המשקיעים הגיבו לדבריו של פאואל ברכישה של הכל חוץ מדולר

המופע המרכזי של הקיץ, בכיכובו של יו"ר הפד, ג'רום פאואל, התקיים ביום שישי, אך כשעלה לבמה (הוירטואלית) הוא רק מיחזר חומרים ישנים, הסביר למה התפרצות האינפלציה זמנית ואיננה טיעון להעלאת ריבית. רק בהערת אגב בסוף דבריו הזכיר את הכוונה להקטין את רכישות האג"ח בסוף השנה, כוונה שדובררה כבר בפרוטוקול הריבית האחרון שלו, נחרשה וגולמה עמוק עמוק בשוק: "ביולי הייתי בדעה, כמו רוב המשתתפים, שאם הכלכלה תתפתח באופן רחב כצפוי, זה יכול להיות ראוי להתחיל להפחית את קצב רכישת הנכסים השנה". ליתר ביטחון הוא הוסיף שבכל מקרה "העיתוי וקצב הפחתת הרכישות לא נועדו לתת אות ישיר לגבי עיתוי הריבית, שלגביה ניסחנו מבחן שונה ומחמיר באופן מהותי יותר". כלומר, גם אם יתחיל להפחית את קצב הרכישות עוד השנה זו איננה אינדיקציה למתווה ריבית גבוה יותר.

 

אינפלציה לא חשובה ואיננה טריגר להעלאות ריבית - פאואל אף חזר על הטיעון שתגובה לתנודות זמניות באינפלציה עשויה לגרום יותר נזק מתועלת, במיוחד בעידן שבו שיעורי הריבית הרבה יותר קרובים לתחום האפקטיבי התחתון. כלומר שאם יטעה לכיוון של התקררות יתר באינפלציה לא תהיה לו "תחמושת" ואם יטעה כלפי מעלה יש לו ארסנל שלם, מה שמשפיע על שיקוליו.

השוק מבין את גישתו של הפד והתעלם אפילו מנתון האינפלציה (PCE) החזק מיום שישי, כשהליבה שלו קפצה בשינוי שנתי חד של 3.6%, הגבוה ביותר מאז יולי 1991. הדאגה הנמוכה של פאואל מאינפלציה תמכה בעליית הציפיות שלהן לאחר דבריו, אלה ל-10 שנים מ-2.34% ל-2.40%. הציפיות עלו גם בשל השפעת גישתו להמשך התחממות הכלכלה:

 

המשקיעים הגיבו לדבריו של פאואל ברכישה של הכל, מניות, קריפטו, אג"ח ממשלתי, זהב, נפט... הכל הולך, חוץ מדולר, שנחלש בעולם, יחד עם הריבית עליו.

 

נראה שהכל תלוי עכשיו בשוק העבודה. אבל האם פאואל מחכה לשוק עבודה אוטופי בלתי אפשרי? - ישנם מספר הסברים לפער הגדול בין מספר המובטלים הגבוה לבין מספר המשרות הפנויות (הגבוה עוד יותר). בניהן הטבות למובטלים, שיתפוגגו כולן בחודש ספטמבר (בחצי מהמדינות כבר התפוגגו) והצורך לשמור על הילדים, שיתפוגגו גם הן בספטמבר, עם החזרה ללימודים. כלומר בספטמבר הפד עשוי לגלות ששיעור האבטלה הגבוה יחסית שהוא נתלה עליו הוא ה"זמני". בהקשר של שוק העבודה שנראה לפד רפוי מדי נמצאת הסוגיה של אנשים שעזבו את כח העבודה בזמן הקורונה, והפד, כמו גם בנק ישראל בוחרים להסתכל עליהם כ"נפגעי הקורונה", אך אולי חלק גדול מאלה הם בסה"כ כאלה שהחליטו לנצל את ההזדמנות שבה יכלו לקבל הטבות מהמדינה כדי לפרוש לפנסיה מוקדמת? מצד שני יש עדיין את העובדים מענפי התיירות והפנאי, שמתקשים להתאושש, ובמיוחד כעת לאור עליית הווריאנטים, אך אם ינכו אותם מהחישוב ויפעילו עבורם תכנית סיוע נקודתית התמונה של שוק העבודה עשויה להתגלות כהדוקה מאד וכזאת שכן מצדיקה מבחינתם הידוק גם במדיניות המוניטרית.

 

איזה משבר? יצוא השירותים מישראל שבר שיא בחודש יוני, לאחר עליה נוספת של 3.1%, וזאת גם בלי עזרה משמעותית מיצוא שירותי תיירות וטיסות, שעדיין בבור. כלומר, ישראל מצליחה יפה מאד גם בלי תיירים. בניגוד לתפיסה המקובלת, הענף שבלט בחוזקה מעל קו המגמה שלו דווקא לא היה יצוא שירותי ההייטק, ובמיוחד לא הסטארטאפים, אלא חברות הספנות הישראליות ושירותי דואר, שהתפוצצו כלפי מעלה. כלומר באופן פרדוקסלי יתכן שדווקא משבר הספנות העולמי חיובי לכלכלה הישראלית ולשקל בפרט.