נאמנים לא בודקים באופן שוטף עמידה בדמי ניהול משתנים

לא מעט ממצאים בדוח בנושא מתודולוגיית פיקוח הנאמן על מנהלי קרנות של הרשות לניירות ערך

 

 

FacebookTwitter Whatsapp
Image: DreamstimeImage: Dreamstime

רשות ניירות ערך
14/09/2021

רקע

חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994 (להלן: "חוק הקרנות"), מטיל על נאמן לקרן את החובה לפקח כי מנהל הקרן מקיים את הוראות הדין החלות עליו מכוח חוק זה והתקנות מכוחו, וכן לפקח על קיום הוראות הסכם הקרן והתחייבויותיו מכוח התשקיף. כמו כן, על נאמן לקרן לוודא כי ברשות מנהל הקרן מערכת אמצעים להבטחת ניהול תקין של הקרנות להן הוא משמש כנאמן.

בשנים 2019 - 2020 נערכו על ידי סגל הרשות ביקורות אצל מספר נאמנים לקרנות הנאמנות (להלן: "הנאמנים"), בנושא מתודולוגיית הפיקוח של הנאמנים על מנהלי הקרנות. מטרת ביקורות אלו הייתה לבחון הלכה למעשה את אופן יישומן של החובות המוטלות על הנאמנים כנזכר לעיל, ביחס לרבדי הפעילות השונים של מנהלי הקרנות.

מטרת חוזר זה היא לשקף את עמדת סגל הרשות במספר סוגיות אשר עלו אגב הביקורות שנערכו, כפי שיפורט להלן.

ממצאי הביקורת ועמדות הסגל לגביהם

נוכחות בישיבות דירקטוריון מנהל הקרן וועדותיו

סעיף 78(א) לחוק הקרנות מסדיר את חובות הנאמן ותפקידיו וקובע כי "יעשה הנאמן את הדרוש כדי לוודא כי מתקיימים אצל מנהל הקרן כל אלה, בין השאר בדרך של עריכת ביקורת אצל מנהל הקרן: (1) תהליך תקין של קבלת החלטות...; (2) מערך בקרה פנימית המבטיח ניהול תקין של ספרי הקרן...; (3) מערכת אמצעים להבטחת ניהול הקרן..." ועוד.

כפועל יוצא מהאמור לעיל, נדרש הנאמן להתעדכן בשינויים מהותיים המתרחשים אצל מנהל הקרן ולתכנן את אופי ורמת הפיקוח הנדרשים ממנו. אחד מהאמצעים האפשריים להשגת האמור לעיל הוא נוכחות נציג הנאמן בישיבות דירקטוריון מנהל הקרן ובוועדותיו, באופן שיאפשר לנאמן היכרות בלתי אמצעית עם הלך הרוח הקיים במנהל הקרן, הערכת אופן התנהלות הדירקטוריון ומקצועיות החברים בו, וכן התעדכנות באירועים שחלו אצל מנהל הקרן ובהחלטות עסקיות המתקבלות על ידו.

עם זאת, בביקורות שנערכו, נמצא כי הנאמנים אינם מזומנים כלל לישיבות הדירקטוריון וועדותיו המתנהלות אצל חלק ממנהלי הקרנות, ובמקרים אחרים אף אינם מיודעים על סדרי היום של ישיבות אלו.

על הנאמן לדרוש ממנהלי קרנות לקבל הודעות על קיום ישיבות הדירקטוריון וועדות הביקורת מטעמם, וכן לקבל מראש את סדרי היום של ישיבות אלו, על מנת שיוכל להחליט באילו ישיבות הוא מעוניין להיות נוכח. לעמדת סגל הרשות, נתונה לנאמן הזכות להיות נוכח בישיבות דירקטוריון מנהל הקרן או ועדותיו, ככל שימצא לנכון לעשות זאת לצורך מילוי תפקידו, וזאת למעט מקרים חריגים שעל מנהל הקרן לנמק.

