מנכ"ל אפסילון בראיון בלעדי - מסביר מי לדעתו ירוויח מהרפורמה

גיל קורן התחיל את הקריירה בעסק משפחתי, ותוך כדי העבודה נחשף לשוק ההון. את הידע הראשון שלו קיבל בלימודי שוק ההון, ולאחר קבלת רשיון ניהול התיקים, לפני כ־15 שנים, הגיע לפסגות משם עבר לאפסילון. הוא בעל תואר ראשון בשוק ההון, בסטטיסטיקה ומערכות מידע מאוניברסיטת חיפה, התואר שני בתוכנית MBA מאוניברסיטת בר אילן עם התמחות במימון.

הוא בן 41, וכיום גר בתל אביב, לא רחוק מהמשרדים של אפסילון. נשוי לנירית (צלמת במקצועה שצילמה אותו לכתבה הזו, ואף היתה מלכת היופי של ישראל לשנת 2000), ואבא ל־3 בנות.

מחוץ לזמן בשוק ההון ובעבודה הוא אוהב לטייל, לבלות עם המשפחה, אוהב ועוסק בפעילות ספורטיבית וספורט אתגרי בייחוד בענפים הקשורים למים – שחייה, סקי מים וגלישה.

את הקריירה התחיל כאמור בפסגות בתפקידי ניהול שונים במערך קשרי יועצים. לדבריו, כבר מתחילת דרכו, כשעסק בניהול השקעות וניהול קרנות נאמנות, כולל בזמן המשבר של 2008, המשבר הזה, “ביסס אצלי את תפיסת ההשקעות וניהול הסיכונים”. לאפסילון הצטרף כסמנכ”ל שיווק לפני כשש שנים. הוא מכהן כמנכ”ל קרנות הנאמנות מנובמבר 18’, אחרי שהחליף את ג’רי קוטישטאנו, שכיהן בתפקיד זמן קצר יחסית.

את השיחה אנחנו מתחילים מאפסילון. מדובר בבית השקעות ותיק שהוקם בסוף שנות ה־80’ על ידי שמואל פרנקל, שמשמש כמנכ”ל ובעלים של בית ההשקעות, יחד עם קבוצת דסק”ש. קרנות הנאמנות של בית ההשקעות גם הן מהוותיקות בתעשיה. היקף הנכסים ברוב שנות בית ההשקעות היה יציב מאוד כאשר בשיא נוהלו בקרנות כ־4 מיליארד שקלים. ההיקף היום מתקרב לכך.

גיל בוחר לשים את הדגש על הצמיחה שהחברה חווה בשנה וחצי האחרונות. לדבריו, החברה מגייסת באופן רצוף ממאי שנה שעברה, והגיעה להיקף נכסים של 3.7 מיליארד שקלים, שלמעשה מהווה שיא של 7 שנים.

“חברת הקרנות עברה שינוי פנימי משמעותי בשנים האחרונות, החל מצוות ניהול ההשקעות וכלה בתפיסת ההשקעות ביחס למוצר שאותו אנחנו מנהלים. הצוות כאן מקצועי מאוד עם ידע וניסיון רב, וגם עם רצון עז להצליח.”

כשמנסים להבין לעומק מגיל מה הכוונה בתפיסת ההשקעות, גיל מסביר שעצם הידע והניסיון לא מתמצה רק בניהול השקעות אלא גם בניהול קרנות נאמנות, לדבריו, “כל מנהלי ההשקעות בחברת הקרנות משמשים גם כאנליסטים ומכירים היטב את פעילות החברות. זה יתרון גדול.”

יש שיחשבו שניהול השקעות הוא ניהול השקעות, אבל ברור שהמוצר קובע את דרך ניהול ההשקעות, והמוצר קובע את הלקוח שמגיע אליו וצורך אותו, ואין ניהול השקעות בתיק מנוהל דומה לזה של קרן נאמנות, או קופת גמל.

לדברי גיל, “תפיסת ההשקעות שלנו נותנת דגש לצרכים של בעלי היחידות בקרנות ושל יועצי ההשקעות, בהיבט של ניהול ופיזור הסיכונים והמשוואה המיטבית של סיכוי וסיכון בהתאם לפרופיל הסיכון של הקרן.” לדבריו, “העבודה העקבית והמקצועית הביאה לתוצאות ולבולטות במגוון רחב של קרנות, כאשר הבולטות בביצועים לא נובעת מהשקעה ספציפית אחת שאני יכול לציין שהביאה אותנו למקום שאנו נמצאים בו כיום אלה אוסף של הרבה מאוד החלטות נכונות, מבלי להיכנס לפינות ולא וללא לקיחת סיכונים מיותרים, אנחנו נותנים דגש רב על ניהול הסיכונים.”

