הממשלה אישרה - גיל הפרישה לנשים יעלה ל-65

הממשלה אישרה הבוקר את תקציב המדינה לשנים 2021-2022; בין הסעיפים שאושרו במסגרת התקציב - העלאת גיל הפרישה לנשים מ-62 ל-65. באוצר מציינים כי גיל הפרישה לנשים בישראל הוא מהנמוכים בעולם (62 בהשוואה ל-65.8 בממוצע במדינות ה-OECD), וישראל היא אחת המדינות הבודדות בהן נותר פער בין גיל הפרישה לנשים לזה של גברים (67). מי שייהנה מכך הן קודם כל קרנות הפנסיה הוותיקות, שדחיית תשלומי הקצבאות במספר שנים, תקטין את הגרעון שלהן ותייצב אותן בעתיד. גם המוסד לביטוח לאומי ייהנה מכך, כי תשלום קצבת אזרח וותיק לנשים יידחה בשלוש שנים, בסוף התהליך.

העלאת גיל הפרישה לנשים תתבצע באופן הדרגתי, לאורך 11 שנים: עלייה של 4 חודשים בשנה למשך 3 שנים ו-3 חודשים בשנה למשך 8 שנים נוספות.

על פי תכנית התקציב, המהלך ילווה בסל של כלים משלימים לסיוע לנשים מבוגרות: הארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה לנשים שנפלטות משוק התעסוקה בגילאים המבוגרים ל-12 חודשים, הגדלת מענק עבודה לנשים עובדות, תקציב ייעודי להכשרות מקצועיות ולמלגות לשילוב נשים בשוק.

באוצר מציינים כי "גיל הפרישה הנוכחי לנשים אינו תואם את העלייה המשמעותית בתוחלת החיים ואת התהליך המתמשך של הזדקנות האוכלוסייה בישראל. בפרט, גיל הפרישה הנמוך לנשים משפיע לרעה על שיעורי התעסוקה של נשים מבוגרות ועל מעמדן בשוק העבודה, ומוביל לפגיעה ביכולתן לשמור על רמת חיים הולמת בתקופת הגמלאות". 

עוד מודגש בהסברים, כי "ללא העלאת גיל הפרישה לנשים, הזדקנות האוכלוסייה תוביל לגידול דרמטי בתשלומי קצבאות הזקנה והוצאות הבריאות של המדינה, מה שעלול לפגוע ביציבות הביטוח הלאומי. לנוכח כל הסיבות הללו, גיל הפרישה לנשים יועלה בהדרגה, ולצדו יקודמו צעדים רבים שמטרתם לצמצם את ההשפעה של העלאת הגיל על נשים מבוגרות הקרובות לגיל הפרישה יחד עם צעדים לעידוד תעסוקת מבוגרים".

לצורך כך אושר גם סעיף משמעותי נוסף בתקציב לפיו יגדל סכום ההכנסה שמקבלי קצבת אזרח ותיק רשאים להשתכר ללא קיזוז קצבת הזקנה (דיסריגארד), כך שגם מקבלי קצבת זקנה ששכרם גבוה מכ-6,000 שקלים יוכלו לקבל קצבת זקנה מלאה.

הנגיד: תשופר עמידות המוסד לביטוח לאומי

באוצר מדגישים מציינים כי העלאת גיל הפרישה, לצד הצעדים התומכים, היא "בין הצעדים המבניים המשמעותיים ביותר שניתן לבצע למשק הישראלי"... הרפורמה צפויה להגדיל את שיעורי התעסוקה של נשים מבוגרות ואת הקצבה הפנסיונית שלהן בתקופת הגמלאות, להגביר את יציבות הביטוח הלאומי, למנוע את הצורך בהפחתת הקצבאות של גמלאי קרנות הפנסיה הוותיקות ולצמצם את אי-השוויון בין גברים לנשים בשוק העבודה".

נגיד בנק ישראל אמיר ירון, אמר בישיבת הממשלה, כי "ההעלאה המוצעת של גיל הפרישה לנשים תאפשר - על פי ניתוח של בנק ישראל - לשפר את עמידות המוסד לביטוח לאומי לאורך זמן בלי העלאה של דמי הביטוח. "על פי ניסיון העבר, שתועד במחקרים של בנק ישראל, המהלך גם יתרום להגדלת התעסוקה של נשים בגיל הרלוונטי, וגם בגילים שנמוכים מגיל הפרישה המותנה. אלו מהלכים חשובים על רקע התארכות תוחלת החיים, והם גם תואמים את הנעשה כמעט בכל המדינות המפותחות האחרות", ציין הנגיד.

הוא הוסיף כי "חשוב שההעלאה המוצעת היא הדרגתית, כדי לאפשר לנשים המושפעות ממנו להיערך, וחשוב לא פחות ללוות אותה בצעדים שיתמכו בהכנסת הנשים שדחיית קצבת 'תושב ותיק' תיפגע באופן ניכר בהכנסתן – בעיקר אלו ששכרן נמוך או שייפלטו מהעבודה. בנוסף, חשוב להרחיב בהיקף ניכר את מערך ההכשרות המקצועיות בתקצוב ממשלתי לאוכלוסייה המבוגרת – למשל מגיל 50 ומעלה – כדי לאפשר למבוגרים להתאים את כישוריהם, ואולי גם את מקום תעסוקתם, לקריירה המתארכת".

השפעה חיובית על הכלכלה

נשיא לשכת יועצי המס ירון גינדי, מסר: "תהליך העלאת גיל הפרישה לנשים נכון ותואם גם את המציאות והצורך הכלכלי בשוק העבודה. מעבר להשלכות האקטואריות הנדרשות על ביטוח לאומי וקרנות הפנסיה, ישנה חשיבות רבה לכך שההכנסה החודשית של הנשים בתקופת הדחייה תהיה גדולה יותר, עם המשך הפרשות לפנסיה וצבירת ריבית בתקופה זו, מה שיגדיל להן את תשלומי הפנסיה בתקופת הפרישה. כמובן שלהמשך העסקה בתקופת הדחייה והגידול בהכנסה הפנויה עקב כך, תהיה השפעה חיובית על הצריכה והפעילות הכלכלית במשק".