Image by Wokandapix from Pixabay
מיכאל לוי
18/08/2021
רמת הידע של ילדי ישראל בתחומי יסוד
רמת הידע של ילדי ישראל בתחתית העולם המפותח - גם ללא החרדים
רמת הידע של ילדי ישראל בתחומי היסוד – מתמטיקה, מדע וקריאה – נמצאת מתחת לכל המדינות המפותחות. אלה הכלים הבסיסיים שנותנות המדינות לילדים שיגדלו ויצטרכו להתמודד בשוק הגלובלי.
רמת הידע הממוצעת של ילדי ישראל במתמטיקה, מדע וקריאה נמצאת מתחת לכל המדינות המפותחות – כשדוברי הערבית הישראלים נמצאים מתחת ל-90% מהמדינות המוסלמיות שנבחנו במבחן ה-PISA האחרון. פערי הידע בתחומי היסוד גבוהים בהרבה מאשר בכל שאר המדינות מפותחות. כך גם שיעור התלמידים הנכשלים – אלה שאינם מגיעים לרמת הידע המינימלית שהציב ה-OECD – בישראל גבוה במידה ניכרת מאשר בכל מדינה מפותחת. לבסוף, שיעור התלמידים המצטיינים בישראל נמצא מתחת למרבית המדינות המפותחות. בפועל, תמונת המצב של מערכת החינוך בישראל חמורה הרבה יותר כי התוצאות הנ"ל התקבלו ללא השתתפות מרבית הילדים החרדים, שאינם לומדים את החומר – בניגוד למה שמקובל בשאר העולם המפותח – ואינם משתתפים במבחנים.
רמת הידע של ילדי ישראל בתחתית העולם המפותח - גם ללא החרדים
רמת הידע של ילדי ישראל בתחומי היסוד – מתמטיקה, מדע וקריאה – נמצאת מתחת לכל המדינות המפותחות. אלה הכלים הבסיסיים שנותנות המדינות לילדים שיגדלו ויצטרכו להתמודד בשוק הגלובלי.
מרבית החרדים (כמעט כל הבנים והרבה מהבנות) אינם לומדים כלל את החומר ואינם משתתפים במבחנים. אילו כולם היו משתתפים, הממוצע בישראל היה נמוך עוד יותר.
הזרם הממלכתי של דוברי העברית נמצא מתחת לשליש מהמדינות המפותחות בעוד הזרם הממלכתי דתי נמצא מתחת ל- 80% מאותן מדינות. רמת הידע של דוברי הערבית בישראל נמצאת מתחת לזו של מדינות עולם שלישי רבות.
כשעורכים השוואה דומה בין המגזרים הגדולים בארה"ב – שגם היא מדינה הטרוגנית מאוד עם ממוצע שאינו מזהיר – מתברר שרמת הידע של האסיאתים והלבנים בכל זאת גבוהה מהממוצעים של כל המדינות המפותחות. הרבה מתחתם נמצאים ההיספנים, עם ציון שבכל זאת מעל הממוצע הישראלי. בתחתית הדרוג האמריקאי נמצאים השחורים, עם הישגים הגבוהים בהרבה מדוברי הערבית בישראל – שבעצמם נמצאים מעל מרבית החרדים שאינם לומדים את החומר.
רמת הידע בתחומי היסוד של דוברי הערבית בישראל נמצאת מתחת ל-9 מ-10 המדינות המוסלמיות שהשתתפו במבחן PISA האחרון
הממוצע בתחומי היסוד של ישראלים דוברי ערבית אינו רק הרבה מתחת לכל העולם המפותח. הוא נמוך יותר מכל המדינות המוסלמיות, מלבד אחת, שהשתתפו במבחן ה-PISA האחרון.
כמחצית מילדי ישראל מקבלים השכלה של עולם שלישי - והם שייכים לחלקי האוכלוסיה הגדלים הכי מהר
התלמידים החרדים מהווים יותר מחמישית מילדי כיתה א' היום. כנ"ל לגבי דוברי הערבית. לבדן, שתי קבוצות אלה מהוות 43% מכלל הילדים בכיתה א'. אליהם מתווספים ילדים נוספים בזרמים הממלכתי והממלכתי דתי החיים בפריפריות החברתיות והגיאוגרפיות של ישראל וזוכים לרמה נמוכה של חינוך.
בסך הכל, כמחצית מילדי ישראל מקבלים חינוך ברמה של עולם שלישי. ילדים אלה נוטים גם להשתייך לקבוצות האוכלוסיה הגדלות הכי מהר – מה שהופך את תמונת החינוך בישראל לפצצה מתקתקת.
ילדים עם השכלה של עולם שלישי לא יוכלו לתחזק משק של עולם ראשון – שבלעדיו לא יהיו מערכות בריאות, רווחה ובטחון של עולם ראשון.
ללא בטחון של עולם ראשון, באזור האלים על פני כדור הארץ, מדינת ישראל תתקשה להתקיים.