“בהסתכלות קדימה התמונה מאוד חיובית. אני מעריך שנראה המשך צמיחה משמעותית בהיקף הנכסים, ונהפוך את חברת הקרנות של אפסילון לאחת מהחברות המובילות בתעשייה, גם בהיבט התוצאות וגם בהיבט הנכסים, הקשר ביניהם מן הסתם ברור.”

“אנחנו נמצאים היום בנקודה שממנה אנחנו צפויים לצמוח משמעותית. אנחנו, אולי בניגוד לדוגמאות שראינו בעבר של גופים שצמחו מאוד מהר בנכסים אבל גם ירדו חזרה, משתיתים את הצמיחה על יסודות חזקים. על צוות מקצועי מאוד של מנהלי השקעות ומחלקת מחקר עם ניסיון מוכח.”

גיל מוסיף שהצמיחה לא מגיעה מקרן אחת, אלא “הצמיחה היא רוחבית במספר קרנות שבולטות בביצועים ומגייסות בקצב גבוה ועקבי”. לדבריו, “רוב הקרנות באפסילון מגייסות במגוון סגמנטים ואפיקי השקעה, וכמעט בכל קטגוריה שאנחנו מנהלים קרן, תמצא קרן של אפסילון עם בולטות בביצועי השארפ והתשואה ובאופן עקבי בחתכי זמן ארוכים של 3 שנים וגם קצרים של חצי שני ותחילת שנה.”

לדבריו, העקביות והרוחביות שמגבות את התחזית האופטימית קדימה. אכן בשנה וחצי האחרונות ניתן לראות את הצמיחה העקבית בנכסים. לדבריו, “אנחנו מגייסים בכל המערכת הבנקאית, לא רק דרך בנק ספציפי”. גיל אף טורח לדייק ולציין כי “נכון להיום אנחנו חברת הקרנות הצומחת בתעשייה לשנת 2021 וזאת בזכות האמון שאנחנו זוכים בו מצד יועצי ההשקעות וכמובן גם בזכות התוצאות שמשתקפות במערכות הדירוג של הבנקים.”

לאחרונה רשות ניירות ערך הנהיגה שורה של רפורמות, חלקן בהסכמת איגוד הקרנות, שמטרתן לנסות לארגן את כללי המשחק באופן שייטיב עם תהליך קבלת ההשקעות של המשקיע הפרטי. זה התחיל עם שינויי דמי ניהול שניתן לבצע רק פעם בשנה, המשיך להגבלת שינויי מדיניות, שכמעט ולא ניתן לבצע, והרפורמה האחרונה קשורה לריבוי קרנות בקטגוריה, שיוך קרנות לקטגוריות השונות, שינויי הסיווגים בקרנות ועוד.

גיל משבח את הרפורמה, ואומר ש”זו הרפורמה המשמעותית ביותר מאז וועדת בכר. זו רפורמה מבורכת עבור התעשייה כולה. הרפורמה תיקנה עיוותים שהיו קיימים שנים רבות ולא עבור גופי ההשקעות, אלא קודם כל עבור יועצי ההשקעות והמשקיעים”.

לדברי גיל, המטרה הסופית של הרפורמה היא ש”בסופו של דבר כאשר יועץ או משקיע בוחן איזו קרן לרכוש הוא יבחן אותה מול קרנות דומות לה, בהיבט של סיכון ותמהיל ההשקעות, כאשר בזכות הרפורמה המשקיע יוכל לדעת מהו אפיק ההשקעה המרכזי בקרן במבט מהיר. זה לא היה מספיק ברור טרום הרפורמה.”

גיל מוסיף כי “אחת המטרות של הרפורמה היא למנוע תחלופה גבוהה של קרנות. בעבר ראינו גיוסים משמעותיים בקרן אחת שבלטה בתשואה בחתך זמן קצר ולאחר הגיוס ורכישות הציבור היא השיגה ביצועים נחותים והציבור נאלץ למכור מבלי שנהנה מהתשואה.”