כמו כן, רשאי הנאמן לקבל לידיו פרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון וועדותיו, אשר יכולים לשמש אותו הן לצורך התעדכנות באירועים ובשינויים שחלו אצל מנהל הקרן, והן לצורך התרשמות מטיב הממשל התאגידי אצל מנהל הקרן.

ביקורות אצל מנהלי הקרנות

עריכת ביקורות אצל מנהלי הקרנות

כאמור, סעיף 78(א) לחוק הקרנות קובע כי על הנאמן לפקח על קיום הוראות החוק וההתחייבויות התשקיפיות על ידי מנהל הקרן "בין השאר בדרך של עריכת ביקורת אצל מנהל הקרן".

ביקורות הנאמן הן כלי אפקטיבי במילוי תפקידו הפיקוחי של הנאמן, שכן עריכתן מאפשרת העמקת היכרותו עם תהליכי העבודה בליבת הפעילות השוטפת של מנהל הקרן והמערכות המשמשות לשם כך, ובחינה כי אלו עולים בקנה אחד עם הוראות הדין. בנוסף, ביקורות העוסקות בהטמעה ויישום של הוראות דין חדשות המוחלות על מנהלי הקרנות, מקנות לנאמן השפעה על מיצוב והבניית הבקרות הנלוות בתהליך ותדירות עריכתן (גם אם באופן עקיף).

חרף האמור לעיל, במסגרת ביקורות הרשות נמצא כי חלק מהנאמנים לא ביצעו כלל ביקורות אצל מנהלי הקרנות או הסתפקו בביצוע בדיקות נקודתיות אד הוק בנושאים "בוערים" שעמדו על הפרק.

במסגרת הפיקוח על מנהלי הקרנות, על הנאמנים להקפיד לבצע אצלם גם ביקורות, כנדרש בסעיף 78(א) לחוק.

עיגון תכנית ביקורת רב שנתית

תכנית הביקורת של הנאמן נדרשת לכסות על פני זמן את מכלול תחומי הפעילות במנהל הקרן, כאשר היקף הביקורות ותדירותן ייקבעו על בסיס מהותיות הנושאים ופוטנציאל ההשלכות של אי עמידה בהוראות הדין. עיגון תכנית ביקורת רב שנתית מאפשר תכנון ארוך טווח וקביעת סדרי עדיפויות מושכלים הנשענים על רמת הסיכון, לצד היכולת לבצע התאמות ועדכונים בתכנית כתוצאה משינויים באופי הפעילות ו/או בסביבה העסקית.

במסגרת הביקורות נמצא כי חלק מהנאמנים לא עיגנו תכנית ביקורת כלל, או שערכו תכנית שנתית בלבד ללא ראייה ארוכת טווח המאפשרת הקצאה יעילה של משאבי הנאמן ומבטיחה התייחסות למכלול נושאי הליבה אצל מנהלי הקרנות על פני תקופת זמן קצובה.

מומלץ לנאמנים לעגן תכנית ביקורת אצל מנהלי הקרנות במתכונת רב שנתית, וזאת על מנת להבטיח כיסוי של כלל הנושאים המהותיים לבדיקה בפרק זמן סביר ותוך קביעת תדירויות שונות בהתאם למהות הנושא הנבדק. תכנית ביקורת שנתית תיגזר מהתכנית הרב שנתית, תוך ביצוע התאמות בהתאם לצרכים שזוהו.

שמירה על נכסי הקרן

סעיף 75(ב) לחוק הקרנות קובע כי "הנאמן ומנהל קרן ינקטו את הצעדים הסבירים לשם שמירת נכסי הקרן וכל הזכויות הנובעות מנכסים אלו".

סעיף 76(א) לחוק הקרנות קובע כי "נכסי הקרן יהיו מוקנים לנאמן לטובת בעלי היחידות, ויהיו רכוש נפרד מרכושו האחר". סעיף 76(ב) לחוק קובע כי "הנאמן יתן למנהל הקרן ייפוי כוח לנהל את נכסי הקרן, ובכלל זה לנקוט הליכים משפטיים לשם שמירת נכסי הקרן וכל זכות הנובעת מהם".

