דבר הממונה, ד”ר משה ברקת מתוך דוח רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון לשנת 2020:
אני מתכבד להציג את סיכום עבודת רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון לשנת 2020, תוך התייחסות גם לחלק מהדברים שעשינו בשנת 2021. יותר מכל דבר, אני גאה באנשיה המסורים והמקצועיים של הרשות השקועים בעשייה אינטנסיבית לטובת הציבור בתחומים הרבים עליהם מופקדת הרשות.
כמו בשנה שקדמה לה, גם בשנת 2020 נאלצנו להתמודד עם משבר הקורונה והשלכותיו החברתיות והכלכליות. לצד גאות בשוק ההון ובתחומים מסוימים, יש גם מי שנשאר מאחור ואסור לנו לשכוח זאת. הרשות שמה לעצמה כיעד לדאוג לביטחונם של החוסכים והמבוטחים ובמיוחד כל מי שנפגע משמעותית מהמשבר, היוצאים לחל”ת והמפוטרים. הרשות ביצעה צעדים על מנת להפחית את הפגיעה בהם בתחומי פעילותה. מתוך הבנה של חשיבות שמירת הזכויות לחוסכים שנפגעו עקב המצב – הארכנו את תקופת הביטוח הפנסיוני ושמרנו על רמת דמי הניהול למפוטרים והעובדים שהוצאו לחל”ת. למען העצמאים שנפגעו מהמשבר – נקטנו בהקלות, לרבות לדאגה לפטור ממס לעצמאיים שנאלצו למשוך חלק מכספי החיסכון שלהם. גם בתחומי הביטוח שמה הרשות דגש על שמירת זכויות המבוטח בכך שהבטיחה כי חוזי ביטוח יחודשו באופן אוטומטי וללא עלות, או שיותאמו למצב החדש כמו עמידת הרכב במקום. עוד פעלנו על מנת לאפשר הקלות ביישוב תביעות סיעוד מרחוק ופרסמנו מדד סולידריות של חברות הביטוח, במטרה לשקף לציבור אילו חברות באו לקראת המבוטחים בתקופת משבר הקורונה. כל זה נעשה תוך פיקוח הדוק ויומיומי על יציבות חברות הביטוח ורמת השירות שהן מעניקות ללקוחותיהן.
במקביל קידמנו רפורמות משמעותיות הנוגעות לכל אזרח – הרשות אחראית על העתיד הפנסיוני של כלל אזרחי ישראל ואחראית על רוב כספי הציבור במשק, לכך השפעה משמעותית גם על הצמיחה במשק ותפקוד שוק ההון. הרשות אחראית לביטוח הבריאות והסיעוד של אזרחי ישראל, ביטוחי החיים, הנכות ואובדן כושר עבודה, ביטוחי העסקים והרכוש הפרטי – דירות, רכב, ועוד. הרשות אחראית גם לכל פעילות האשראי והפיננסים החוץ בנקאיים (למעט ניירות ערך) ולקידום החדשנות בעולמות הפינטק והאינשורטק.
השנה סיימה הרשות משימה יוצאת דופן בכל קנה מידה, כאשר נתנה רישוי לאלפי גופים פיננסים, נותני שירותים פיננסיים, ונותני שירותי מטבע, תוך מתן קדימות לגופים מחוללי תחרות ופינטקים, ותוך סינון השוק מגורמים רבים שפעלו בו תוך עבירות על החוק. חברות אשראי ופינטק חדשות מתווספות מדי יום למעגל הרישוי והרשות פועלת בהליך רישוי גם מול חברות ענק טכנולוגיות המבקשות לפעול בישראל. תחומי הפעילות המשמעותיים, הרבים והמורכבים הללו ממחישים את אחריותה ותפקודה הקריטי של רשות שוק ההון במשק ובמערכת הפיננסית.
רשות שוק ההון עצמאית וחזקה היא אינטרס ציבורי עליון
בשנים 2021-2020 הגיעה רשות שוק ההון לשיא ביחס לעבר ביכולותיה המקצועיות ורמת פעילותה, ולשפל מייאש בהתאמת המשאבים המוקצים לה לגידול בהיקף פעילותה ולנדרש לביצוע תפקידה. בפעם הראשונה חצו כספי הציבור המפוקחים על ידי רשות שוק ההון רף של 2 טריליון ₪, ושיעור כספי הציבור המפוקחים על ידי רשות שוק ההון עלה לראשונה מעל ל50% – השיעור הגבוה ביותר במערכת הפיננסית. הדומיננטיות של רשות שוק ההון בפיקוח על כספי הציבור עוד תלך ותגבר בעתיד מכיוון ששיעור צמיחת כספי הציבור המפוקחים על ידי רשות שוק ההון עולה באופן ניכר על צבירת הכספים בבנקים ובהשקעות ישירות בניירות ערך.
