מה פשר גל הבקשות לתביעה ייצוגית בנושא נגישות ששוטף את הבורסה?

בחודשיים האחרונים הוגשו לבית המשפט המחוזי בתל אביב יותר מ-50 בקשות חדשות לתביעה ייצוגית נגד חברות על כך שהן אינן מנגישות לבעלי מוגבלויות את ההודעות שלהן בבורסה. התובעים, טוענים כי החברות עוברות על חוק השוויון מאחר שהן מפלות משקיעים בעלי מוגבלויות לנוכח אי ההנגשה של המידע שלהן.  מבין החברות קיימות חברות גדולות כמו הראל, צור שמיר, ישראמקו ועוד.

תקנות הנגישות לאתרי אינטרנט נכנסו לתוקף באוקטובר 2017 במסגרת חוק הנגישות. התקנות מחייבות כל בעל אתר אינטרנט שמחזור המכירות שלו עומד על יותר מ-300 אלף שקל להנגיש את האתר באופן שיתאים לאנשים עם מוגבלויות שונות. בנוסף יש לבצע התאמות באתרים שהוגדרו כספקי שירות לציבור בנושאי רווחה, בריאות, תרבות, בידור, דת, אנרגיה, תקשורת שירות בנקאות, אשראי, ביטוח, פנסיה או כל שירות פיננסי אחר. החוק קובע שבעל אתר אינטרנט שלא הנגיש את אתרו עלול להיקנס ב-75 אלף שקל.

התביעות הוגשו על ידי שני תובעים. שלום בנמו תבע חברות ציבוריות על חמישה מיליון שקל כל אחת, אפיק סופיר על פי פנקס דורש 7.5 מיליון שקל מכל חברה. 

בכתב התביעה נכתב על כך שדיווחי החברות הציבוריות משמשים את המשקיעים לסחור במניות ועל כן מדובר בשירות מסחרי ומכיוון שהדיווחים מיועדים לכלל הציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו הם מהווים שירות ציבורי ועל כן מחיוביות בהתאמות נגישות בשירות אינטרנט. בכתב התביעה גם מתואר סיפרו של בנמו. התובע הוא משקיע בעל מוגבלות ראייה שמשתמש בתוכנת קריאה לשם שמיעת הטקסט הכתוב. אם כי חלק מהחברות לא התאימו את הדיווחים שלהן לתוכנת הקריאה בה משתמש בנמו ועל כן נמנעת ממנו ההשקעה בחברות אלו. שחר אגמון, עורך הדין של בנמו צירף את מכתב ההבהרה ששלחה רשות שוק ההון באופן ישיר לחברות ובו נכתב כי על החברות מוטל האחריות והחובה לביצוע התאמות נגישות. אם כי הרשות לאחר מכן סייגה את דבריה בהבהרת המשך על כך שתחום הנגישות אינו באחריותה וציינה כי הבהרתה הייתה להגביר את המודעות של החברות בנושא.

בשוק ההון, על רקע התביעות, קוראים לכך שמדובר בניצול ציני של החוק וממתינים להחלטה של נציבות השוויון בנושא.