בביקורת נמצא כי הנאמנים אמנם עיגנו נהלי עבודה העוסקים בפתיחת חשבון בנק עבור קרן נאמנות, אולם חלקם לא עיגנו נהלים המתייחסים לאופן הפיקוח והבקרה על ייפויי הכוח הניתנים למנהל הקרן לצורך ניהול קרן, ובין היתר: בחינת נאותות הקמת ייפוי הכוח ומורשי החתימה בחשבון בבנקים הלכה למעשה (עבודת הנאמן בהיבט זה הסתכמה בשליחת חומרים רלוונטיים לבנק), בחינת עמידת מנהל הקרן בהוראות ייפוי הכח בפועל (לרבות בעניין וידוא כי משיכות כספים מבוצעות לחשבונות שהותרו במסגרת ייפוי הכוח) וטיפול הנאמן בסגירת חשבונות. כמו כן, חלק מהנאמנים אינם עורכים כלל בקרות עיתיות לבחינת שלמות ועדכניות מצבת מורשי החתימה הקיימת בחשבונות הבנקים, ובמקרים בהם נערכות בחינות כאמור – היקף הדגימה לא היה מספק (בהתחשב בהיקף הקרנות המצויות בפיקוח הנאמן).

לעמדת סגל הרשות, על נהלי הנאמן לשקף את מכלול תפקידיו בהיבט של שמירה על נכסי הקרן, לרבות בקרת שלמות ותקינות מצבת מיופי הכוח בבנקים והנחיות באשר לבחינת עמידת מנהל הקרן בהוראות ייפוי הכוח הלכה למעשה.

בנוסף, על הנאמן לשקול להרחיב את היקף הדגימה המבוצעת על ידו בעניין זה ותדירותה, באופן שיש בו כדי להניח את דעתו בדבר נאותות התנהלות מנהל הקרן בחשבונות הקרנות הלכה למעשה.

בקרה על שערוך נכסי קרן וקביעת מחיר יחידה

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (מחירי קניה ומכירה של נכסי קרן ושווי נכסי קרן), התשנ"ה-1994, וההוראה למנהלי קרנות נאמנות והנאמנים בדבר כללים לביצוע עסקאות בנגזרי OTC, מטילים על מנהלי קרנות הנאמנות לחשב את מחירי היחידה ושווי היחידה של הקרנות שבניהולם. משכך, נדרש הנאמן לקיים בקרה אחר שערוך הנכסים בקרנות וחישוב מחירי היחידה ושווין.

מסקירת תהליכי בקרת השערוך אצל נאמנים, עלו הממצאים הבאים:

הסתמכות הנאמנים בכל הנוגע לשערוכי נכסים

ביחס לחלק מנכסי הקרנות, הסתמכו הנאמנים על שערוך שביצע הבנק או מנהל הקרן, וזאת חלף שערוך עצמאי ובלתי תלוי של הנכס על ידם או, למצער, ללא קיום בקרה מפצה הולמת. במספר מקרים, מדובר היה בשערוך שגוי, אולם הטעויות לא אותרו בשל ההסתמכות כאמור. להלן מספר דוגמאות:

בקרנות מסוימות כלל נאמן בחישובי ויתרות נכסים בחו"ל כפי שקיבלן מהבנק, היינו על בסיס שער יציג, חלף שערוכן כנדרש על בסיס שער BFIX. ii.

נמצאו מקרים בהם הסתמך נאמן על שערוך חוזים עתידיים שגוי שביצע הבנק, באופן בו החוזים שוערכו לפי שווי הוגן חלף שערוך לפי מחיר אחרון, כנדרש. בשל הסתמכות זו והיעדר חישוב עצמאי, הנאמן לא איתר טעות זהה שביצע מנהל הקרן.

