מדד הדת והמדינה כמה תומכים בתחבורה ציבורית בשבת?

עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון מפרסמת היום את מדד הדת והמדינה השנתי שלה. זהו המדד ה-13 שמפרסמת חדו"ש מאז הקמתה ב-2009, בערב השנה החדשה. המדד הוא הסקירה התקופתית השיטתית והמעמיקה היחידה מסוגה של עמדות הציבור היהודי הבוגר בישראל בנושאי הדת והמדינה. ממצאיו מציגים תמונה מקיפה של מכלול נושאי המחלוקת  בתחומים אלה, והשנה - תוך שימת דגש מיוחד על עמדות הציבור בנושאים שעל סדר יומה של הממשלה החדשה, ועמדות מצביעי המפלגות המרכיבות אותה.

 

המדד מפרט את ניתוח העמדות ופילוחן על פי השקפות דתיות ופוליטית, השוואתן  לאורך זמן, מרכיבי רקע רלוונטיים נוספים, דגש על ההצבעה בבחירות האחרונות וכוונות ההצבעה של מי שטרם החליטו עבור מי יצביעו בבחירות הבאות.

 

השנה האחרונה הביאה אתה שינוי במנהיגות המדינה. הממשלה החדשה הוקמה תוך עימותים חריפים עם המפלגות החרדיות בנושאי דת ומדינה. המדד מצביע על כך שלא זו בלבד שרוב הציבור תומך במהפכים בנושאים אותן יוזמת הממשלה החדשה, אלא שגם רוב מצביעי הליכוד תומכים בהם. אין מדובר במהפך בעמדות הציבור אלא ההפך. המדד מלמד על יציבות נמשכת מזה מספר שנים בתמיכה בחופש דת ובשוויון, בתנודות מוגבלות, אשר הממשלה החדשה מייצגת באופן נאמן יותר לרצון הציבור. בין היוזמות השונות של מרכיבי הממשלה החדשה בתחום הדת והמדינה, שלושת הנושאים החשובים ביותר לקידום בעיני הציבור והם: תחבורה ציבורית בשבת, קידום לימודי ליבה בחינוך החרדי ע"י שימוש בתמריצים תקציביים חיוביים ושליליים, רישום ברית זוגיות לזוגות שאינם יכולים להינשא בישראל [יודגש כי ביחס לנושא ברית הזוגיות, רובו הגדול של הציבור רוצה בחופש בחירה בנישואין לכל, ולא רק בברית זוגיות].

 

64% מבעלי הדעה במדד תומכים בהפעלת תחבורה ציבורית בשבת על פי שיקול דעת הרשויות המקומיות בכל הנוגע למסלולי ותכיפות השירות. לעמדה זו שותפים גם רוב גדול של מצביעי כל מפלגות הקואליציה – כולל יש עתיד [96%] וימינה [69%], וגם 54% של מצביעי הליכוד.

בעוד הרבנות הראשית והמפלגות החרדיות נאבקות לשמר את המונופול על הגיור הן כנגד הכרה בגיורים של האורתודוכסיה המודרנית והן של הזרמים הלא-אורתודוכסים, הרי רוב הציבור, ובתוכו גם רוב מצביעי מפלגות הקואליציה, אינו רואה צורך בגיור אורתודוכסי כלשהו כתנאי להכרת המדינה ביהדותם של העולים. רק 35% היו מתנים ההכרה בגיור אורתודוכסי, וכנגדם 35% תומכים בהכרת המדינה ביהדותם של צאצאים להורה יהודי, בין אם זה האב או האם, המזדהה כיהודי ו-30% נוספים מסתפקים בגיור דתי המקובל בעם היהודי, בין אם הוא אורתודוכסי, קונסרבטיבי או רפורמי.

