מה משותף למבקר המדינה ולמנכ"לי בתי ההשקעות בישראל?

בכנס של חברת דן אנד בראדסטריט, לכבוד חשיפת גודלם השנית של בית ההשקעות השנתי על ידי החברה למחקר, הייתה הזדמנות לעשרת ממנכ"לי בתי ההשקעות הגדולים בישראל לחשוף את דעתם על הנושאים השונים בכלכלה המקומית. אחד הנושאים החמים בדיון היה הרפורמה שמנסה להעביר ועדת חודק. הועדה שהוקמה לבחינת השקעות המוסדיים באג"ח קונצרנים, באה לפתור כשל שוק שהתגלה במלוא כיעורו במשבר הפיננסי האחרון, זכתה לקיתונות של ביקורת מצד ממשתפי הפאנל.

הביקורת לכשעצמה הייתה מגוונת. שמעון אלקבץ מנכ"ל הראל פיננסים טען שהועדה אינה מודעת לשינוי המהותי שחל בבתי ההשקעות בשנים האחרונות, הזינוק במקצועיות של בתי ההשקעות בנתינת אשראי ורכישת האג"ח מציבה את האחרון ברמה אחת עם הרמה הבנקאית עצמה. לחלופין, טל רז מכלל פיננסים טען שהועדה הוקמה בכדי לפתור כשל שוק שכלל אינו קיים*.

ניתן לנחש מהו שורש הביקורת אשר הופנתה מקרב בכירי בתי ההשקעות. כל מי אשר חרב הרגולציה מונפת מעל ראשו, ייצא חוצץ כנגדה ויבקש להאיר את החוסר בנחיצותה. הועדה הרי מבקשת להגביל את חופש פעולתם של המוסדיים, שנהנו מחופש יחסי עד כה בהענקת אשראי חוץ בנקאי. לכן, ישנו הצורך בשמיעת דעתם, אך גם לזכור שהם אינם אובייקטיבים לחלוטין.

בעוד זה מדבר וזה בא

יומיים לאחר הכנס, עתה מופנית ביקורת חדשה לגמרי כלפי ועדת חודק ומגורם בלתי צפוי לחלוטין. אחרון מבקרי הועדה הוא לא אחר ממבקר המדינה מיכה לינדרשטראוס. המבקר, אשר הגיש את דוח המבקר לנשיא המדינה בתחילת השבוע, בחר להזכיר בין דפיו את התנהלות ועדת חודק. לטענתו הנתק בין אגף שוק ההון במשרד האוצר הגיע לשיאים חדשים כאשר הלה בחר שלא לשתף את נציגי הרשות לני"ע  בוועדה, שתקבע את אופי נתינת האשראי החוץ בנקאי במשק, בשנים הקרובות. המבקר מציין כי חלק מחברי ועדת חודק הביעו תחושה של תסכול לנוכח אי שיתופם של נציגי הרשות.

המבקר אינו חוסך שבטו גם מהממונה על שוק ההון לשעבר ידין ענתבי. לטענת המבקר, ניתן היה למצוא ניגוד עניינים מובהק בקרב חברי הועדה וזוהי אשמתו של ענתבי. בין חברי הועדה ניתן למנות חברים אשר תוצאותיה של הועדה תשפיע באפן ניכר על אופי עבודתם בעתיד. דוגמה לכך היא ענת לוין, משנה למנכ"ל חברת הביטוח מגדל ומנהלת ההשקעות הראשית, גילי כהן, מנהל השקעות ראשי של בית ההשקעות אקסלנס.  

ביקורת נוספת נמתחת ביחס לסוגיית מתן האשראי מצד הגופים המוסדיים לתאגידים. לדעת המבקר הקמת הועדה עצמה נעשתה מאחר מדי והבדיקה לגבי רמת מינוף של התאגיד והענקת הביטחונות המתאימה הייתה צריכה להיעשות עוד בטרם הגיענו למשבר.

הביקרות שהופנתה מן מבקר המדינה כלפי הועדה לא חשפה פרטים חדשים למעורבים בנושא. הטענות הללו, למרות שהיום הן מקבלות משנה תוקף משום המוסד ממנו הן בוקעות, הופנו ממש עוד בימיה הראשונים של הוועדה. עתה יש להמתין ולבדוק האם בכל זאת ותחת כל הלחץ שמסביב תכל הועדה להגיע למסקנות שיועילו עם שוק ההון בישראל.

*הדעות נכתבו בכדי לתאר את הלכי הדברים והם אינם מצוטטים נאמנה כפי שנאמרו

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.