בקרנות מסוימות הסתמך נאמן על נתוני מנהל הקרן לטובת חישוב שווי אופציות, עובדה אשר הובילה לשערוך שגוי של האופציות, למשל: שימוש בסטיית תקן וריבית שגויים.

הסתמכות על מנגנון השערוך של מנהל הקרן בכל הקשור לחישובי פיקדונות מתעצמים, ובהתאמה אי איתור טעויות בשערוך של מנהל הקרן, כגון טעות עקב הזנה של נתוני ריביות שגויים, טעות הנובעת מאי לקיחה בחשבון של ריבית דריבית על פי הסכם הפיקדון ועוד.

היעדר בחינה עצמאית של עסקאות פורוורד וספוט והסתמכות על שערוך שביצעו מנהלי הקרנות ו/או על נתונים ששימשו את מנהלי הקרנות בחישוב עסקאות אלו, ובהתאמה אי איתור טעויות שביצעו המנהלים בחישוב עסקאות אלו. כך למשל:

נאמן שערך עסקאות פורוורד באופן שגוי, כך שבמסגרת נוסחתה שערוך ביצע חלוקה שגויה של נקודות פורוורד. בנוסף, בוצעה חלוקה ב-365 ימים במקום 360 ימים, כפי שנקבע לעסקאות אלו. טעות דומה שביצע מנהל הקרן לא אותרה על ידי הנאמן.

מנהל קרן רשם עסקת ספוט שבוצעה כעסקת קניה חלף עסקת מכירה, ועסקה זו נרשמה באותו אופן גם אצל הנאמן, על אף שהנאמן קיבל אסמכתא בנקאית עם פרטי העסקה, ועל אף קיומו של פירוט עו"ש במסגרתו מצוינת סליקתה בפועל.

נאמן הסתמך על שערוך עסקת ספוט שביצע מנהל קרן, אשר שוערכה על ידי המנהל בטעות כעסקת פורוורד ולא כעסקת ספוט. הנאמן לא איתר טעות זו.

הסתמכות על שערוך עסקאות החלף מדדיות שביצעו הבנקים הזרים חלף שערוך עצמאי ו/או בקרה עצמאית על הנתונים ששימשו לחישוב עסקאות אלו, ואי איתור ליקויים שבוצעו בשערוך העסקאות על ידי מנהלי הקרנות. גם במקרים בהם ביצעו נאמנים שערוך עצמאי של עסקאות מסוג זה על בסיס נתונים שקיבלו מהבנקים הזרים, אשר שימשו כצד השני לעסקה, וממקורות חיצוניים נוספים, נמצאו טעויות בשערוכים. כך למשל:

iנאמן הסתמך על שערוך הבנק הזר את העסקה, והציג את הנכס לפי שווי "רגל המדד" בלבד, מבלי להוסיף לכך את "רגל הריבית", כאשר על אף הפער שנגזר מכך בין יתרת העודפים למשיכה שחושבה על ידי מנהל הקרן לבין זו של הנאמן, לא תוחקר מקור הפער ולא אותר מקור הטעות.

iכחלק מחישוב "רגל הריבית" בעסקאות אלו, שגה נאמן בחישוב מספר הימים של העסקה, ואף נקט בחוסר עקביות באופן החישוב.

בקרנות מסוימות נמצא כי עסקאות "הקטנה" שטרם נסלקו, חושבו על ידי הנאמן באופן שגוי, לפי שער הריבית במועד ביצוע העסקה, ולא לפי שער העסקה כפי שהתקבע במועד הריסט האחרון. הנאמן לא איתר טעויות דומות בשערוך שביצע מנהל הקרן.

יצוין כי הנאמנים אמנם עורכים בקרה מפצה לאימות הנתונים המבססים, אולם תדירות הבקרות והיקפי הדגימה המבוצעת בהקשר זה אינם מספקים בהתחשב בסוגי הנכסים, היקפם ומורכבותם ובהתחשב בכך ששווי הנכסים משמש כבסיס לבחינת עמידת הקרנות במדיניות ההשקעות והוראות הדין.