לדברי גיל, “עדיין מוקדם לקבוע את הצלחת הרפורמה אבל בחודשיים האחרונים ניתן להבחין בתחלופה נמוכה יותר של נכסים ופיזור רחב של גופים וקרנות מגייסות. כמובן שגם השינוי מצד מערכות הדירוג של הבנקים תרם לכך.”

“בהיבט של גופים גדולים מול קטנים, עניין צמצום מספר הקרנות בקטגוריה פחות נגע לנו באפסילון ולא נדרשנו לבצע מיזוגים, אבל ניתן לומר שכיום התעשייה שיווניות יותר דבר שלמעשה מהווה יתרון מסוים לגופים בסדר גודל של אפסילון. במצב הדברים הנוכחי לקרן 80/20 של אפסילון יש היום תחרות מול 50 קרנות בניגוד לתחרות מול 100 קרנות טרום הרפורמה כך שבהיבט הזה יש לנו יתרון.”

“מה מנע מהגופים האלה לעשות את זה קודם, לפני הרפורמה?, הרי אם זה היה הדבר הנכון עבורם, זה מה שהם היו עושים, מה מנע מהם לעשות את זה גם קודם.”

“קונסולידציה קיימת כל הזמן, ולא רק בקרנות הנאמנות. היה גם תהליך כזה, אבל אם יש גוף שמנוהל טוב, צומח, ויכול לעמוד בפני עצמו, זה ימשיך. האמירה הזו נכונה באופן כללי. בהקשר של הרפורמה, המטרה שלה היא למנוע תחלופה גבוהה בקרנות. להאריך את מח”מ הלקוח בקרנות.”

“אני לא חושב שיש פתרון מושלם, מלבד ההגבלה של מספר הקרנות לכל מנהל בקטגוריות הרפורמה טיפלה במקביל בהרבה מאוד נקודות שהיו צריכות שיפור ותיקון – פילוח קטגוריות מרכזיות כמו חברות והמרה אחר שכללה בתוכה מספר רב של קרנות עם הבדלים משמעותיים כמו קרנות עם מניות, קרנות ללא מניות ורמות סיכון שונות ברכיב האג”ח.

בנוסף לשינויים אלו חוזר השמות והסיווגים החדש שלמעשה מחייב את כל מנהלי הקרנות להתחייב לאחזקה של לפחות 75% באפיק ההשקעה המרכזי, וזאת בניגוד למצב שהיינו בו קודם לכן שייצר עיוותים. אין פתרון מושלם ועדיין יש מקומות שרואים חוסר הומוגניות כדוגמת קטגוריה מניות בחו”ל מנוטרלות ומניות בארץ large & mid cap אבל זה לא במרכז התעשייה.”

“לדעתי הרפורמה בהחלט יצרה מצב שבו אין העדפות לגודל, יש גיוס מבוזר יותר, התעשייה יותר הומוגנית לאחר צמצום מספר הקרנות בכל קטגוריה והשוואה נכונה יותר מול המוצרים. רואים את זה בגיוסי הקרנות כאשר לצד הגיוסים באפסילון מגייסים גם גופים גדולים וגם גופים קטנים, ביצועי הקרנות לצד אמון היועצים הם הפרמטר המשמעותי והם לא נקבעים לפי גודל בית ההשקעות.”

“חלק מהבנקים החלו את השינויים כבר עוד לפני הרפורמה הנוכחית, הגדלת טווח המדידה ובחינת הקרנות משנה לשנתיים ושלוש והוספת פרמטרים איכותיים לדירוג הקרנות. המבחן הגדול להצלחה יגיע בחודשים הקרובים כאשר להערכתי המטרה המשותפת היא למנוע תחלופה מהירה של קרנות שלבסוף פוגעת במשקיעים.

תפקיד מערכת הדירוג הוא לספק ליועצים כלי תומך השקעה בבחירת קרן הנאמנות, נכון להיום אנחנו בנקודה טובה יותר מאשר היינו בעבר, גם בהיבט של השוואה נכונה יותר בין הקרנות והגופים השונים, אבל נצטרך להמתין ולראות את השינויים בפועל.”