באשר לעימות הגובר ביחס להמשך המונופול של הרבנות הראשית על אישורי הכשרות, שבים ומראים נתוני המדד הנוכחי כי רוב הציבור אינו תומך ואינו מעונין בהמשך המונופול. 22% בלבד השיבו כי יאכלו רק בבתי אוכל המחזיקים בתעודת כשרות של הרבנות הראשית, 25% יסתפקו בכשרות אלטרנטיבית [בין אם של רבני צהר, למשל, או של הבד"צים], ול-53% תעודת כשרות אינה מהווה שיקול כלל. גם בקרב ה-41% מהציבור שהשיבו כי הם מקפידים על שמירת כשרות על פי ההלכה, רק פחות ממחצית [47%] רואים זאת כשיקול המחייב אותם לצרוך רק מזון שבהשגחת הרבנות הראשית. רוב מצביעי כל מפלגות הקואליציה אינם מגבילים עצמם לצריכת מזון בהכשר של הרבנות הראשית בלבד [גם בקרב מצביעי ימינה רק 18% עושים זאת].

למרות שהמפלגות החרדיות אינן חלק מן הקואליציה הממשלתית הנוכחית, הובע רצון של ימינה ויש עתיד לצרף את המפלגות החרדיות לקואליציה. זאת בניגוד לעמדת רוב הציבור [59%] אשר מתנגד לכך. אחד המהלכים שנוקטים ראשי ימינה ויש עתיד כדי לקדם את השותפות החרדית היא שמירה על תקצוב הישיבות העומד כעת על כמיליארד ורבע שקלים. הציבור היהודי הבוגר, מאידך גיסא, גורס ברובו הגדול [73%] כי יש לבטל מימון זה מקופת המדינה לחלוטין או באופן ניכר. בכך תומך רוב עצום של מצביעי כל מפלגות הקואליציה, כולל ימינה [82%]. רובו של הציבור תומך גם ביוזמתו של שר האוצר אביגדור ליברמן להתנות את סבסוד מעונות היום במיצוי כושר השתכרות של ההורים [62%]. תומכים בכך גם 70% מן הציבור הלא חרדי, רוב מצביעי כל מפלגות הקואליציה ואף 52% ממצביעי הליכוד.

גם נושא הקבורה האזרחית נבדק במדד, זאת מכיוון שלמרות שחלפו כבר כ-25 שנה מאז חוקקה הכנסת את חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית, שנועד לאפשר לציבור לבחור בקבורה חילונית או פלורליסטית בסמוך לאזור מגוריו, הרי עד היום טרם יושם החוק במלואו ולרוב האוכלוסייה היהודית בישראל לא זמינים בתי קברות ושירותי קבורה אזרחית. ממצאי המדד מלמדים כי 61% מהציבור היהודי הבוגר אינם מודעים כלל לזכות זו שהוקנתה להם בחוק,  אך בין אם ידעו על כך ובין אם שמעו זאת לראשונה במסגרת שאלון המדד – 44% הביעו העדפה לקבורה אזרחית חלופית אם תהיה זמינה בבוא יומם, מתוכן. בקרב הציבור החילוני הביעו העדפה זו 73%.

מנכ"ל חדו"ש – לחופש דת ושוויון, הרב עו"ד אורי רגב, הגיב לממצאים ואמר כי "המדד והשוואת נתוניו בעשר השנים האחרונות מוכיחים שבניגוד לרטוריקה הפוליטית השחוקה  – הציבור מאס ב"סטטוס קוו" בנושאי דת, ומפריך את הטענות של פוליטיקאים רבים בדבר "הרוב הדתי והמסורתי" התומך בשימורו ובהמשך הכפייה הדתית בנושאי שבת, נישואין, כשרות, מיהו יהודי ועוד. הציבור כמה לקואליציה אזרחית רחבה שאינה נכנעת לתכתיבי המפלגות החרדיות, כפי שהוכיחו סקרים רבים שערכנו במהלך השנים האחרונות ובמערכות הבחירות החוזרות. רוב הציבור מזדהה ומקווה ליישומה המלא של הבטחת מגילת העצמאות לחופש דת ושוויון, תוך שותפות עם יהדות התפוצות וקידומה של אחדות אמתית ולא אחידות מלאכותית".