מצופה כי בקרות הנאמן על שערוך נכסי הקרנות ייערכו באופן בלתי תלוי ככל הניתן, על בסיס נתונים מהימנים הנשלפים ממקורות אמינים. בהקשר זה נוסיף, כי בבוא הנאמן לקבוע את מדיניות הבקרות הנוגעות לשערוך נכסים, עליו לוודא כי תדירות והיקפי הדגימה הולמים את הסיכונים הגלומים בסוגי נכסי הקרנות, היקפם ומורכבותם.

כמו כן, לדעת סגל הרשות הערכה תקופתית של נאותות המערכות המשמשות את מנהל הקרן והמתפעל, יכולה לסייע בידי הנאמן בקביעה מושכלת של היקף ותדירות עריכת הבדיקות המדגמיות שעליו לבצע בהקשר זה.

קביעת רף לתחקור הפרשי שערוך ותיעודם

בחינת סבירות שערוך הנכסים נערכת באמצעות השוואה בין שווי הנכסים כפי שחושב במערכות הנאמן, לבין שוויו בדוח המתפעל המשמש את מנהל הקרן. במסגרת הביקורת עלה, כי חלק מהנאמנים לא עיגן בנהלי העבודה רף מהותיות כמותי לתחקור פערים.

במקרים אחרים נמצא כי רף התחקור נקבע בפועל כשיעור משווי הקרן בלבד, ולא משווי נכס ספציפי. משכך, ייתכן כי סוגיות עקרוניות הנוגעות לאופן השערוך לא יטופלו כנדרש בשל הפרשים במספר נכסים המקזזים זה את זה ו/או אינם עוברים בנפרד את רף התחקור שנקבע. כך למשל:

מנהל קרן כלל בנכסי קרן יתרה בגין ריבית, יתרה אשר לא נרשמה אצל הנאמן. יתרה. זו הובילה לפער בין המנהל לנאמן ביתרת העודפים למשיכה, אך היות שהפער המצטבר לא עבר את רף המהותיות מבחינת הנאמן, הוא לא תוחקר על ידו והטעות ומקורה לא אותרו.

בקרן נוספת אותרו פערים ברמת אופציה בודדת בין חישוב מנהל הקרן לבין חישוב הנאמן, אשר נבעו משימוש המנהל בנתון ריבית שגוי ומחישוב האופציות שלא לפי מודל מקובל. היות שברמת החוזה הסינתטי הפערים הללו הצטמצמו, והפער בין יתרות העודפים המצטברות בקרן לא עבר את רף המהותיות, הנאמן לא בחן את הפער ולא איתר טעויות אלו שביצע מנהל הקרן.

בנוסף, אותרו מקרים בהם לא תוחקרו פערים שעלו על רף התחקור שנקבע ו/או מקרים שתחקורם לא הושלם.

מצופה כי רף התחקור להפרשי שערוך ייקבע גם ברמת נכס ולא רק כנגזרת של שווי הקרן, ויעוגן בנהלי העבודה. על הנאמנים להקפיד כי תחקור הפרשי השערוך ייערך בכפוף לרף הכמותי שנקבע על ידם ויושלם במלואו.

בקרת סעיפי התאמה חשבונאיים

סעיפי התאמה חשבונאיים כדוגמת הכנסות לקבל מדיבידנד וריבית, הוצאות לשלם בקשר עם דמי ניהול וכדומה, מהווים רכיב אינהרנטי בקביעת שערוך נכסי הקרן וקביעת מחיר יחידה.

