עושה רושם שעיקר הדאגות כיום של השוק הן לא מזן הדלתא

אלא מהיכולת של הכלכלות לחזור לאחריה לצמיחה שאפיינה את טרום הקורונה. ניו-ניו נורמל?

 

 

FacebookTwitter Whatsapp
Image by ds_30 from PixabayImage by ds_30 from Pixabay

אמיר כהנוביץ, אקסלנס
03/08/2021

היקף האג"ח בעולם הנסחר בתשואה שלילית עלה מאז חודש מאי ב-34% ל-16.3 טריליון דולר, בעיקר בשל העמקת התשואה השלילית בגוש האירו. התשואה ל-10 שנים בארה"ב ירדה הבוקר ל-1.18%, אבל הדרמה הגדולה יותר מתרחשת בקריסת התשואות הריאליות עמוק עמוק מתחת לאפס, כשהאינפלציה איננה נתפסת עוד כטריגר להעלאת ריבית אלא כאינדיקציה לשיבושים. 

ירידת התשואות האחרונות איננה בעלת מאפייני משבר - אינטואיטיבי לחשוב שירידת התשואות בארבעת החודשים האחרונים בארה"ב קשורה להתפשטות של זן הדלתא, אך היא כמעט ולא נוגעת לחלקים הקצרים של העקום. התשואה לשנתיים בארה"ב גבוהה היום מכפי שהיתה בתחילת חודש יוני, כשלעומתה התשואה ל-10 שנים קורסת, כלומר השוק נראה מוטרד יותר מיכולת הכלכלה לצמוח לאורך שנים, מאשר מהטווח הקצר, כמו הדלתא. עדות נוספת לכך שלא מדובר בדאגות של הטווח הקצר קיבלנו אתמול ממושל הפד כריסטופר וולר, שאמר כי הוא מוכן עדיין לתמוך בהתחלת צמצום רכישות האג"ח (tapering) בספטמבר במידה ושני דו"חות התעסוקה הבאים יראו המשך גידול במספר המשרות. באופן דומה, גם שוק המניות לא מתנהג כמו במשבר נקודתי, כשהוא מפגין יציבות. הפגיעה בו מצמיחה חלשה ארוכת טווח כנראה מתקזזת בינתיים ע"י ירידת ריביות ההיוון הארוכות. להמחשה, בעשור שלפני הקורונה רווחיות החברות צמחה רק בשליש לעומת העשור שקדם לה, אך מחירי המניות עלו בחדות ע"י ירידת שיעורי ההיוון. 

הניו-ניו נורמל - ביציאה ממשבר הסאב-פריים  הכלכלה העולמית ירדה מדרגות צמיחה, אינפלציה וריבית, תופעה שזכתה לכינוי ה"ניו-נורמל". אלא שכעת גוברות הערכות שהחל מ-2023 בחזרה לשגרה נמצא את עצמנו בנורמל חדש - ניו-ניו נורמל. למשל, שהצמיחה השגרתית בארה"ב תרד מתחת ל-2%. על פניו אפשר לתהות על סמך מה החששות האלה מגיעים פתאום, הרי רק בשבוע שעבר קיבלנו נתון צמיחה פנטסטי מארה"ב של 6.5% לרבעון השני, אך תזכרו שהציפיות לגביו לפני שלושה חודשים עמדו על 13%! ועודכנו מאז שוב ושוב כלפי מטה עד שהגיעו ערב הפרסום ל-8.4% שגם אותו הוא כאמור פספס. הרבעון השני מתאר את שיא הצמיחה של היציאה מהקורונה ואם בו נפלה שלהבת, מה תגיד 2023?

לא חסרות סיבות חדשות להסביר ירידה בפוטנציאל הצמיחה של העולם, ביניהן ירידה נוספת בשיעורי הילודה בעולם, עליה חדה בחובות שיש לשרת, יציאה בולטת של אנשים משוק העבודה וכמובן השיבושים הנמשכים ביצור ובאספקה עם אופק לא ברור (כמו מחירי ההובלה הימית).

חולשה גם באינדיקציות השוטפות - מדד הפתעות המאקרו של סיטי ירד לאחרונה בארה"ב לתחום השלילי. אתמול איכזב בארה"ב מדד מנהלי הרכש בסקטור התעשייה של (59.5 לעומת צפי ל-61.0) ism ובישראל פורסמו ביומיים האחרונים נתון חלש במכירות ברשתות מזון ועליה מחודשת במחצית הראשונה של יולי בשיעור האנשים שהחליטו לפרוש משוק העבודה בגלל הקורונה (מ-2.2% ל-2.3%).

השקל שוב מנסה לפרוץ, האם בנק ישראל יאפשר לו? - בימים האחרונים השקל שוב מנסה לפרוץ בהתחזקות אל מול סל המטבעות של בנק ישראל, כשהוא נהנה בין היתר לא רק מעודף בחשבון השוטף אלא גם מריבית ריאלית מהגבוהות בעולם. ב"י כבר השתמש בנשק יום הדין של רכישות מט"ח, כשהרזרבות שלו גדלו מתחילת השנה ב-27 מיליארד דולר, יחד עם איומי רכישות נוספים, ונראה שרק הפחתת ריבית באמת תרחיק זרמי הון. כרגע רק חבר אחד בועדה המוניטרית תומך בהפחתת ריבית. כאמור בעולם הריביות הקצרות נותרות מחוץ למהלכים המשמעותיים, אך מעניין אם מבחינת בנק ישראל שקל חזק יהיה סיבה מספיקה כדי לחזור להפחית ריבית, או שיחכה לצורך כך למשבר הבא, כמו בנקים מרכזיים אחרים בעולם.