יש דילמה גדולה שכבר נמשכת תקופה ארוכה: איך ייתכן שיצירת נזילות (כסף יש מאין) כה גדולה ורחבה, מצד הבנקים המרכזיים לא מביאה למגמה חיובית גדולה בנכסים שאמורים להגן על ערכו של הכסף (
Money)? למשל במתכות היקרות (זהב וכסף (
Silver))? זו דילמה שאנו סוחבים מאז משבר 2007-9 (משבר הסאב-פריים) כאשר נפתחו בפעם הראשונה הברזים באופן הרציני והטוטאלי. אז, היה מדובר על הצלת המערכת הפיננסית הגלובלית. מאז, מדובר במהלך מתמשך שמטרותיו שתיים: שיקום הצמיחה הגלובלית והמקומית, ומניעת קריסת השווקים הפיננסיים על ידי שמירת עלות מימון נמוכה מאוד.
ככל שעובר הזמן, המאמץ הנדרש מהבנקים המרכזיים גדל והולך, וכאשר הם נתקלו באירוע כמו מגפת הקורונה ראינו איך הברזים יכולים להיפתח בצורה הרבה יותר רחבה. לכאורה התשובה לשאלה הראשונה ששאלתי לעיל פשוטה: ישנה אינפלציה עצומה, כתוצאה מאותה פעולה מוניטארית חסרת רסן מצד הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם אבל היא לא מתועלת למחירים לצרכן. המחירים שקובעים את המדדים המסורתיים לקביעת האינפלציה. בגלל שהצמיחה הייתה ועדיין נמוכה מאוד היא התבטאה במחירי הנכסי הפיננסיים הנסחרים והעלתה אותם מאוד: מניות, אג"ח, אמנות, נדל"ן למגורים. חלקם נזילים מאוד וחלקם פחות. עד מגפת הקורונה האינפלציה הריאלית הייתה מהנמוכות בהיסטוריה ומנעה לבטים בנושא הריביות. רק עכשיו, מאז הקורונה, השתנה המצב. אותו אירוע פתאומי, והשלכותיו על ייצור וניצול המשאבים הטבעיים, כוח העבודה, וההבדל שנוצר בין הביקוש להיצע בחלקים נרחבים של הכלכלות, הביא למחשבה שונה אצל קובעי המדיניות.
בשלב הראשון של תגובתם הייתה ההפתעה והבהלה, ובשלב השני היו ההצהרות שאולי יהיה צורך ב-
Tapering (צמצום של ההרחבות) כדי לספוג חלק מהנזילות המיותרת. עדיין, לא בוצעו מהלכים ממשיים. לעומתם קיבלנו דיבורים של "אולי" ו"נראה" יחד עם אוסף של דיבורים בדבר "אינפלציה זמנית" (
Transitory). ולכן, השווקים הפיננסיים לא הגיבו עדיין בשלילה למה שהיה צריך להיות סמן של שלילה קשה. הם, כנראה בצדק, רואים לנכון לחכות ולראות מתי ה"ריקוד" הזה יסתיים לפני שיש צורך במימושים כבדים אסטרטגית. כל מה שציינתי לעיל עד כה ברור לעוקבים הצמודים אחרי הפרשנות המקובלת על מעשי הפד. מה שכן חדש הוא השילוב המעניין של שני גורמים בזירה של הזהב אשר פתחו לי עיניים על סיכוי של שינוי מהותי. מה הם? הראשון פונדמנטלי והשני טכני.
נתחיל בפונדמנטלי: מאז אירועי הקורונה, הממשלה הגרמנית מתחילת לאסוף זהב פיזי בכמויות חריגות מהעבר. הנה הגרף המגיע מ-
The World Gold Council:
קפיצת המדרגה בין הרבעות הראשון והשני היא עצומה: מכמות הנמוכה מ-50 טובות לכמות המתקרבת ל-100 טונות. בגדול: פי-2. וגם אחרי זה ראינו כמויות חריגות היסטורית של אגירה מדינתית עבור אותה מדינה אירופית. מה קרוה כאן? האם הגרמנים מאותתים לנו על משהו שונה מהרגיל במשבר הקורונה אשר צריך לשנות את מאזן האימה המוניטארי בעולם? למה להגדיל פתאום פי 2 את הכמויות? וכאן הערה קטנה: אם הייתי מציג גרף של הרכישות הרוסיות או הסיניות הייתם אומרים לי: זה לא חכמה! אלו שתי מדינות העוינות את ארה"ב ואוגרות זהב כבר תקופה ארוכה כדי לבנות בסיס מוניטארי אלטרנטיבי אפשרי מתחרה לדולר האמריקאי. לא גלובלי ולא כוללני אבל כזה שיוכל לייצר מסלול עוקף סנקציות או לאפשר רכישת סחורות ומוצרים שלא דרך הצינורות המקובלים הנשלטים היום על ידי ארה"ב. נזכיר כאן שני דברים כאלו:
Swift ונפט. האחד מערכת הסליקה הבין-בנקאית והשני משאב טבע חיוני. גרמניה, לעומת שתי מדינות אלו, שונה לחלוטין. מנהיגיה לא יעשו דבר לפגוע בדולר אלא רק כדי להגן על עצמה מפני קריסתו או פגיעה קשה בו ברגע של משבר במערכת הפיננסית הגלובלית הקיימת היום. לכן, שינוי הרגלים בה הוא עניין מעניין ומעורר.
ומהו הגורם הטכני? הנהו לפניכם, על ידי גרף רב-שנתי של שוק המניות העיקרי בארה"ב (ירוק) ומחיר הזהב (כתום):
עבור ההיסטוריה הלא רחוקה מדי של הזהב (מ-2006 ועד עכשיו) קיימות שתי רמות חשובות שהתקרבות אליהן, פריצתן או שבירתן היא דרמטית במיוחד. הרמה הראשונה (1) סביב 1000-1100 היא הרמה שבה הזהב חזר להיות נכס מגן ערך, ושפריצת ההתנגדות שלה (תחילת 2009) הביאה לריצה לרמה השנייה (2) המהווה עד היום את ההתנגדות המשמעותית סביב 2000-2100 דולר לאונקיה.
ומה מיוחד כאן שמעורר תשומת לב מחודשת? שימו לב: כתוצאה מפעילות הבנקים המרכזיים הזהב עלה מ-2009 ועד 2012 במחשבה שצעדי ההרחבה יביאו לשחיקה דרמטית בדולר. בסופו של דבר זה לא קרה והוא חזר לאשר שוב את אזור ה-1000-1100 ב-2016. שם הוא שהה עד 2019.
ומאז, עלייה חוזרת להתנגדות, כאשר המצב הנוכחי של המתכת הוא דשדוש של משלוש מתכנס קרוב לאזור הגבוה. העניין הוא כזה: במידה ונראה פריצה מעלה של 2000-2100 נקבל מהזהב אישור פנומנאלי שיש "משהו חדש" ומוסכן לגבי הדולר והמערכת הפיננסית. לפחות בעיני אלו הסוחרים בו. ואלו נחשבים ל"חכמים" לא קטנים. ואם תקשרו את זה עם השינוי בהרגלים ברכישות הפיזיות של מדינות כמו גרמניה, השילוב הזה יכול להיות סמן משמעותי ואזהרה שהנירוונה הכללית הולכת להשתנות בקרוב. המון הצלחה לכולם ושנה נהדרת!