נקודה מעניינת מעלה גיל, כשנשאל על דברים נוספים שירצה לראות במערכות הדירוג, לדבריו “יש מקום לראות שינויים נוספים ומלבד הבחינה הכמותית לאחור שהיא חשובה אבל לא מספקת תמונה מלאה וגם לאחר ההתחשבות בפרמטריים האיכותיים, יש מקום שהבנקים ייבחנו את הקרנות במבט מעמיק יותר ויצללו אל תוך תמהיל הנכסים המוחזק בקרנות, כפי שמנהלי הקרנות מבצעים אנליזה מעמיקה לחברות שאנו רוכשים ונפגשים איתם, יש מקום לראות את זה גם בענף הקרנות, אנליזה פרטנית של קרנות נעשית כבר היום ברמה מסוימת בבנקים אך יש עוד מקום להרחיב את זה, אולי דרך גורם באגפי הייעוץ שישמש כאנליסט קרנות. כל זה כדי לדעת שהכסף של הלקוחות מגיע למקום הנכון, בזכות ולא בחסד. יש דברים שמערכות הדירוג לא יצליחו לראות. אני מעריך שזה לא יקרה מחר בבוקר, אבל זה שינוי נדרש.”

אלה הם דברים שאנחנו ב־FUNDER מאוד מאמינים בהם, וסבורים שלהיכנס למבנה הקרנות, לאחזקות השונות, ייתן רובד נוסף בניתוח הקרנות, ואף יוכל לסייע בהערכת הקרן עצמה, ועשוי למנוע מצבים שבהם פגיעה בנקודה מסוימת על ידי מנהל השקעות כזה או אחר, תשפיע על התשואה, ועל הדירוג של הקרן. אפשר להצטרף לקריאה של גיל, ולהוסיף שמבחינתנו ב־FUNDER, היום בעידן הנוכחי, אין מה לפרסם הרכבי קרנות בין חודשיים לשלושה חודשים אחורה, וכדאי לרשות ניירות ערך לשקול מחדש את מועד פרסום הרכבי הקרנות, ולחייב את הקרנות לפרסם הרכבים עדכניים הרבה יותר. אפשר גם לחשוב על אפשרות וולונטרית, לפיה מנהלי קרנות שמעוניינים בכך, יפרסמו את הרכבי הקרנות מוקדם יותר, ויינתן לכך גילוי בפרטי הקרן. אני בטוח שהמשקיעים, ומערכות הדירוג יאהבו את זה.

“תהליך בחינת ההשקעות אצלנו מובנה ומסודר. זה מתחיל בוועדת ההשקעות שקובעת גבולות גזרה ברורים, וממשיך בפורומים מקצועיים. התפיסה באפסילון היא בעד שיח פורה ומפרה בין המנהלים ומחלקת המחקר, והלכה למעשה אפשר לראות בחדרים ובמסדרונות הארגון סיעורי מוחות על שוק ההון באופן שוטף.”

“הצוות המקצועי מונה כשישה מנהלי השקעות ואנליסטים שזה מספר גבוה ביחס למספר המוצרים שאנחנו מנהלים, כ־30 קרנות נאמנות. זה בהחלט מהווה יתרון.”

“אנחנו רואים חשיבות רבה בקשר השוטף עם אגפי הייעוץ בבנקים וקהל יועצי ההשקעות ורואים בהם שותפים למטרה הסופית שהיא יצירת ערך עבור הלקוחות. מחלקת השיווק מונה אנשי מקצוע ותיקים ומנוסים. הקשר שלנו מול האגפים וקהל יועצי ההשקעות כולל שיתוף פעולה מקצועי, מצגות מקצועיות על מגוון נושאים בשוק ההון, פיתוח מוצרים חדשים וחדשניים ושקיפות מלאה של הקרנות שלנו, כי יש דברים שמערכות הדירוג לא תמיד יכולות לשקף.”

בהקשר של השיווק, ועבודה מול מערכי הייעוץ של הבנקים, עיקר העבודה של גופי ההשקעות נעשית מול מערכי הייעוץ. נזכיר כי מנהלי מערכי הייעוץ בבנקים השונים הסבירו בראיונות ל־FUNDER את השינוי במערכי הייעוץ, כשהעיקרי שבהם הוא המעבר למרכזי ייעוץ מרחביים, שבהם יושבים מספר יועצים יחדיו. השינוי הזה חל במרבית הבנקים.