רשות שוק ההון מפקחת על תחומים רחבים ומגוונים יותר מהמפקחים הפיננסים האחרים. לצד פיקוח יציבותי משמעותי, הקיים רק אצל הפיקוח על הבנקים, מפקחת הרשות באופן הדוק על תנאיי הפוליסות ושמירת זכויותיהם של החוסכים לפנסיה והמבוטחים, מפקחת על ההשקעות האדירות המנוהלות על ידי הגופים המוסדיים עבור הציבור, מפקחת על סוכנויות וסוכני הביטוח ועל היועצים הפנסיוניים, מאסדרת את מערכת הפנסיה (לרבות ניהול הקרנות הוותיקות שבהסדר, המסלקה הפנסיונית והסדרי המיועדות), ומאסדרת את שוקי הביטוח הרבים, לרבות ביטוחי בריאות וסיעוד, ביטוח אובדן כושר עבודה ותאונות, ביטוחי חבויות ועסקים, ביטוחי נסיעות, ביטוחי רכב ודירה (לרבות הסדר ביטוח החובה ברכב), חברות ביטוחי אשראי ועוד.
בנוסף, רשות שוק ההון היא המפקחת על השירותים הפיננסים המוסדרים, ובכובעה זה חולשת על עיקרה ורובה של התחרות מול המערכת הבנקאית בתחומי האשראי, שירותי המטבע, ושירותים פיננסים אחרים (למעט בניירות ערך). במסגרת זו מפקחת רשות שוק ההון על מגוון רחב של שחקנים בשוק, מחברות אשראי חוץ-בנקאי, אגודות פיקדון ואשראי, ופלטפורמות אשראי מתקדמות, כגון peer-to-peer, עבור בפינטקים ומחוללי תחרות בעולמות הפיננסים השונים, לרבות בעולמות התיווך, החיתום, ההעברות, התשלום, היישום, הסליקה, מטבעות קריפטוגרפיים ועוד וכלה בפיקוח על אלפי צ’יינגים ובקרוב גמ”חים, אשר גם פיקוחם הושת על הרשות.
על אף כל האמור, וחרף החשיבות הרבה של פעילות רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון לאזרחי ישראל, הגנה על הפנסיה של הציבור, מירב כספו ועיקר חסכונותיו, ועוד אינטרסים רבים וחשובים לאזרח, לא הוגדרה רשות שוק ההון בחוק כתאגיד סטטוטורי הפועל אוטונומית ואחראי לתקציבו, וזאת בניגוד למעמדם של המפקחים הפיננסים האחרים. כמי שממונה על הרשות וכמי שכיהן בתפקידים משמעותיים שני גופי הפיקוח הפיננסים המקבילים, אני סבור שהדבר עשוי לפגוע בתפקוד ארוך הטווח של הרשות ושם את רשות שוק ההון בנחיתות ברמה התפקודית העצמאית וניהול המשאבים ביחס למפקחים הפיננסים האחרים.
הדבר מתבטא באופן חריף בפערים הקיימים בין רשות שוק ההון למפקחים הפיננסים האחרים בפן התקציבי וברמת המשאבים הנדרשים לפעילות, לרעת רשות שוק ההון.
על כך הצביע לאחרונה גם פרופ’ אבי בן בסט, בספרו “המהפכה בשוק ההון ישראל 1985-2018”. כך כותב פרופ’ בן בסט בספרו: “תקציב רשות שוק ההון היה ונותר הנמוך ביותר מבין הרשויות המפקחות, והיקפו רק 51 אחוזים מתקציב המפקח על הבנקים ו-37 אחוזים מתקציב הרשות לניירות ערך. הפער העצום בין תקציבי הרשויות מקורו בעיקר בהבדלים במספר העובדים המועסקים בכל אחת מהן וברמת השכר הנהוגה בהן.”
בן בסט ממשיך וכותב כי “השוואת המשאבים הניתנים למפקחים השונים ביחס להיקף אחריותם תגביר את אפקטיביות הפיקוח ותצמצם את תופעת הארביטראז’ הפיקוחי…”
כמו כן, בן בסט עומד על הבעייתיות בין גודל המשימות של הרשות לבין המשאבים המוקצים לה “תוספת המשאבים שהועמדו לרשותה אינם עולים בקנה אחד עם כובד המשימה. גם אם מספר העובדים במוסדות הפיננסים המפוקחים על ידה היה ונותר על כנו משאבי רשות שוק ההון ביחס למשימותיה היו נמוכים יותר משל שתי הרשויות האחרות. ללא משאבים הולמים הפיקוח עלול להיות רופף, וייתכן שייפגע גם טיב הפיקוח על המוסדות המפוקחים זה מכבר עקב הסטת תשומות למשימות החדשות”.