 

סקר מדד הדת והמדינה נערך על ידי מכון סמית בחודש יולי 2021 על בסיס מדגם מורחב של 800 איש/ה המייצגים את האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל,  בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה 3.5% ±

 

ממצאים לדוגמא:

איזה יהודים אנחנו? – 65% מזהים עצמם כחילונים [48%] או "מסורתי-לא-דתי" [17%], 11% - חרדים, 11% - דתי/חרד"לי, 13% - מסורתי-דתי. באשר להזדהות עם הזרמים הדתיים, הרי בעוד רוב הציבור היהודי אינו משייך את עצמו לאף אחד מן הזרמים [57%], הרי 19% משייכים עצמם לזרם הדתי לאומי, 11% - חרדי, 11% - רפורמי/קונסרבטיבי ו-2% - חרד"לי.

 

הקונפליקטים העיקריים בחברה הישראלית – בחברה היהודית בישראל מתחים וקונפליקטים פנימיים רבים. במדינה השנתית שב ומתברר כי בראש סולם המתחים נמצא ההתנגדות בין ימין ושמאל ובין חרדים לחילוניים. נושאים אלו הם בראש דרוג החומרה של המתחים ובמרחק רב מעל אלה המוכרים מן העבר, דוגמת מזרחים ואשכנזים, עשירים ועניים ועולים וותיקים.

יחסי הדת והמדינה - 81% מהציבור תומך בעמדה כי במדינת ישראל צריך לקיים חופש דת ומצפון וחופש בחירה והתנהגות לחילונים ודתיים לפי השקפת עולמם. 59% תומכים בהפרדת הדת מהמדינה ו41% מתנגדים לכך.

 

תנו להתחתן בארץ הזאת – 63% תומכים בכך שישראל תכיר בכל סוגי הנישואים, כולל נישואים קונסרבטיביים, רפורמים או אזרחיים. כחצי מהאוכלוסייה [49%] היו בוחרים להינשא בנישואים לא אורתודוכסיים אם החוק היה מאפשר זאת.

 

שמירת השבת  - רוב הציבור היהודי בישראל אינו שומר שבת כהלכתה [73%]. מתוכם 21% מעידים על עצמם כשומרים על חלק ממצוות השבת (למשל הדלקת נרות או קידוש), 30% לא שומרים שבת אך רואים בה יום מנוחה בעל אוירה מיוחדת ו22% רואים בשבת יום חופש רגיל.

 

שוויון בנטל – בג"צ קבע כי הפטור ההמוני לאברכים משירות בצה"ל אינו חוקתי ופוגע פגיעה קשה בשוויון ולפיכך יפקע החוק בעוד כחצי שנה. על פי ממצאי המדד, 51% מהציבור תומך בעמדה כי יש לקבוע מכסה שנתית של פטורים לאברכים מצטיינים, ובאשר לשאר, יש לחייב לגייס לצה"ל או לשירות לאומי-אזרחי. 26% סוברים כי יש לגייס את כולם לשרות סדיר באורך מלא ו23% נוספים סוברים כי הפטור לתלמידי ישיבות מקובל עליהם מאחר ואלו אנשים ש"תורתם אמונתם".

 

ליבה לכולם – 75% סוברים כי יש לחייב את מוסדות החינוך החרדים, הפועלים במימון המדינה, בלימודי ליבה ואם יסרבו יפגע תקציבם. לצד זה סוברים גם 71% כי צריך לחייב את כל בתי הספר החרדים, המקבלים מימון מהמדינה, להשתתף במבחני המיצ"ב כדי לבחון את מידת עמידתם בחובות הוראת הליבה. רק 25% מהציבור סוברים כי אין לחייב לימודי ליבה וכי יש לאפשר להורים לבחור חינוך ללא ליבה מבלי לפגוע במימון שהם מקבלים מקופת המדינה.

 

מעמד שווה לכל הזרמים ביהדות – 61% תומכים בכך שצריך להיות מעמד שווה בישראל ל-3 הזרמים הגדולים ביהדות – אורתודוכסי, קונסרבטיבי ורפורמי. זאת לצד 69% התומכים בהכרזתו של שר התפוצות החדש, נחמן שי, שאמר כי "האוהל היהודי גדול, והוא יכול וצריך להכיל את כל הזרמים והקהילות בעם היהודי. כשר התפוצות אני מחויב לכך שמדינת ישראל תהיה פתוחה באופן שוויוני בפני כל הזרמים ביהדות"