לדברי גיל “מדובר במהלך נכון מצד הבנקים. יועצי ההשקעות שנמצאים בסביבה בה פועלים יועצי נוספים, יכולים להפרות אחד את השני מקצועית, לחלוק דעות עם מספר רב של יועצים סביבם ולערוך דיוני שוק בפורום רחב. לבסוף, מהלך זה מפתח את יועצי ההשקעות ומשדרג את הערך המקצועי עבור הלקוחות."

“אין ספק שעבורנו זה מקל את העבודה מול היועצים.”

“רק לאחרונה השקנו קרן אסטרטגיות בשיתוף עם אלפא־ביתא. נכון להיום, המיקוד העסקי שלנו הוא בניהול אקטיבי של הקרנות. אנחנו לא פוסלים כניסה לתחומים נוספים, אבל בשלב הנוכחי אנחנו מתמקדים ומקצים משאבים לטובת ניהול הקרנות, והגדלת הקרנות.”

בעקבות ההתפתחויות הטכנולוגיות השונות, הלקוחות הופכים יותר ויותר מודעים, כשהטכנולוגיה מסייעת יותר ויותר בניהול ההשקעות, בין היתר דרך האפליקציות השונות של הבנקים. במקביל, הבנקים מעלים את רף הנכסים שבו הם מייעצים ללקוחות, זה מעלה תהייה לגבי דפוסי הפעילות של הלקוחות, והאם מרגישים את זה בגופי ניהול ההשקעות.

גיל אומר שלדעתו “ערוץ ההפצה המרכזי הוא יועצי ההשקעות, וזה יישאר גם בשנים הבאות קדימה.” בעולם של ניהול השקעות יש יתרון גדול מאוד ליועץ ההשקעות. פינטק ומערכות שונות קשורות, הם כלי תומך החלטה. הפינטק יכול לשכלל את התהליך, ולסייע לו, לטייב את התהליך, אבל יחד עם היועץ ולא במקום.”

גיל מוסיף ש”אין באף מוצר השקעה רמת הנוחות כמו שיש בקרן נאמנות. שקיפות, רגולציה, בקרה, כל אלה דברים שאין במוצרי השקעה אחרים, והם מסייעים ללקוחות לטייב את תהליך ההשקעות שלהם, ולהגיע לרמת בטחון גבוהה מאוד במוצר עצמו.”

“מבחינת השווקים אנחנו מתרכזים בחלק המנייתי בעיקר בשווקים של ארה”ב וישראל.

התוצאות הכספיות ברבעון האחרון בארה”ב מעידות על היציבות וחוזקה של החברות, לצד גידול משמעותי בצד המכירות ראינו גם עלייה יפה בשורת הרווח, מה שמצביע על המשך צמיחה והתאוששות ממשבר הקורונה.

בישראל בעונת הדוחות הנוכחית (הראיון התקיים ב־11.11) אנחנו עדים להמשך צמיחה ותוצאות עסקיות חיוביות לחברות.”

המשבר במניות הסיניות פסח ברובו על אפסילון, וגיל אומר שהם נמנעו בעבר וגם היום הם נמנעים מהשקעות בסין, לדבריו, “למרות רמות התמחור הנמוכות שם, נראה שהמשוואה של סיכון סיכוי פחות אטרקטיבית.”

“מבחינת סקטורים אנחנו רואים המשך עלייה בביקושים לחברות המוליכים למחצה, שנהנות מהפגיעה בשרשראות האספקה ההובלה והייצור. בנוסף, סקטור הבנקים והפיננסים נהנה ממגמת השיפור של עידן הפוסט הקורונה. הבנקים גם עשויים ליהנות מהליך הצמצום המוניטרי שצפוי להתחיל בקרוב בארה”ב ויתכן שגם בשאר הכלכלות המערביות.

בישראל הייתי מציין גם את ענף הנדל”ן ובעיקר את חברות ייזום הנדל”ן שנהנות מרוח גבית בזכות הביקוש ההולך והגובר לנדל”ן ולמגורים בפרט, יחד עם תמיכה ממשלתית והורדת חסמים. עוד ענף בישראל שצפוי ליהנות מגידול משמעותי הוא ענף התשתיות, שצפוי לצמוח כתוצאה מגידול בהוצאה הממשלתית בתשתיות בכלל, ובתשתיות בתחבורה בפרט. מגמה דומה קיימת בארה”ב עם אישור תוכנית המאה של ביידן והשקעות מהותיות בתחום התשתיות שם.”