עדות נוספת לנושא המחסור במשאבים לרשות שוק ההון ניתנה בדו”ח המסכם של “ועדת החקירה הפרלמנטרית להתנהלות המערכת הפיננסית בהסדרי אשראי ללווים עסקיים גדולים” (ועדת כבל). הועדה, אשר בחנה באופן רחב את כל היבטי הפיקוח הפיננסי בישראל, קבעה ביחס לרשות שוק ההון כי:
“רשות שוק ההון תציג תוכנית מפורטת לממשלה אשר תאפשר לרשות שוק ההון לעמוד במשימותיה הרבות בפיקוח, בקרה, ואכיפה בשוקי ההון. על הממשלה להנהיג שינויים מהותיים ברשות בכל הנוגע לכוח אדם, משאבים, גמישות ניהולית, הגדרת מעמד הרשות, עצמאות הרשות ועוד, ואשר לשינויים שיישומם טעון תיקון חקיקה – לגבש הצעת חוק לשם כך.” רשות שוק ההון עמדה בחלקה ביישום המסקנות ולמותר לציין כי תוכנית כזו המפרטת מבנה עתידי לרשות שוק ההון, צרכים, תקנים ומשאבים הוכנה ברשות.
לבסוף, גם “הוועדה המייעצת לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון בנושא בחינת הוצאות ישירות”, ועדה המורכבת מחברים בלתי תלויים המומחים בשוק ההון (ביניהם פרופסורים באקדמיה, החשבת הכללית לשעבר וסגנית הנגידה לשעבר), החליטה לייחד פרק שלם לנושא המשאבים העומדים לרשות שוק ההון, שכן אלו משפיעים בצורה ישירה על רמת התפקוד של הרשות. בטיוטת הדוח אשר פורסם בחודש יוני 2021 להערות הציבור נכתב כך:
“… כפי שתואר לעיל, חלק מהפעילויות של הגופים המוסדיים מורכבות וקשות לפיקוח. עם זאת, רשות שוק ההון מוגבלת מבחינת משאבים תקציביים וכוח אדם בהשוואה לרשויות מפקחות אחרות בישראל (כגון הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל או רשות ניירות ערך). הוועדה ממליצה כי יועמדו לרשות רשות שוק ההון משאבים מתאימים, כדי שזו תוכל לבצע כראוי את תפקידה הפיקוחי.” עוד המשיכה הוועדה וכתבה כי “רשות שוק ההון מתמודדת עם נחיתות משאבית חריפה בהשוואה לרשויות הפיננסיות האחרות. בכדי לאפשר לרשות שוק ההון למלא את תפקידה, הוועדה רואה חשיבות בהגברת עצמאותה, חיזוק סמכויות והרחבת תקציבה. בפרט, ראוי כי יוקצו לרשות משאבים משמעותיים בכדי להרחיב את מערכי הביקורת לשמירה על ניהול ההשקעות בחיסכון הפנסיוני.”
אי אפשר להתייחס בשוויון נפש אל המצב הזה בו שרויה רשות שוק ההון, וחשוב לשנותו למען הציבור בישראל. התרעתי על כך במספר הזדמנויות בעבר, עוד מיומי הראשון בתפקיד, והיום ביתר תוקף.
לחזק את הפנסיה ולדאוג לפנסיה של הדורות הבאים
בשנים 2020-2021 זכתה רשות שוק ההון ליטול חלק פעיל בקידום שתי רפורמות משמעותיות של משרד האוצר והממשלה בתחום הפנסיה: רפורמות האג”ח המיועדות ורפורמת העלאת גיל הפרישה. רפורמות אשר עברו בחוק ההסדרים האחרון בזכות הובלה נחושה של שר האוצר, מנכ”ל משרדו, אגף התקציבים, והחשב הכללי. רפורמות חשובות אלו נועדו לחזק את מערכת הפנסיה בישראל לטווח ארוך, מתוך ראייה כלכלית מפוקחת המביאה בחשבון מגמות ברורות בפרמטרים כלכליים כגון גידול בעלויות המושתות על המדינה והתארכות תוחלת החיים.
במקביל ובנוסף, המשיכה רשות שוק ההון ליזום רפורמות משמעותיות בשוק הפנסיה והחיסכון ארוך הטווח, אשר עיקרן גובש בשנים אלו וחלקן עוד בתהליכי הכנה:
“פנסיה 2025” היא פרויקט דגל של רשות שוק ההון המקדם את שוק הפנסיה בישראל אל תוך עתיד טכנולוגי מהמתקדמים בעולם, תוך ניצול היתרון הקיים של המסלקה הפנסיונית. כבר בשנת 2023 תושק לראשונה תשתית טכנולוגית המאמצת פרוטוקול Open API (התשתית תהייה מנדטורית בשנת 2025). מדובר בתשתית מתקדמת, טכנולוגית ותפיסתית, המאפשרת התממשקות של כלל השחקנים הקיימים בשוק הפנסיה, לצד פינטקים מורשים בתחום הפנסיה והביטוח, על מנת להציע שירותים חדשניים ומחוללי תחרות, אשר לא התאפשרו בעבר. תשתית זו תהווה קפיצת מדרגה מבחינת רמת השקיפות, התחרות, איכות ומגוון השירותים בשוק הפנסיה והביטוח.
