דברי המפקח על הבנקים, מר יאיר אבידן - התקדמות טכנולוגית מייצרת עבור תאגידים פיננסיים הזדמנויות לחשוב מחדש

המפקח על הבנקים, מר יאיר אבידן, נשא היום דברים בכנס הפיקוח על הבנקים בנושא "אתגרים והזדמנויות בראיה צופה פני עתיד". להלן דבריו:

הסביבה התחרותית משתנה לנגד עיננו. המוצרים והשירותים שהיו פעם נחלתו הבלעדית של הבנק הופכים לפריקים ומוצעים במגוון רחב של פלטפורמות וערוצים ובאמצעות טכנולוגיה מתקדמת וחדשנית. כל אלו מהווים אתגר משמעותי למודל העסקי הקיים אגב סיכון לרווחיותם של הגופים המסורתיים בעולם תוכן זה. מנגד זוהי כמובן הזדמנות לנצל את מאפייני הסביבה התחרותית לטובת שיתופי פעולה אסטרטגים נכונים, חשיבה מחוץ לקופסה על הדרך הנכונה לאמץ את השינויים הללו לחיזוק המודל העסקי ולגיוון מקורות ההכנסה.

ההתקדמות הטכנולוגית מייצרת עבור התאגידים הפיננסיים הזדמנויות לחשוב מחדש, לרענן ולאתגר את הדרך בה מבוצעים תהליכים עסקיים ותהליכים תפעוליים ולהגדירם מחדש באמצעות שימש בטכנולוגיות מתקדמות.

הציפיה החברתית מהבנקים מתעצמת ומתרחבת לנושאים המקבלים מעמד מרכזי וחשיבות עליונה לרבות הדרישה למעורבות ואחריות חברתית ענפה, לחיזוק ושמירה על ערכי השוויון, הכלה פיננסית של כלל האוכלוסיות ולחשיבה וטיפול בסוגיות כבדות משקל ביחס לעתיד החברה ולעתיד הכדור בו אנו חיים.

תפקידו של הרגולטור בראיה צופה פני עתיד בהחלט מאתגר. אני רואה חשיבות עצומה בביצוע התהליכים הנדרשים כבר היום כדי שהרגולטור העתידי יוכל גם לפקח בצורה מיטבית, ייזום, יאפשר ויוביל.

ביטוי ישיר לכך ניתן בחזון שהגדרנו עבור הפיקוח על הבנקים: "להיות פיקוח מוביל מקצועי ויוזם לטובת הציבור והמשק".

התעצמות סביבת התחרות ופריקות השירותים והמוצרים הקיימים והמתפתחים במסגרת זו, משליכה במישרין על מורכבותו של האתגר הרגולטורי הנגזר מכך, על מבנה והאחריות של הרגולטורים השונים. חוקים חדשים ופעילותה של הרשות המחוקקת מעצימים לעיתים מורכבות זו. 

אזכיר בהקשר זה גם את הוועדה לבחינת מבנה הרגולציה הפיננסית שעל הקמתה הוכרז זה לא מכבר שהמלצותיה והשלכותיהן יתבהרו עם סיום עבודתה. ובאותו חלל בו אנו מתנהלים, מוטלת החובה והאחריות לפעול בצורה מקצועית, עניינית ומכבדת. להתעלם משיקולים של יוקרה, מעמד, אגו וכבוד ולעשות את הנדרש על מנת שהשווקים עליהם אנחנו אחראים ייהנו מיציבות ושגשוג וימלאו את תפקידם הנכון במארג החברתי-כלכלי במשק הישראלי.

בוקר טוב.

אני נרגש לפתוח הבוקר את כנס הפיקוח על הבנקים לשנת 2021. אני שמח מאוד לחדש את המסורת המכובדת הזו, לאחר הפסקה קטנה בשל תקופת הקורונה, ובפרט אני שמח לראות את כולכם פה היום באופן פיזי. אני מאמין כי הקשר בין הפיקוח על הבנקים לגורמים השונים במשק הישראלי, בעולם הפיננסי ובמערכת הבנקאית הוא קשר חשוב ביותר ואנו מחויבים להמשיך לחזק ולטפח אותו. הכנס היום הוא בהחלט נדבך חשוב בהיבט זה.

תודה רבה לנגיד בנק ישראל, הפרופסור אמיר ירון, על שכיבד אותנו בהרצאת הפתיחה. אני בטוח שאמירותיו של הנגיד נתנו לכולנו נושאים רבים לחשוב עליהם לאורך הכנס כולו ובהמשך.

כנס הפיקוח השנה עוסק ב"אתגרים והזדמנויות בראיה צופה פני עתיד". לצפות את העתיד זו מלאכה יומרנית, יש שיגידו יומרנית מאוד, ופיטר דרוקר כבר היטיב לתאר זאת כשאמר: "הדרך הטובה ביותר לחזות את העתיד היא להמציא אותו". 

