ועדת הכספים אישרה לקריאה שנייה ושלישית את המנגנון להחלפת האג"ח המיועדות

תחולת החוק נדחתה מינואר 2022 ליולי 2022

 

 
Image: DreamstimeImage: Dreamstime
 

קרן מרדכי
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
19/10/2021

ועדת הכספים בראשות ח"כ אלכס קושניר, אישרה היום (ג') את המנגנון שיחליף את האג"ח המיועדות בקרנות הפנסיה, שמהותו ביטול האג"ח המיועדות והחלפתן במנגנון הבטחת תשואה.

מדובר באישור החוק להבטחת היציבות בתשואות קרנות הפנסיה, שבפרק ה' בהצעת חוק ההסדרים. הפרק עוסק בהצעת החוק הקובעת כי המדינה תפסיק להנפיק אג"ח מיועדות בשיעור של 30% מנכסי הפנסיות הוותיקות והחדשות, כאשר שיעור זהה של כספי החוסכים יושקע בשוק ההון, וככל שהתשואה השנתית שהושגה בנוגע לסכומים אלה, תהיה נמוכה מ-5.15%, המדינה תשלים לקרנות הפנסיה את ההפרש כדי להבטיח תשואה של 5.15%, וככל שהתשואה שהושגה תהיה גבוהה מ-5.15% הקרנות יעבירו את ההפרש לקרן שתוקם לשם הבטחת תשואה עתידית והשלמת ההפרשים ככל שיידרש.

בהצעת החוק המקורית, התשואה המובטחת הייתה 5%, ולבקשת יו"ר ועדת הכספים אלכס קושניר, אגף התקציבים במשרד האוצר הסכים להגדיל את שיעור התשואה המובטחת ל-5.15%, כדי לענות על חלקם של דמי הניהול בחיסכון, כך שהתשואה המבוטחת נטו תהיה 5%. שינוי נוסף שנכנס הוא שהכספים בקרן הייעודית להבטחת השלמת התשואה, שיתקבלו כעודפי תשואה מקרנות הפנסיה – יהיו שייכים לחוסכים.

לאור דרישות חברי הוועדה הוכנסו לחוק המוצע מספר שינויים בהסכמת האוצר:

על רקע חשש חברי הכנסת כי המדינה תשנה את החוק ותשנה את חובתה להשלים את התשואה, נקבע כי גם במקרה של שינוי החוק, ההטבה של השלמת התשואה תישמר למשך 15 שנה, זאת  כדי לדמות ככל הניתן את תקופת הוודאות שנתנו האג"ח המיועדות.

לדרישת יו"ר הוועדה, כאמור, התשואה המובטחת תוגדל ותעמוד על 5.15%, כך שתכלול את ממוצע דמי הניהול בשוק ותביא לתשואה נטו. עוד נקבע, כי התשואה המובטחת בת 5.15%, תעמוד על ריבית שנתית צמודה למדד המחירים לצרכן, כשההצמדה למדד תעשה במידה והוא חיובי בלבד.

לאור חשש שהעלו חברי הוועדה כי המדינה לא תפריש סכומים מספיקים לאורך השנים לקרן ובמצב משבר לא יהיה בה די כדי להשלים את התשואות, נקבעו בחוק שיעורי ההפרשות השנתיות של המדינה לקרן מתוך סך הנכסים המנוהלים בקרנות השונות: בשנים 2022 עד 2025 – 3.15%, בשנים 2025 – 2027 – 2.65%, בשנת 2028 – 2.15%, ובשנת 2029 ואילך – 1.95%. – החישוב יעשה בכל שנה בנפרד, כאשר גם שיעורי ההפרשות עודכנו ב-0.15% בהתאמה להגדלת ההפרשה ל-5.15%.

כן נקבע לצורך חיזוק המנגנון כי שינוי בשיעורי ההפרשה יצטרך לעבור במסגרת חקיקה ראשית, באישור מליאת הכנסת וכי הפרשות עודפות שיוצרו ישמשו רק לצרכי החוסכים.

עוד סוכם בעקבות העלאת הנושא מצד חברי הכנסת, כי התשואה המובטחת שנקבעה בסך 5.15%, תכלול הוצאות ישירות בשל ביצוע עסקאות באותם נכסים, ואלה לא ינוכו מתוך התשואה.

נוכח הערות רשות שוק ההון, והגופים המוסדיים בדיוני הוועדה, תחולת החוק תדחה מה-1 לינואר מועד נוסח החוק המקורי, ל-1 ביולי 2022, כאשר באפשרות שר האוצר לדחותה ל-1 בנובמבר  2022. לדרישת הוועדה נקבע עוד, כי על שר האוצר יהיה להודיע עד לחודש פברואר 2022 האם בכוונתו לדחות את
התחולה.

במעבר בין קרנות לא ייפגעו כספי וזכויות החוסכים

עוד נקבע, כי במסגרת תקנות שיתלוו לחוק במידת הצורך, תחול ודאות לכך שגם בעת מעבר בין קרנות והתחשבנות בין קרנות, כספי החוסכים וזכויותיהם לא יפגעו. נקבע כי כלל התקנות הנילוות לחוק יפורסמו עד תום חודש מרץ.

כספי האג"ח יושקעו רק בנכסים חדשים

עוד נקבע בעקבות הערת רשות שוק ההון בדיוני הוועדה הקודמים, כי כספי האג"ח יושקעו רק בנכסים בלתי סחירים חדשים (נדל"ן לרוב), זאת נוכח כך שההשקעות בנכסים מסוג זה מניבות לרוב תשואות רק לאחר מספר שנים, וכניסת המדינה להשקעות קיימות באמצעות כספי האג"ח, הייתה עלולה להביא להנאתה מהרווחים ללא השתתפות בעלויות מלכתחילה.

בנוסף יקבעו במסגרת תקנות, דיווח אחת לשנה לממשלה ולוועדת הכספים לצורך בקרה, אודות יישום החוק ומצב הקרן הייעודית, ותמונת מצב לעניין התאמות ככל שנדרשות, לשיעורי התקצוב של הקרן.

עוד הובהר במהלך הדיון כי הכספים שיועברו מקרנות האג"ח לקרן הפנסיה של כל חוסך, יושקעו באפיק נפרד מיתר כספי החוסך באותה קרן, זאת כדי להבחין בין התשואות, כאשר המסלול שיבחר יהיה זהה למסלול בו מנוהלים מרבית כספי החוסך.

יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר סיכם את הדיון: "אני רוצה לברך את כל השותפים שנמצאים כאן, ההסתדרות, גם חברי הקואליציה וגם חברי האופוזיציה שניהול דיון ענייני והכניסו שינויים עניינים לתוך החוק: הצלחנו להגדיל את התשואה המובטחת ל5.15%, מהרבה סיבות, המשמעות שהתשואה המובטחת לחוסכים תגדל, נותן להם יותר ביטחון ויותר פנסיה. באופן כללי הצלחנו להיטיב את מצב החוסכים, גם לתת וודאות וגם בעתיד להקטין את יחס החוב תוצר של המדינה".