שיפור התשתית הקיימת, אשר בו הוחל בשנתיים האחרונות, יאפשר גם סליקת כספים לצד סליקת מידע ויבטיח לראשונה סנכרון בין העברות הכספים למידע המגיע מכלל השחקנים: מעסיקים, יצרנים, מתווכחים, בנקים, רשות המיסים ועוד. שכלולים וממשקים חדשים שנוספו בשנתיים האחרונות מבטיחים האצת השירותים לחוסכים, לרבות משיכות, ניודים, קבלת נתונים ועוד.
מעבר לטכנולוגיה, מדובר בעליית מדרגה משמעותית ברמת השירות לחוסכים גם מבחינת דיוק ועדכון הנתונים המועברים אליהם ורמת התיאום בין הגורמים השונים במערכת, שתחסוך לאותם החוסכים התרוצצויות מיותרות בין הגורמים השונים ועוגמת נפש. מערכת פנסיה 2025 נועדה להבטיח לחוסכים תהליך מיצוי זכויות קל, שקוף ומהיר יותר.
הורדת דמי ניהול בהפקדות היא בשורה בעיקר עבור חוסכים שיתרות הצבירה שלהן נמוכות יחסית ולכן גובים מהם דמי ניהול גבוהים יחסית מכל הפקדה שהם מבצעים. מדובר באוכלוסיות מועטות יכולת והכנסות, ואוכלוסיות צעירות יחסית. רשות שוק ההון אימצה השנה מדיניות ברורה של הפחתה דרמטית בדמי ניהול מהפקדות, בין היתר לטובת אוכלוסיות אלו, והחלה מימוש מדיניות זו במסגרת המכרז שביצעה בתחום הקרנות הנבחרות (“פנסיית ברירת מחדל”) שם הגבילה את דמי הניהול מהפקדה על 1% לעומת 2.5% במכרז הקודם ולעומת התקרה בחוק בשיעור של 6%.
הפחתת תקרת דמי הניהול לפנסיונרים תביא להגדלת הקצבאות של הפנסיונרים המשלמים כיום את תקרת דמי הניהול הנוכחית, וזאת לאחר ששר האוצר והרשות מקדמים שינוי משמעותי זה בתקנות דמי הניהול. הפחתה זו תגדיל את רווחתם של בני הדור השלישי, בעיקר בעלי קצבאות נמוכות נעדרי כוח מיקוח.
שינוי המודל החכ”מ (“המודל הציליאני”) למודל קוהורטות (יעדי פרישה על פי שנים) המקובל בעולם חלף “שיטת המדרגות” תלוית הגיל (היינו, מעבר בגיל מסוים לתיק סולידי יותר). שיטת המדרגות הקיימת הרווחת במודל החכ”מ, הנכפה כברירת מחדל על חוסכים משנת 2016, חושפת את החיסכון שלהם שלא לצורך לסיכוני עיתוי המעבר ביו מדרגות. המשבר האחרון בשוק ההון המחיש גם הוא את הצורך בעדכון המודל, כדי להקטין את השפעת משברים על חוסכים אלו והתאמת סיכון תיק ההשקעות לשנת הפרישה ולא לגיל החוסך.
שינוי במסלולי ההשקעה והחלת דמי ניהול דיפרנציאליים ודמי ניהול משתנים שינוי הרכב המסלולים וטיפול בהוצאות ישירות. הרשות מבצעת מזה כשנתיים עבודת מטה מקיפה שמטרתה לחדש ולעדכן את מסלולי ההשקעה בחסכונות הפנסיונים, תוך התאמה שלהם למכשירי החיסכון השונים ולאופק ההשקעה. המטרה של הרשות היא לאפשר מגוון של מסלולי השקעה קלים להבנה. במסגרת זו, ובהמשך למסקנות ועדת הוצאות ישירות, הרשות מתכוונת לאפשר גביית דמי ניהול דיפרנציאליים בהתאם לסוג מסלול ההשקעה וכן לאפשר דמי ניהול משתנים שיגבירו את איחוד האינטרסים בין מנהלי ההשקעות לחוסכים. פרקטיקות אלו מקובלות בעולם ומאפשרות התאמה טובה יותר של מסלול ההשקעה ומבנה דמי הניהול לחוסך.
זהו רק עיקרן של מספר רפורמות משמעותיות שהרשות קידמה ומקדמת לאחרונה בתחום הפנסיה והחיסכון ארוך הטווח.
