מחיר הנפט טס ומאיים על יציבות הכלכלה - לאן הוא צפוי להגיע ?

זו יכולה להיות בעיה קשה. אחרי רגע הבהלה סביב מגפת הקורונה, משאבי האנרגיה, ובמיוחד מחיר הנפט, חזרו לעלות במהירות ובמומנטום שלא נראה הרבה שנים. תחילה, ראו בזה סימן חיובי של חזרה לצמיחה יפה, והשלמה של החסר שנגרם עקב כל מה שסבב סביב הווירוס. אולם, עם הזמן, אותה תקווה מהולה באנחת רווחה, הפכה להיות חשש קל, דאגה, ועכשיו סימן שאלה גדול ביחס לעתיד המיידי-בינוני של כלכלת העולם בכלל, והכלכלות המפותחות בפרט.

לפני שאמשיך, אני רוצה להציג בפניכם גרף שבועי של חוזה הנפט מסוג WTI  (נוצר בעזרת Barchart):



הסיבה שאני מציג את הגרף היא שאיתו אנו יכולים לא רק לראות את שלבי המגמה החזקה מעלה מאז מאי-2020, אלא שכל תחנת ביניים מהווה שלב בשינוי הפסיכולוגי כלפי המשאב הזה. ובכן, מהתחתית של 10$ לחבית (אגב, היה רגע קטן של חוזים שליליים... זוכרים?) ראינו קפיצה שהייתה אותה הנחת רווחה אשר ליוותה את כולנו כאשר שמענו וראינו את צעדי הממשלים השונים ביחס לנפגעי הקורונה.

אז, הברזים נפתחו, ומי שהיה צריך עזרה קיבל אותה ישירות. וכך, הנפט הגיע ל-40$ (נובמבר-2020). כזכור, זו הייתה עוד נקודת מפתח בזמן עבור המגפה: בתקופה זו כבר נודע לנו על הפתרון לבעיה: החיסונים. וכמייצג של הצמיחה הגלובלית, הייתה הצדקה לנפט לחזור לאזור שממנה התחילה הבעיה של הקורונה דהיינו לאזור ה-60$. עד כאן הכול בסדר.

פריצת ה-60% כבר לא הייתה כל כך ברורה מאליה. לצורך אישור קיומה האמיתי, הייתה נדרשת בדיקה של הרמה כתמיכה, וזה נעשתה בהצלחה בקיץ 2021. אז מה קורה עכשיו? למה העלייה הדרמטית מעל 75$, שהייתה רמת ההתנגדות הבאה, והשיא מאז מאי-2018? פשוט מאוד: כמו תמיד, ביקוש גדול מההיצע.

ממשל ביידן ביטל את צינור הנפט Keystone, והחזיר אחורה המון תמיכות לפיתוח שאיבות בעזרת Fracking. תוצאה: ארה"ב חזרה להיות מייבאת נפט במקום מייצאת ועצמאית אנרגטית. האבסורד הגיע עד כדי כך שלאחרונה ביקש אותו ממשל מסעודיה להגביר את הייצור כדי להוריד קצת את המחיר.

זו מהותה של העלייה האחרונה אשר תגיע, כנראה, לסביבות ה-90$ בקרוב (על בסיס השלכה של העלייה עד הגבול העליון של התעלה העולה. אבל למה זה כל כך בעייתי? מדוע מחיר הנפט הינו אחד הגורמים שמדירים שינה ממנהיגי העולם? התשובה נעוצה בשתי מילים: פוליטיקה ואינפלציה.

החלק הפוליטי פשוט: מחירי האנרגיה עולים בצורה דרמטית לצרכנים ומעוררים כעס בלתי נשלט אצל אותם לקוחות שאינם יכולים להסתדר בלי אמצעי התחבורה הפרטי שלהם. זה קורה בארה"ב (מחיר הגלון בקליפורניה מעל ה-4.5$) אבל זה קורה גם באירופה כאשר חלק המשטרים עומדים לפני בחירות בקרוב. והאינפלציה? לא ארחיב כאן אבל הקשר ברור: מחירי האנרגיה נמצאים בתחתית הסולם הקשיח של עלויות הייצור והשירותים.

כולם משתמשים בזה וכולם מעבירים ללקוח שלהם את העלויות החדשות. וכדי לשים עוד צורה גראפית מעניינת לבעיה שנוצרת, הנה גרף מבלומברג:



העקומה הכחולה מייצגת את המרחק של מחיר הנפט מהממוצע הנע של 24 חודשים אחורה, באחוזים. והפסים הוורדים מייצגים את תקופות המיתון במשק האמריקאי. שימו לב שכאשר האחוז עולה מעל 50% המשק נכנס לתקופה של בעיה. ניתן לומר שיש קורלציה די חזקה בין חריגה של מחיר הסחורה מהממוצע הארוך שלה ובין תקופות של מיתון והאטה.

האם זה יקרה עוד פעם עכשיו? אינני יודע אבל המחיר הגיע לאזור המסוכן וזה מה מתחיל להדאיג. תוסיפו את העובדה שהבנקים המרכזיים נכנסו ל-Mode של צמצום בהרחבות, ואולי אף להעלאת ריבית, וקיבלנו משהו הקרוב ל"סערה המושלמת" מבחינה פיננסית.

מה יכול לגרום לשינוי בכיוון של הסחורה? רק שני דברים: שינוי מדיניות משמעותי בממשל האמריקאי לכיוון מה שהיה מקובל בזמנו של טראמפ, ועל ידי כך, חזרה למצב של הפקה פנימית מספיקה ואולי אף הצפה של השוק בנפט המופק בצורה החדשנית יותר מאבנים הספוגות בו (Shale Oil) או הגברת הייצור על ידי OPEC וכל מי חשוב (רוסיה).

שני אירועים בלתי סבירים בעליל כרגע. יש כמובן את האפשרות השלישית, שאינה בשליטה של אף אחד: מיתון, ואולי שפל, בצמיחה העולמית. וגם זה, בינתיים, רחוק מהעין. בכל מקרה, יש לשים לב למחיר המשאב הזה כאלמנט קובע הרבה מאוד בשווקים הפיננסיים. המון הצלחה לכולם.