“כענף הוא ענף מעניין לטווח הבינוני ארוך, צריך לבחון אילו מהתרחישים האפשריים אכן יישומו בפועל, והאם היעדים המוצהרים של הממשלות ליעד פליטת גזי חממה ברי מימוש. כמובן שיש להוסיף את היבט התמחור ובחינה של כל השקעה בנפרד, אך כענף, הכיוון הוא חיובי.”

“התחזקות השקל נובעת מכמה סיבות שבראשה עומדת כלכלת ישראל חזקה, ייצוא שירותים ובעיקר שירותי הייטק בהיקפים גדולים. עם עליה של כ־20% לעומת התקופה המקבילה, חוזקה זו צפויה להימשך אל תוך 2022. משרד האוצר פרסם לאחרונה נתון שמצביע על ירידה בגירעון לרמה של 5.5% מהתוצר לעומת 7.2% בחודש קודם, נתון חיובי מאוד ביחס לציפיות בשוק ושל בנק ישראל.

בנוסף אנחנו עדים לזרימת כספים לישראל מתושבי חוץ בין אם לנכסים כמו נדלן ובין קניה בשוק ההון הישראלי. רמות האינפלציה הגבוהות בארה”ב לצד שיעור אבטלה יורד, מקרבים את עלייה הריבית ולכן אנחנו כבר עדים למגמת התחזקות של הדולר ביחס לסל המטבעות בעולם, מלבד כמובן מול השקל..., בשורה תחתונה שוק המטבעות הוא השוק המשוכלל ביותר בעולם, וישנם גורמים רבים מאוד אשר משפיעים על מחירי המטבעות, לכן אני לא מוצא את המט”ח כאפיק השקעה. עם זאת הסיבות התומכות בשקל חזק עדיין קיימות למרות הרמות הנמוכות היסטורית.”

“בהתאם למוצר הרלבנטי, ולצרכים, אנחנו בהחלט מגדרים חשיפה היכן שצריך.”

בהתייחס לאפיק הסולידי, גיל מציין שאתגר ניהול ההשקעות האמיתי נמצא באפיקים הסולידיים. שם גם נמצא היתרון הגדול ביותר של מנהלי ההשקעות. לדבריו, “האתגר הגדול שלנו כמנהלי השקעות אקטיביים הוא לייצר ערך ללקוחות הסולידיים, בסופו של יום הרוב המוחלט של הלקוחות משקיע את רוב כספו באגרות החוב ולא במניות, ובסביבת הריבית הנוכחית יש יתרון גדול לניהול אקטיבי של הרכיב הסולידי. לדוגמא הפער בין אג”ח ממשלתי שקלי לאג”ח ממשלתי צמוד מתחילת השנה עומד על מעל 6% במח”מ הבינוני והפערים גדלים עוד יותר במח”מים הארוכים. הריבית האפסית, הצמצום המונטרי בארה”ב ורמות האינפלציה הגבוהות מחייבות אותנו מנהלי ההשקעות להגיב במהירות לסביבה המשתנה. לכן יש יתרון לניהול דינמי של האפיק בבחירות שבין הצמוד השקלי, לבחירת המח”מ והאופן שבו אנו מבצעים את החשיפה.”

גיל מזכיר ש”היכולת של לקוח פרטי לנהל תיק השקעות סולידי, תוך ניצול עיוותים על המח”מ, נמוכה ביחס ליכולת של גוף השקעות, בשל העובדה שהדבר דורש מומחיות רבה יותר, ניצול הזדמנויות, והתנהלות על עקום התשואות, אלה הם דברים שבדרך כלל לקוחות קמעונאיים לא עושים. בנוסף קיימים היבטי מס ברוטו־נטו בהבדלים בין השקעה דרך קרן נאמנות למשל והשקעה של משקיע פרטי ישירות באגרות חוב. “

“זו השאלה המרכזית. כשמדברים על האם האינפלציה טרנזיטורית או לא, אף אחד לא מדבר על מה זה טרנזיטורי, האם זה שנה־שנתיים, ואולי מעבר לכך? כרגע אנחנו נמצאים בסביבת אינפלציה, השיח והמספרים מראים אינפלציה.”

“כאן מגיע היתרון של מנהל ההשקעות, למשקיעים פרטיים קשה לנהל את החשיפות האלה. כאן מגיע הערך המוסף שלנו בתור מנהלי השקעות אקטיביים. כאן אנחנו שמים את יהבנו.”