ועדיין אני מאמין כי המהפכה הגדולה בתחום הפנסיה עוד לפנינו. מדובר בחשיבה על מהפכת הפנסיה של הדור הבא, המתגבשת בשנה האחרונה ברשות שוק ההון.
יובהר ויודגש כי בשלב זה מדובר בחשיבה ראשונית וגיבוש הצעה בלבד לפתרון מספר בעיות משמעותיות בתחום הפנסיה של הדור הצעיר וכלל הציבור. יחד עם זאת, הרשות שקדה על ניתוח ובניית מודלים כלכליים הניתנים ליישום, אשר היא מתכוונת להביא בפני מקבלי ההחלטות. אציג כאן שלוש הצעות מרכזיות:
“החלת מס הכנסה שלילי לפנסיה” לצורך גילום הטבות מס לבעלי הכנסות נמוכות מתחת לרף המזכה להטבות המס צעד זה מכוון לאוכלוסיות מעוטות הכנסה, אשר בשל שכר נמוך אינן נהנות מהטבות מס בהפקדה. בדומה להשלמה שמבצעת המדינה בהפקדה לחיסכון לכל ילד, הרשות תקדם השלמה נוספת לבעלי הכנסה נמוכה, במטרה להגדיל את החיסכון הפנסיוני של אוכלוסיות אלה. צעד זה יקטין גם את התמריץ למשיכת החיסכון על ידי בעלי הכנסה מועטה, שפעמים רבים עושים זאת תוך תשלום מס מלא על משיכה שלא כדין, וזאת על אף שלא זכו ליהנות מכל הטבות המס שהמדינה מעניקה לחיסכון.
“בנק הטבות מס” – שינוי הענקת ההטבות למס על החיסכון הפנסיוני מהטבה שנתית להטבה על פני מעגל החיים.אורך החיים החדש יחד עם עולם תעסוקה גמיש מביא לכך שחישוב הטבות מס שנתיות אינו מאפשר לפרט למצות את מלוא זכויותיו. כך, צעירים רבים משנים מקומות עבודה בטווחי זמן קצרים יותר, פותחים סטארט אפים או מבצעים הסבות מקצועיות. שינוי אופן חישוב הטבות המס מחישוב שנתי לחישוב על פני מעגל החיים יאפשר גמישות רבה יותר במיצוי זכויות הפרט, באופן התואם והתומך את עולם העבודה המודרני.
הצעה להחלת חיסכון לפנסיה חובה כבר בשירות החובה (או מקבילותיו)
חשיבות אורך תקופת החיסכון וההשקעה היא אלמנט בסיסי בהשקעות. ככל שהפרט מתחיל לחסוך מוקדם יותר, כך אפקט הריבית דה ריבית על כספו יגבר ויסייע להשגת חיסכון נאות בפרישה. הרשות תציע לקדם החלת חיסכון פנסיה חובה כבר בשירות החובה ומקבילותיו (מבלי לפגוע בשכר נטו, בדומה לעיקרון “מס הכנסה שלילי לפנסיה”).
עוד על סביבת הריבית הנמוכה והאתגר בחיסכון הפנסיוני
סביבת הריבית הנמוכה הממושכת (המדכאת את אפקט הריבית דריבית בחיסכון ארוך טווח) הופכת את השגת חיסכון ראוי לעת פרישה לסוגיה מאתגרת, בפרט עבור חוסכים צעירים. ה”פתרון” הרווח אצל מנהלי כספים ברחבי העולם של השגת תשואה גבוהה יותר בדרך של הגדלת סיכון אינו פטנט קסמים המבטיח את החוסכים. למדנו בכלכלה שאין ארוחות חינם וסיכונים טבעם להתממש מעת לעת ולשאת מחיר יקר.
פתרון חלקי מסוים עשוי להיות הגדלת רכיב ההשקעות הלא סחירות ארוכות המח”מ בתיקי החוסכים בעלי אופק פרישה רחוק. היעדר הצורך בנזילות בטווח הקצר מצד חוסכים אלו מייצר עבורם יתרון בהשקעות לא סחירות ארוכות מח”מ בדרך של המרת פרמיית הנזילות, הנדרשת בשוק במכשירי השקעה מסוימים, לתשואה עודפת בידי החוסכים לטווח ארוך, מבלי להגדיל את הסיכון בפועל.
מסיבה זו עודדנו ברשות שוק ההון השקעות מושכלות באפיקי השקעה אלו – כגון תשתיות (שינוי כללי ההשקעה והסרת חסמים) ומכשירים לא סחירים ארוכים אחרים, תמכנו בפלטפורמות המשפרות את היצע ותנאי מכשירים אלו (כמו הדחיפה שלנו את יזמת הרצף המוסדי של הבורסה לניירות ערך בת”א ותמיכתנו בהרחבתה), ואנו פועלים להרחבת היצע המכשירים עם מח”מ ארוכים מאד בגיוסים הממשלתיים, בעידוד האיגוח (לרבות משכנתאות), הנפקת הון ראשוני מורכב ומכשירים דומים על ידי המערכת הפיננסית המפוקחת יציבותית, הרחבת המימון השקלי לפרויקטי תשתיות, הסרת עיוותי מיסוי בהשקעה במכשירים לא סחירים כאמור על ידי קרנות פנסיה וגמל, ועוד.