פערי הידע בקרב ילדי ישראל הם הגבוהים בעולם המפותח - גם ללא החרדים
כשאלה הפערים בקרש הקפיצה לשוק העבודה, אין זה מבשר טובות לגבי הפערים הכלכליים שיווצרו בישראל בעתיד.
שיעור התלמידים המצטיינים בישראל נמוך מאשר במרבית מדינות העולם המפותח
למעשה, שיעור המצטיינים בישראל נמוך אפילו מה-1.5% שמופיע בתרשים, שגם כך הינו מתחת למרבית המדינות המפותחות. זאת, מהסיבה שמרבית החרדים לא השתתפו במבחן. אילו היו משתתפים, זה היה מגדיל את המכנה (כי אז, כל אוכלוסית התלמידים בישראל היתה נכללת, כמו בשאר המדינות) ושיעור המצטיינים בפועל היה נמוך עוד יותר.
תפקוד מערכת החינוך
פערי הידע בקרב ילדי ישראל הם הגבוהים בעולם המפותח - גם ללא החרדים
אין אח ורע בעולם המפותח לפערי הידע בתחומי היסוד הקיימים בתוך מדינת ישראל. בפועל, הפערים בתוך ישראל גדולים עוד יותר מאלה המופיעים בתרשים כי בישראל יש אוכלוסיה גדולה שאינה חייבת ללמוד את החומר ואינה משתתפת בכל מדד ארצי של רמת ידע.
כשאלה הפערים בקרש הקפיצה לשוק העבודה, אין זה מבשר טובות לגבי הפערים הכלכליים שיווצרו בישראל בעתיד.
שליש מהתלמידים הלא-חרדים נכשלים בתחומי הידע הבסיסיים
לתלמידים החלשים ביותר הסיכויים הגבוהים ביותר לחיות חיים של עוני כבוגרים. כשישראל נמצאת בליגה של עצמה בהקניית ידע ירוד לתלמידים הלא-חרדים, אפשר רק לדמיין את מידת החומרה של תמונת העתיד כשכן כוללים את החרדים.
לתלמידים החלשים ביותר הסיכויים הגבוהים ביותר לחיות חיים של עוני כבוגרים. כשישראל נמצאת בליגה של עצמה בהקניית ידע ירוד לתלמידים הלא-חרדים, אפשר רק לדמיין את מידת החומרה של תמונת העתיד כשכן כוללים את החרדים.
שיעור התלמידים המצטיינים בישראל נמוך מאשר במרבית מדינות העולם המפותח
כשלונותיה של ישראל בתחום החינוך אינם רק בהקשר של התלמידים החלשים ביותר. לא רק שרמת החינוך הכללית של ישראל נמצאת בתחתית העולם המפותח, שהפערים בין ילדיה הם הגבוהים כעולם המפותח, וששיעור התלמידים החלשים הוא הגבוה בעולם המפותח, אלא שבישראל אין הרבה תלמידים מצטיינים.
למעשה, שיעור המצטיינים בישראל נמוך אפילו מה-1.5% שמופיע בתרשים, שגם כך הינו מתחת למרבית המדינות המפותחות. זאת, מהסיבה שמרבית החרדים לא השתתפו במבחן. אילו היו משתתפים, זה היה מגדיל את המכנה (כי אז, כל אוכלוסית התלמידים בישראל היתה נכללת, כמו בשאר המדינות) ושיעור המצטיינים בפועל היה נמוך עוד יותר.
תפקוד מערכת החינוך
אחת הסיבות העיקריות לרמת הידע המאוד נמוכה של תלמידי ישראל היא שימוש לא אפקטיבי במשאבים העומדים לרשות מערכת החינוך. מצד אחד, מספר התלמידים בכיתה גבוה מאוד לעומת ממוצע ה-OECD. מצד שני, מספר התלמידים לכל מורה (שווה ערך משרה מלאה) דומה לממוצע ה-OECD בבתי הספר היסודיים ואף נמוך מממוצע ה-OECD בבתי הספר העל- יסודיים. כמו כן, לא חסר לילדי ישראל זמן בבתי הספר. מספר שעות הלימוד בארץ גבוה מאשר במרבית מדינות ה-OECD למרות שהידע של הילדים בתחומי היסוד בכל אותן מדינות גבוה יותר.
למרות מצבה הקשה, למערכת החינוך של ישראל רצון מינימלי למדוד ולהעריך את ביצועיה, למרות הקמת רשות יעודית לכך. למשל, מי שרוצה לדעת מה רמת הידע של ילדי ישראל חייב להסתמך על מקורות בינלאומיים, כי מבחני הבגרות הרבים הניתנים בישראל במשך עשרות שנים אינם מכוילים על פני זמן, או אפילו בין מקומות שונים בארץ באותה נקודת זמן. כתוצאה מכך, ציון ממוצע בתחום מסוים בשנה אחת אינו בר השוואה לציון באותו תחום בשנה אחרת.
