכולים להשפיע דרמטית על התשואה, סברה הרשות לניירות ערך, כי לא כל אגרות החוב דומות. 

משקיע שרואה קרן שמשקיעה באגרות חוב, עלול לחשוב בטעות כי מדובר בקרן שמאפייני ההשקעה שלה סולידיים יחסית. אולם, אם הקרן משקיעה באגרות חוב בדירוג נמוך, המשמעות היא שיש כאן סיכון, שהמשקיעים לא תמיד מודעים אליו.

כל עוד לא היתה קטגוריה נפרדת לקרנות שמשקיעות באגרות חוב בדירוג נמוך, באחוז גבוה מהאחוז המנייתי, קשה היה להפריד בין הקרנות הללו, מבחינתם של המשקיעים. קרנות עם סימן קריאה "נבלעו" בתוך קרנות הקטגוריה, ולמעט יועצי ההשקעות, שאר המשקיעים לא תמיד הבחינו בהבדל.

כעת, עם הרפורמה של הרשות לניירות ערך, מגיעה קטגוריה נפרדת לקרנות עם סימן קריאה ולקרנות ללא סימן קריאה. כאן כבר אפשר להבין את ההבדל, ובכן יצאנו לבדוק את הקרנות השונות, ואת התשואה של קרנות עם סימן קריאה מול קרנות ללא סימן קריאה.

ההבדל של סימן הקריאה על התשואה

נתונים ממוצעים של הקטגוריות השונות מראים יתרון בתשואה לקרנות עם סימן קריאה. התשואה הממוצעת מתחילת השנה עומדת על 4.1% בקרנות עם סימן קריאה, מול 2% בקרנות ללא סימן קריאה. נתוני התשואה שנה אחורה גם הם מראים נתון דומה עם תשואה של 9.41% בקרנות עם סימן קריאה, מול תשואה ממוצעת שנה אחורה של 4.83% בקרנות ללא סימן קריאה.

הקרן המצטיינת מתחילת השנה בקרנות עם סימן קריאה היא הראל (!) תל בונד דולר ללא מניות פלוס עםתשואה של 6.64% מתחילת השנה, והמצטיינת ללא סימן קריאה היא איילון בינה אג"ח ללא מניות עם 5.28% מתחילת השנה.

נתוני עשר הקרנות המצטיינות בקטגוריה נמצאים מולכם.

הבדל נוסף שקיים בין הקרנות, ונמצא כאן בטבלה, הוא הבדטל חשיפת המט"ח, אולם כאן לאו דווקא ניתן לראות נתון מובהק שמציין את ההבדל בין הקרנות השונות בהתאם לחשיפת המט"ח.