עם זאת, כאמור, מדובר בפתרון חלקי, בין היתר משום השחיקה בפרמיית הנזילות ובתשואה העודפת ככל שגובר הביקוש למכשירים כאלו, ההיצע המוגבל יחסית של מכשירים לא סחירים בישראל אליהם יש לגופים המוסדיים גישה, והמומחיות והתשומות הנדרשות ביצירת מכשירים כאלו או השקעה בהם מצד הגופים המוסדיים, בפרט במכשירי השקעה זרים.
בין היתר, השקעות מסוג זה צורכות עלויות כבדות יחסית המסווגות כ”הוצאות ישירות”. ככלל מדובר בהוצאות אותן יכולים הגופים המוסדיים להשית על החוסכים, משום שהן אמורות לתרום לתשואה הכוללת נטו (בניכוי הוצאות) של תיק ההשקעות של החוסכים. שרירותיות בהגבלת ההוצאות הישירות, סוגיות שקיפות וסוגיות אחרות הביאו להקמתה של ועדה ציבורית מייעצת לממונה שניתחה סוגיות אלו והמלצותיה בעניין זה ייושמו, אני מקווה, במהרה. חשוב מאד לאמץ פתרונות נכונים לטובת הציבור בעניין זה משום שגם להיבט ההוצאות הישירות יכולה להיות השפעה משמעותית על הרכב תיק ההשקעות והיכולת להשיג תשואה נאותה בתיקי החוסכים בסביבת הריבית הנמוכה השוררת.
לאור מגבלת הפתרונות האחרים בנושא, האתגר המשמעותי שמציבה סביבת הריבית הנמוכה הממושכת הביאה אותנו לחשיבה שעל מנת להשיג לדור הצעיר, הכלוא בסביבת ריבית זו, חיסכון ראוי לעת פרישה – כנראה שעלינו לדאוג להקדמת תחילת החיסכון של הצעירים.
דבר זה יכול להיעשות, למשל, על ידי עידוד התחלת הפקדות לפנסיה כבר על ידי חיילים בשירות חובה המתחילים לקבל שכר עבור שירותם.
בשלב זה מדובר בגיבוש רעיונות לפתרון שיש לבחון את ההשלכות השונות שלהן, לרבות השלכות המקרו והתמרוץ הראוי להחלת הפקדות מוקדמות במערכת הפנסיונית.
הבריאות חשובה וגם המחיר
לאחרונה השיקה הרשות את אחת הרפורמות המשמעותיות ביותר בתחום ביטוחי הבריאות המהווה תוצר של עבודת מטה ארוכה שכללה התייעצות עם גורמים רבים בתחום הבריאות. מטרת הרפורמה היא הגברת הכיסוי הביטוחי של אזרחי ישראל לצד דיוק התיק הביטוחי והתמודדות עם כשלי שוק שנוצרו בשוק, בעיקר בתחום של כפל ביטוח ומחסור בפיתוח מוצרים חדשים. הרפורמה תביא לתחרות גבוהה על המחיר לפוליסת הבסיס, לצד הרחבות וכיסויים חדשים שאינם קיימים היום. אל הרפורמה החדשה, אשר עתידה להיכנס לתוקף בחודשים הקרובים, יתווסף גם כלי מסביר ביטוח בריאות חדש שיאפשר בחינה הוליסטית ומקיפה של כל היבטי הבריאות של המבוטח, לרבות ביטוחי השב”ן. לאור מורכבות תחומי הבריאות, הרשות מקדמת גם רישוי חדש לסוכני בריאות, שיאפשר התמקצעות של תחום זה לטובת הציבור.
סייבר ושינויי אקלים
מדובר בשני סיכונים המדורגים על ידי דירקטוריונים, מנכ”לי חברות, ומנהלי סיכונים בצמרת הסיכונים בענף הביטוח העולמי. בישראל התמונה מעט שונה ביחס לשני הסיכונים הללו.
נתחיל בכך שלראשונה בהיסטוריה של הפיקוח על התחום ערכה רשות שוק ההון סקר בדבר תפיסת הסיכונים המרכזיים על ידי מנהלי חברות הביטוח והחברות המנהלות. זהו חלק מתפיסה כוללת שאימצה רשות שוק ההון בשנתיים האחרונות לגבי פיקוח על ניהול הסיכונים בגופים ויציבותם:
תפיסה המעמיקה את הבנת הסיכונים העסקיים בגופים מעבר לרמה טכנית של דיווח וניטור בדיעבד.