למרות מצבה הקשה, למערכת החינוך של ישראל רצון מינימלי למדוד ולהעריך את ביצועיה, למרות הקמת רשות יעודית לכך. למשל, מי שרוצה לדעת מה רמת הידע של ילדי ישראל חייב להסתמך על מקורות בינלאומיים, כי מבחני הבגרות הרבים הניתנים בישראל במשך עשרות שנים אינם מכוילים על פני זמן, או אפילו בין מקומות שונים בארץ באותה נקודת זמן. כתוצאה מכך, ציון ממוצע בתחום מסוים בשנה אחת אינו בר השוואה לציון באותו תחום בשנה אחרת.
ככל שזרם החינוך דתי יותר, הצפיפות בכיתות הלימוד נמוכה יותר
למרות שרמת הידע בתחומי היסוד בקרב דוברי הערבית הישראלים נמצאת מתחת לזו של מדינות עולם שלישי רבות, זרם החינוך שלהם (עם 26.4 תלמידים בכיתה) מופלה לרעה בהקשר של צפיפות בכיתות לעומת הזרמים היהודים הדתיים.
הכיתות צפופות - אך יש מספיק מורים
הרי, אין מחסור במורים בישראל. מספר התלמידים למורה (שווה ערך משרה מלאה) בבתי הספר היסודיים כמעט זהה לממוצע של ה-OECD. בבתי הספר העל יסודיים, מספר התלמידים למורה אף נמוך מממוצע ה-OECD. במילים אחרות, ישראל מממנת מספיק מורים על מנת שהצפיפות בכיתות תהיה דומה לממוצע של ה-OECD – ולמרות זאת, הכיתות בארץ צפופות הרבה יותר.
יותר שעות לימוד בישראל - אך הישגים נמוכים יותר
הפערים בין זרמי החינוך השונים בישראל אינם מסתכמים רק בתוכני הלימוד או ברמת הידע של התלמידים. מספר התלמידים בכיתות הלימוד הכי נמוך (24.2) בזרם החרדי – שכלל אינו מחויב בלימודי ליבה מלאים. אחריו נמצא הזרם הממלכתי- דתי עם 25.1 תלמידים בכיתה.
למרות שרמת הידע בתחומי היסוד בקרב דוברי הערבית הישראלים נמצאת מתחת לזו של מדינות עולם שלישי רבות, זרם החינוך שלהם (עם 26.4 תלמידים בכיתה) מופלה לרעה בהקשר של צפיפות בכיתות לעומת הזרמים היהודים הדתיים.
הכיתות צפופות - אך יש מספיק מורים
הסבר שכיח – אם כי, לא בהכרח נכון – ליכולת הירודה של מערכת החינוך בהקניית ידע ברמה גבוהה לילדי ישראל הוא הצפיפות הרבה בכיתות. בספרות המקצועית אין תמימות דעים לגבי התרומה השלילית, אם בכלל, של צפיפות בכיתות על הישגים לימודיים. בין אם קיימת השפעה שלילית ובין אם לאו, השאלה היותר רלוונטית היא מדוע בכלל הכיתות בישראל כל כך עמוסות לעומת הממוצע ב-OECD?
הרי, אין מחסור במורים בישראל. מספר התלמידים למורה (שווה ערך משרה מלאה) בבתי הספר היסודיים כמעט זהה לממוצע של ה-OECD. בבתי הספר העל יסודיים, מספר התלמידים למורה אף נמוך מממוצע ה-OECD. במילים אחרות, ישראל מממנת מספיק מורים על מנת שהצפיפות בכיתות תהיה דומה לממוצע של ה-OECD – ולמרות זאת, הכיתות בארץ צפופות הרבה יותר.
יותר שעות לימוד בישראל - אך הישגים נמוכים יותר
הסיבה לרמת הידע הנמוכה של ילדי ישראל אינה נעוצה במעט מדי זמן בבתי הספר. מספר ימי הלימוד בארץ גבוה בהרבה מהמספר בכל שאר מדינת ה-OECD. מצד שני, אפשר לטעון שימי הלימוד קצרים יותר בישראל ולכן יש לבצע את ההשוואה בשעות הוראה שנתיות במקום בימים.
מספר שעות ההוראה ברוב הגדול של המדינות המפותחות הינו נמוך – לפעמים במידה ניכרת – ממספר שעות ההוראה בישראל. עם זאת, הישגי התלמידים בתחומי היסוד בכל אחת מאותן מדינות גבוהים מההישגים של ילדי ישראל.
באופן כללי, אין כל קשר בין מספר שעות לימוד לבין רמת ההישגים על פני כל המדינות – כפי שניתן לראות בבירור בתרשים. יש מדינות המלמדות פחות שעות עם הישגים גבוהים וההיפך.
מה שקובע את רמת הידע בסופו של דבר הוא קביעת תוכן לימודים ברמה גבוהה ומורים שיודעים ומלמדים אותו בהתאם.
