בית ההשקעות הזה "ממליץ לנצל את הירידות על מנת לשפר עמדות להמשך"

אמנם חשבנו שבתקופה זו נוכל קצת לדבר על הבלאק פריידי ועונת הקניות, אך אירועי יום שישי טרפו את כל הקלפים כאשר ראינו תנודות חריפות בכל נכסי הסיכון כאשר הירידה היומית בשוקי המניות העולמיים הייתה החדה ביותר מאז סוף אוקטובר 2020 אז הנפילות בשווקים הגלובליים יוחסו גם כן להטלת מגבלות חריפות באירופה על רקע זינוק בתחלואה. 

הנפילות בשווקים עקב החששות מהוריאנט החדש הציתו ריצה לנכסים בטוחים כאשר התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים נפלה בלא פחות מ-16 נ"ב ביום שישי לרמה של 1.47%. בנוסף, גם ראינו את הזהב מתפקד כנכס בטוח כאשר עלה ביום שישי ב-0.8%.  

כמובן, שמדובר באירוע מתגלגל, שנמצא בתחילתו ועדיין לא ברור מהי רמת האיום שלו על הכלכלה הגלובלית. עם זאת, תגובת השווקים מובנת מזאת ממספר סיבות.

ראשית, כבר זמן רב נראה כי השווקים התקדמו הלאה ולאור התקדמות מבצע החיסונים העולמי, הם כבר ראו את משבר הקורונה במראה האחורית ועברו להתעסק בדברים אחרים כמו רווחי החברות בעולם של פוסט-קורונה, האינפלציה ותגובת הבנקים המרכזיים ובעיקר הסתכלו בצורה אופטימית קדימה בכל הנוגע לאופק הצמיחה וההתאוששות של הכלכלות. לכן, גילוי המוטציה החדשה, שעל פי הדיווחים היא מדבקת יותר ופרופיל היעילות של החיסונים מולה אינו ברור בשלב זה, מכניס מימד חדש- ישן של אי וודאות לשווקים העולמיים.  

שנית, צריך לזכור שהשווקים מוכנים לתיקון טבעי כבר לא מעט זמן - המכפילים מאוד גבוהים, והאופק הכלכלי מעורפל עקב השיבוש בשרשראות האספקה ומשבר האנרגיה. ואם להוסיף על כל אלו, הבנקים המרכזיים מוטרדים מאוד מהאינפלציה וכבר נמצאים בתהליכים מתקדמים של ניקוז נזילות מהשווקים בין אם בצמצום ההרחבה הכמותית בארה"ב ובין אם בהעלאות ריבית במדינות אחרות בעולם. כך בחודשיים האחרונים הריבית עלתה בקוריאה, ניו-זילנד, דרום אפריקה, הונגריה, מקסיקו, צ'כיה, פולין, ברזיל, רוסיה, צ'ילה ונורווגיה כאשר בחודשים הקרובים דובר על העלאות ריבית צפויות גם בבריטניה, אוסטרליה, וקנדה

אילולא הירידות החדות בשווקים ביום שישי, סביר כי עיקר השיח בימים אלו היה על פרוטוקול הפד בו נכתב באופן ברור כי הם במוכנות להאיץ את צמצום הרכישות וזאת על רקע סיכוני האינפלציה הגוברים כאשר הפוקוס בשווקים היה לקראת דו"ח התעסוקה שיפורסם בשישי הקרוב. 

למה כדאי לשים לב בימים הקרובים? 

אם יש שיעור אחד שלמדנו בשנתיים האחרונות הוא שמנקודת מבט כלכלית, זה לא הווירוס שעושה את הנזק אלא התגובה של הממשלות אליו ולכן השאלה המרכזית היא כיצד המדינות יגיבו וזה כמובן יהיה תלוי גם בהערכות לגבי יעילות החיסון עבור מוטציה זו. 

חשוב לשים לב כי אנו כבר זמן רב רואים שמדינות שונות עשויות לנקוט בגישות שונות לחלוטין. כך, לדוגמא בארצות הברית, בריטניה וכמובן שבדיה, נוקטים כיום בגישה של לחיות עם הווירוס ולעומתן, באירופה הרף להטלת מגבלות הוא נמוך יותר כאשר אנו רואים בתקופה האחרונה מדינות רבות באירופה חוזרות להטיל מגבלות ואף סגרים. 