תפיסה המקפידה על הצורך באימוץ כללים ופרקטיקות להלימות הון וניהול סיכונים בהתאמה לסטנדרטים המקובלים בשווקים המובילים באירופה, ולא וריאנטים ישראלים.
תפיסה המדגישה את האחריות הטוטאלית של הגופים על הערכת הסיכונים והיציבות שלהם, תוך פיתוח פרקטיקות ומתודולוגיות נאותות להערכה עצמית של כושר הפירעון, שימור ובניית ההון, וניהול הסיכונים.
תחת תפיסה זו הפיקוח של רשות שוק ההון הינו מהותי, רחב יותר ונוגע בתהליכים העסקיים, והאסדרה של רשות שוק ההון נוגעת לעקרונות מקובלים, חלף גישה נפסדת שבה הפיקוח נוטל על עצמו אחריות על ייצור כללים לניהול סיכונים ובוחן ציות דווקני, ולעיתים בלעדי, לאותם כללים ספציפיים.
נחזור אל סקר הסיכונים הראשון שערכה הרשות השנה ואל שניים מתוצאותיו (פירוט מלא של הסקר מובא בהמשך הדוח, בפרק ח’ – הון וסיכונים):
לא במפתיע סיכון הסייבר מופיע כסיכון המרכזי והמאיים ביותר על פי תשובות המנהלים.
הסיכון הזה מדיר שינה מעינינו ואנו עושים ככל יכולתנו להתמודד אתו ולהקדים תרופה למכה. גם בתחום הזה אנו משוועים לתוספת תקנים ותקציב. אי אפשר להקל בנושא הזה ראש. אנו משתפים פעולה עם כל מי שניתן, מערך הסייבר הלאומי, רשות התקשוב, מערך הסייבר באוצר וה-cert הפיננסי, הפיקוח על הבנקים, רשות הפרטיות, גורמי מקצוע ועוד. תוצאות שיתוף הפעולה הזה באות לביטוי בשטח. פעילות הרשות בתחום קפצה השנה מדרגה והרשות נמצאת בלמידה ומעקב מתמידים.
השנה ביקשנו גם ללמוד מהגופים על היקף החשיפות הנובעות לא מהגוף עצמו, אלא מפעילות לקוחותיו, והגדרנו את סיכון הסייבר כסיכון שיש לבחון אותו במסגרת אנליזת השקעה בחברות. מדובר במשימות מאתגרות ולא טריוויאליות, אך על הגופים לנתח ולהיערך במידת הצורך להתמודדות עם היבטים אלו גם כן.
התוצאה השנייה, אותה ברצוני לחלוק מאותו סקר תפיסת סיכונים שנערך לגופים, היא תוצאה שבמידה מסוימת לא נצפתה והיא נוגעת למיקום ולמשקל הנמוך יחסית שמייחסים המנהלים לסיכונים הסביבתיים ובכללם הסיכונים הנובעים משינויי אקלים.
אנחנו עדיין מנתחים את הממצא הזה, אולם אין ספק שעלינו להגביר את הפעילות והמודעות של הגופים בהיערכות להשלכות קצרות וארוכות הטווח של סיכון זה.
אנחנו החלנו השנה ברשות ניתוח הבוחן השלכות עתידיות אפשריות על סיכוני אש והצפות/שיטפונות. במקביל אנחנו בוחנים את יישום כללי סולבנסי ביחס לסיכונים סביבתיים וסיכוני אקלים.
דרשנו מהחברות בטיוטת חוזר, שממש בימים אלו מתגבשת לחוזר סופי, לשקול, באופן מחייב ולא וולונטרי, את השלכות הסיכונים הסביבתיים על ההשקעות שהם ביצעו ומבצעים עבור העמיתים. בנוסף, דרשנו מהם להגדיר את סיכון שינויי האקלים כסיכון מתפתח מרכזי בתחום ההשקעות, המטיל חובה מיוחדת לבחינת ההתמודדות שלהם עם סיכון זה בהשקעות שהם מבצעים.
לבסוף, פעלנו יחד עם שר האוצר להתקין תקנות שאושרו בוועדת הכספים, אשר באופן תקדימי ברמה עולמית מאפשרות לתעדף, בדרך של הסרת חסמים, השקעות בתשתיות המתמודדות עם סיכוני שינוי האקלים והשלכותיהן.