בביקורות שנערכו, נמצא כי חלק מהנאמנים אינם מבצעים בקרה לבחינת נאותות יתרות סעיפים אלו ו/או מעקב אחר קבלה/ תשלום בפועל של הסכומים הנדרשים במסגרתם. בהקשר זה קיימת הסתמכות על יתרות שמתקבלות ממנהלי הקרנות, מבלי שאלו נבחנו או תוחקרו, מבלי שנבדק מקורן או שהועברו בגינן
אסמכתאות. בחלק מהמקרים אף התברר שחלו טעויות ביתרות אלו, כגון: טעות ביתרת "דיבידנד לקבל" שנרשמה אצל מנהל קרן ולא כללה יתרות לקבל בסכומים שונים, או יתרה בגין עסקת ספוט ששוערכה באופן שגוי על ידי מנהל קרן וכדומה. טעויות אלו לא אותרו על ידי הנאמן בשל ההסתמכות כאמור. יצוין כי
בחינת יתרות אלו נערכת לכל היותר בתדירות שנתית כחלק מבדיקת דוחות כספיים בקרנות, ולעיתים אף באופן מדגמי.

על הנאמן לעגן בקרות לבחינת סעיפי ההתאמה החשבונאיים המפורטים לעיל, בשים לב לתדירות עריכתן והלימת היקף הדגימה לסיכונים ולמהותיות היתרות.

בקרת דמי ניהול משתנים

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע"ח-2018 (להלן: "תקנות קרנות מחקות"), מאפשרות למנהל קרן לגבות רכיב של דמי ניהול משתנים מעבר לדמי הניהול הקבועים.

על הנאמן לוודא את עמידת מנהל הקרן בהוראות הדין בנושא: השלמת הפרשי עקיבה שליליים על ידי מנהל הקרן, פירעון רבעוני של דמי הניהול המשתנים, נאותות סכום הערבות / הפיקדון המצוי בחשבון בכל רגע נתון, ובמידת הצורך אף לנקוט בצעדים אקטיביים לשם כך.

מהביקורות שנערכו עולה, כי לא נערכת על ידי הנאמנים בקרה שוטפת באשר לעמידת מנהלי הקרנות בהוראות הדין בנושא דמי ניהול משתנים, אלא בתדירות תקופתית כחלק מאישור הנאמן למשיכת עודפים על ידי מנהל הקרן. כמו כן עולה כי לא עוגן נוהל עבודה בנושא או שעוגן באופן אשר אינו עלה בקנה אחד עם הוראות הדין.

על הנאמן לפעול באופן שוטף על מנת להבטיח את נאותות טיפול מנהל הקרן בדמי הניהול המשתנים בהתאם להוראות הדין. כמו כן, מצופה כי תהליכי עבודת הנאמן בכל הקשור לפיקוח על נושא זה, יעוגנו בנוהל עבודה.

בקרה על עמידת מנהל הקרן במדיניות ההשקעה בקרנות והוראות הדין

המגבלות החלות על מנהלי הקרנות ביחס לנכסים המותרים להשקעה בקרן ושיעורם, מוסדרות במסגרת תקנות הנכסים וכן במסגרת מדיניות ההשקעות של כל קרן. מגבלות אלו מוזנות למערכות הנאמן לצורך בקרת עמידתו של מנהל הקרן במדיניות ההשקעה ובהוראות הדין. מעקב הנאמן אחר חריגות מהאמור, נערך באמצעות יומן חריגות המפרט את זהות הקרן, הוראת הדין/ המדיניות הרלוונטית, מהות החריגה וכדומה.

בביקורות שנערכו עולה, כי בחלק מהמקרים לא נערכה בקרה לבחינת נאותות הזנת מגבלות ההשקעה/ הוראות הדין במערכות הנאמן. עוד עולה מסקירת יומני החריגות, כי לא נכלל בהם מידע באשר למשך זמן כל חריגה וחריגה, על אף חשיבות מידע זה לצורך קבלת תמונה מלאה על אודות החריגה לצרכי המשך טיפול, מעקב אחר מניין החריגות, בחינת הצורך בדיווח וכדומה.

על הנאמן לעגן בקרה לבחינת נאותות הזנת מגבלות ההשקעה והוראות הדין במערכות הנאמן, בהיקף ובתדירות שתיקבע. בנוסף, מצופה כי משך החריגה יתועד כחלק מיומן החריגות, על מנת לאפשר קבלת תמונה מלאה בכל הנוגע לחריגה, כמפורט מעלה.