שיקולים חדשים של בנק ישראל להידוק מוניטרי

פרוטוקול ריבית בנק ישראל שפורסם טרם החג הראה שיקולים חדשים של בנק ישראל להידוק מוניטרי, בראשם ההפתעה החיובית בנתוני הצמיחה לרבעון השני ועדכון כלפי מעלה לאומדני הצמיחה לשנת 2020. אחד מחברי הועדה אף ציין שלאור הנתונים הללו ולאור התחממות האינפלציה הוא היה תומך בצמצום הדרגתי של ההרחבה המוניטרית, אך בינתיים נמנע מכך לאור התפשטות הקורונה. נשאלת השאלה מה זאת בדיוק אותה הרחבה מוניטרית שהוא חושב לצמצם, רכישות האג"ח? או שהוא מתכוון גם לריבית, שכן בגזרה שלה בנק ישראל לא ממש פעל במשבר, אלא בקושי הוריד אותה מ-0.25% ל-0.1%.

יתר חברי הועדה לא התרגשו מהעדכונים בתמ"ג ולא מהאינפלציה, הם המשיכו להעריך ש"אין סימנים להתפרצות אינפלציונית" והעליה שנרשמה בה קשורה לטענתם לאפקט זמני של הפתיחה מחדש של הכלכלה וברכיבים הסחירים היא לטענתם כבר התייצבה. את הזינוק במחירי הדירות בנק ישראל לא לוקח על עצמו וטוען שהוא קשור בעיקר לסוגיות של התחלות בניה ושל התייקרות התשומות. בשורה התחתונה, נראה שבנק ישראל נצמד ללוחות הזמנים של הפד ואת הפרשנות לנתונים המקומיים הוא כבר יתאים, המכשול המקומי הגדול ביותר יהיה השקל שהם ממשיכים לציין שלא מפסיק להתחזק.

 

בארה"ב תשואת האג"ח ל-10 שנים כבר היתה בימים האחרונים בדרכה ל-1.4%, על רקע נתון חזק מהצפוי במספר המשרות הפנויות, עד שביקוש חזק אתמול בהנפקה של אג"ח ל-10 שנים הוביל לסיבוב פרסה שלה בחזרה לאזור ה- 1.3%.

המקרה הזה הוא תמצית התנהגות השוק לא רק בתקופה האחרונה אלא בשנים האחרונות, כשנתוני שוק עבודה חזקים יוצרים ציפיות שהתשואות הולכות לעלות אבל אז מגיע גל ביקושים לנכסי השקעה בכלל ולאג"ח בפרט שדוחף את מחירי כל הנכסים כלפי מעלה ואת התשואות כלפי מטה. אזכיר שגם ב- 2019 שוק העבודה היה סופר מהודק ועדיין התשואות הצליחו לרדת.

 

רק לסבר את האוזן, מספר המשרות הפנויות בארה"ב זינק באוגוסט ל-10.9 מיליון לעומת מספר מובטלים שעומד על 8.3 מיליון בלבד. נתונים שמעלים ספק לגבי מידת הרפיון בשוק העבודה שהפד מתאר כמעכב צמצום מוניטרי. ביקוש גדול לעובדים עשוי להישמע כמו "צרות של עשירים", אך הוא בעייתי ומלמד על מגבלת ההתרחבות. ועובדה, על רקע הנתון הזה גם שוק המניות לקח צעד אחורה. אגב, הגידול המשמעותי ביותר במספר המשרות הגיע מענף הבריאות ולאחריו מענף הפיננסים והביטוח, שילוב שמתאר את התקופה ההזויה שלנו, משבר רפואי יחד עם פריחה בשווקים:

 

הביקוש המזנק למשרות בתחום הפיננסים הוא במידה רבה ההשתקפות של השגשוג הנמשך בשוקי ההון. אם בשלב הראשון של העליות רבים זילזלו בהן ו"האשימו" את סוחרי ה"רובין הוד", כיום הטענה הזאת כבר לא ממש נשמעת, כשגוברת ההכרה במחסור בנכסי השקעה לעומת הזינוק בחיסכון הכללי, מה שמתבטא כאמור גם בשוק האג"ח הממשלתי בו סוחרי "רובין הוד" בקושי נמצאים: לפי נתוני הממשל רוב הביקוש להנפקה אתמול ובהנפקות האחרונות בכלל הגיע ממשקיעים זרים. החשש ממחסור באג"ח אמריקאיות מגיע כיום גם על רקע סוגיית תקרת החוב הממוקמת לפי יילן באמצע אוקטובר. אך סוגיות של מחסור לא נמצאות רק בנכסי ההשקעה אלא בכל עבר:

 

"המחסור של הכל" - עוד תמך בהתנהגות השוק אתמול היה פרסום ספר הבז' של הפד, המתאר את דיווח שלוחותיו לגבי מצב הכלכלה בתחומן. בדיווח בלטה המילה "מחסור" (בהקשר של תשומות) הוזכרה בו לא פחות מ-77 פעמים! שיא של כל הזמנים והרבה מעבר מה-13 פעמים שהוזכרו בדצמבר האחרון. כלומר המחסור לא מראה סימנים של הקלה, להיפך. עם זאת המחסור המתרחב לדבריהם לא מתבטא בעליה נוספת בסביבת האינפלציה, כשמחצית מהמחוזות תיארו את עוצמת המחירים כ"יציבה ברמה גבוהה". כיום גם זה משהו מרגיע...

 

כידוע את האינפלציה של מוצרי צריכה הפד פותר שוב ושוב כ"זמנית" ואת ההידוק בשוק העבודה הוא פותר כ'לא מספק' אבל בכל זאת נראה שיש משהו שמטריד אותו - הביעבוע של שוק הנכסים. נשיא הפד של ניו-יורק, וויליאמס, הזהיר כי "הערכות שווי הנכסים" גבוהות מאוד. אולי הם בכל זאת אנושיים.