מדינת מפתח שעליה חשוב לשים עין היא כמובן סין שממשיכה לנקוט באסטרטגיית "אפס קוביד" וממנה גם עולה הסיכון המשמעותי ביותר  - אם סין תמשיך במדיניות זו, צפו להכרזה על סגרים ברחבי סין ועל שיתוק נמלי הים מה שכמובן רק יעמיס לחץ נוסף על שרשראות האספקה שנמצאות תחת לחץ גדול גם ככה. 

מעבר לכך, תשומת ליבנו תופנה לפגישה של OPEC+ השבוע שבכל מקרה הייתה במוקד לאחר שחרור הנפט מהמלאים של צרכניות הנפט הגדולות (ארה"ב, סין, הודו, יפן וקוריאה). ככל שנקבל יותר מידע על הווירוס בימים הקרובים, ונראה עד כמה ההגבלות יכבידו על התעופה והתיירות העולמית, כך ייתכן ונראה את חברות +OPEC עוצרות או מצמצמות את הגידול המתוכנן בהיצע הנפט שלהן. 

השלכות לכלכלה ולשווקים

השיעור השני שלמדנו במשבר הקורונה הוא שהשפעות של תגובת הממשלות למשבר הבריאותי היו בסופו של דבר אינפלציוניות ולא דיפלציוניות. במהלך הימים הקרובים אנו מניחים שהשווקים יתרכזו בנפילה של שוקי הנפט ומשמעותה לאינפלציה בחודשים הקרובים. עם זאת, חשוב לשים לב כי גם השקל פוחת (כצפוי במקרים כאלו) באופן משמעותי ביום שישי בהמשך למגמת פיחות של הימים האחרונים. על פי החישוב הראשוני שלנו, בהנחת שער החליפין הנוכחי ומחיר הנפט, מדד דצמבר צפוי להתעדכן מטה ב-0.2 נ"א ל-0.1%-, אך תחזית האינפלציה השנתית יורדת רק ב-0.1 נ"א שכן הפיחות האחרון של השקל מקזז לאורך זמן חלק מההשפעה הדיפלציונית של הנפט.

להערכתנו, במקרה ונחזור למגבלות משמעותיות ברמה העולמית, מה שכרגע נראה מאוד סביר לאור הגבלות הטיסות שהוטלו באופן מיידי, הלחץ על שרשראות האספקה הלחוצות ממילא רק יתגבר באופן שיתמוך באינפלציה הגבוהה לאורך יותר זמן. 

זאת ועוד, בניגוד לסבבים הקודמים, בהם הפתרון של הממשלות היה פשוט לתת עוד כסף לאזרחים תוך הגדלת החוב, הפעם המצב הוא הרבה יותר בעייתי ולמעשה הממשלות והבנקים המרכזיים נמצאים בפינה. ראשית כל, אנו (ברמה הגלובלית) אחרי תקופה של צריכת מוצרים מוגברת, במיוחד של מוצרים בני קיימא ולכן מתן של סיוע כספי נוסף לאו דווקא יהיה בעל אותו אפקט על הצריכה הפרטית. אחרי הכל, יש גבול לכמה מחשבים ואייפונים משק בית יכול לרכוש. מעבר לכך, המחירים של כל המוצרים כבר עלו באופן משמעותי. שילוב של רוויה בצריכת מוצרים ביחד עם מחירים גבוהים יותר צפויה להוביל לירידה באפקטיביות של התמיכה הכספית הממשלתית. עם זאת, ביחד עם ההגבלות, ככל שהן יהיו חריפות, לממשלות לא תהיה ברירה אלא לפעול שוב לפיצוי.

אם לסכם – תגובת הממשלות והבנקים המרכזיים להחרפת המגבלות בסיבוב הנוכחי תהיה בעלת השפעה פחות משמעותית על התוצר, וככל הנראה יותר משמעותית על האינפלציה. 

על כן, לא היינו ממהרים להספיק את האפיק הצמוד. כן, בטווח הזמן הקצר אנו נראה ירידת תשואות משמעותית באפיק הממשלתי השקלי, ירידה שתימשך ככל שהסנטימנט השלילי בשווקים יימשך. עם זאת, האינפלציה לא הולכת לשום מקום ועל כן אנו ממליצים לעקוב טוב אחרי ציפיות האינפלציה ולנצל את הירידות הצפויות על מנת לשפר עמדות להמשך.