טכנולוגיה וחדשנות
הרשות פועלת בכל עת לקידום ועידוד חדשנות טכנולוגית בחברות ובאקו-סיסטם הפיננסי, זאת בהתאם למטרותיה בחוק ולתפיסה כי חדשנות אינה מותרות אלא הכרח. בהתאם, הרשות ביצעה מספר מהלכים, כגון עידוד פיתוח טכנולוגיה בגופים, פרסום מדיניות אינשורטק ומסמך השקעה באינשורטק, קידמה עידוד השקעות בהייטק ישראלי יחד עם אגף התקציבים ורשות החדשנות (“מסלול 43”), ועוד. הרשות מתכוונת לקדם בקרוב גם הסרת חסמים להשקעות של הגופים המוסדיים בפינטק, מתוך הבנה שבתחום זה קיים להם יתרון יחסי על פני תחומים אחרים. מתן אפשרות להשקעות ממוקדות של עשרות מליארדי ש”ח בחברות פינטק יכולות להביא את ישראל להיות בצמרת העולמית של תחום זה, להטיב את התחרות והשירותים בשוק המקומי, וכל זאת תוך הרחבת גיוון תיק ההשקעת והבטחת התועלת לחוסכים.
בהיבט אחר של פעילותה, הרשות גם הגבירה את הפיקוח שלה על סיכונים טכנולוגים בהשקעה בחברות וממקדת את תשומת הלב של הגופים לנושאים אלו. פעילויות אלו מושלמות על ידי פעילות בארנה הבינלאומית.
בתפיסתי, הרשות לא יכולה רק לדרוש מהגופים מהאקו-סיסטם להיות טכנולוגיים ומתקדמים, אלא עליה להיות כך בעצמה. בשנים האחרונות הרשות עוסקת ביתר שאת בקידום טכנולוגי שלה ובפיתוח כלים אשר יעזרו לציבור לקבל שירות טוב יותר, ולקבל מידע שיספק בסיס קבלת החלטות טובה יותר. כך, הרשות מקדמת את הדור החדש של המסלקה הפנסיונית, אולם בד בבד משדרגת את הכלים הטכנולוגיים בתחום פניות הציבור להקלת תהליך ההגשה והמעקב אחר פניות הציבור, מנגישה נתונים רבים יותר לציבור ומוסיפה מערכות מידע חדשות לניתוח, בקרה ומעקב. לכל אלו מתווספים הרבה תוכניות ורעיונות חדשניים שמצריכים משאבים נוספים לפיתוח וקידום. בחלקם אנחנו מוצאים פתרונות בשיתופי פעולה עם גופים נוספים כמו ישראל דיגיטלית, גוף שעושה עבודה נהדרת בקידום החדשנות בממשלה. בחלקם אנו נדרשים לתקציבים ומשאבים נוספים, משאבים אשר מהווים השקעה של ממש בשירות הניתן לציבור ובפיקוח והאכיפה כלפי הגופים המפוקחים.
גם אנחנו מתחדשים
השנה, לראשונה בדוח הממונה, נוספו מספר נכבד של פרקים חדשים שלא היו קיימים בעבר, וזאת בהתאמה לשינויים הארגוניים שעברה הרשות בשנתיים האחרונות, להוספת פעילויות, מיקודים והרחבת הפעילות, חרף הקיפאון התקציבי ודלות המשאבים.
לראשונה בדוח מובא פרק הבוחן את תיקי ההשקעות של הגופים המוסדיים. הפרק מביא נתונים על תמהיל ההשקעות לצד ניתוח מגמות של השנים האחרונות בפילוח למוצרים השונים. כך לדוגמא, ניתן לראות עלייה בהשקעות בנכסים זרים ובעקבות כך גם במט”ח. כמו כן, בדומה למגמה כלל עולמית ולריבית חסרת סיכון נמוכה באופן היסטורי, קיימת מגמה של עלייה בהשקעות בנכסים הלא סחירים. נתון נוסף אשר מפורסם לראשונה הינו חשיפה לקבוצות תאגידים ולחובות בעיתיים. גם פרק הון וסיכונים הינו פרק חדש בדוח, הפרק סוקר את המגמות של שיעור כושר הפירעון של החברות, הרכב דרישות ההון ואת ההשפעה של עקום הריבית על תוצאות הסולבנסי. כמו כן, הפרק מציג את הממצאים של סקר הסיכונים שנערך לראשונה על ידי הרשות לבעלי התפקידים הבכירים בגופים המפוקחים. פרק הסקירה החשבונאית הופיע לראשונה בדוח הקודם, אולם גם הוא שופר ומציג מידע מעניין על מגזרי הפעילות השונים של הגופים המפוקחים.
הרשות בהובלתי תמשיך לפעול במגוון תחומים לשמור על ציבור המבוטחים והחוסכים בישראל. את זה אני יכול להבטיח לכם. אנו ממשיכים לפעול במרץ, כדי להוציא לפועל את הרפורמות והתוכניות הגדולות שהתשתית להן הונחה בשנה האחרונה, וכדי לחזק את הרשות – לטובת הציבור.
בחוברת זו תמצאו סיכום של עיקר פעילויות רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון בשנת 2020 –
אני מקווה שתמצאו בה עניין ותועלת.