אז אני לא אנסה לחזות את העתיד, כמו גם, לא להמציא אותו, אבל כן אשתדל לנצל את הזמן שלנו ביחד היום להגדיר את המונח "בנקאות בהפרעה" ולהזכיר כמה תובנות ביחס לאתגרים וההזדמנויות המונחים לפתחנו, שיהיה בפיצוחם ובמימושם בכדי להשפיע על עתיד שוק הבנקאות והפיננסים, ומכאן, על החברה בה אנו חיים. 

מהי הפרעה? הפרעה היא אירוע של הפרת סדר; אירוע של שיבוש ופגיעה במהלך התקין של פעולה, מוצר או שוק מסוים. אחת הדוגמאות המקובלת ביותר לאירוע של הפרעה ושיבוש מגיעה מעולם הטכנולוגיה, ומכונה "חדשנות משבשת" (Disruptive Innovation). אנחנו מוקפים בדוגמאות רבות ומוצלחות של חדשנות טכנולוגית שיצרו שוק חדש לגמרי ובתוך זמן קצר, שיבשו טכנולוגיות קיימות והביאו להחלפתם. 

בשנים האחרונות אנו עדים להתעצמות והגברת הקצב של תהליכי שיבוש ואירועי הפרעה בעולם הטכנולוגי, והשפעות של אלו גם על שווקים מסורתיים יותר. אני מעריך שההשפעות הכלכליות, הטכנולוגיות ובעיקר החברתיות של נגיף הקורונה יהוו אף הם זרז משמעותי נוסף לכך.

תופעה זו לא פסחה על שוק הבנקאות והפיננסים ובמידה מסוימת אפילו ניכרת בו בצורה משמעותית יותר בהשוואה לשווקים אחרים. 

השמרנות המובנית בעולם הבנקאות המסורתי מהווה כר פורה לתהליכי שיבוש והפרעה משמעותיים. תהליכים אלו גרמו לכך שבמועד זה ניתן לומר בברור ששוק הבנקאות כבר לא נמצא במסלול האיטי והיציב של אבולוציה, בו המערכת מתקדמת עקב בצד אגודל בצורה מדודה וסדורה, אלא נמצא במסלול של רבולוציה, המשתנה באופן דינמי ובקצב מהיר. התהליך הרבולוציוני משנה כבר היום וצפוי להמשיך ולשנות, בתוך זמן קצר יחסית, מוסכמות, תהליכים, שיטות ותרבויות שהכרנו ולייצר למעשה עולם שונה. להערכתי, המצב החדש שיתייצב, לכשיתייצב וככל שיתייצב, ניתן לכנותו כניו-נורמל (New Normal), וזה יהיה שונה מזה המוכר לנו היום.

כמה שונה? להערכתי זו לא שאלה שניתן לענות עליה ברמת ביטחון סבירה, אם בכלל. יחד עם זאת, בעיני הדיוק במענה - פחות משמעותי. אך ברור הוא שהמחוייבות של כל גורם באקו-סיסטם היא לצלוח את ההפרעה תוך מזעור סיכונים מחד וניצול ההזדמנויות והסיכויים מאידך. ואל נטעה, גם סיכונים וגם סיכויים קיימים למכביר בהפרעה שכולנו חווים.

יש מספר רב של גורמים שיוצרים את ההפרעה בעולם הבנקאות. חלקם קשורים אחד בשני באופן הדוק, חלקם בנגזרות רחוקות יותר וחלקם עומדים בפני עצמם. המכנה המשותף לכל הגורמים הוא, שיחדיו הם אלו היוצרים את ההפרעה וכל אחד מהם טומן בחובו סיכון מסוים ואתגר אמיתי, אך לצד זה גם הזדמנות משמעותית.

אני אנצל את הדקות הקרובות כדי לעמוד על כמה מהגורמים המרכזיים להפרעה. בוודאי שכל אחד מהגורמים שאזכיר, מורכב ממספר רב של נושאים וניתן לדבר בהם ארוכות, ולכן מקוצר הזמן אנסה לדבר בהכללה תוך התמקדות באלו המשמעותיים ביותר.

אחלק את גורמי ההפרעה לשלוש קבוצות עיקריות:

סביבת התחרות.

טכנולוגיה ומידע.

שינויים בדעת הקהל ובטעמי הציבור.

הסביבה התחרותית משתנה לנגד עיננו. המוצרים והשירותים שהיו פעם נחלתו הבלעדית של הבנק הופכים לפריקים ומוצעים במגוון רחב של פלטפורמות וערוצים ובאמצעות טכנולוגיה מתקדמת וחדשנית. פעילויות שבוצעו בעבר באופן מסורתי על ידי הבנקים מבוצעות כיום על ידי חברות ופלטפורמות טכנולוגיות (Big Tech ו- FinTech) וגופים נוספים רבים הנותנים שירותים מגוונים כגון שירותי תשלום, שירותים בנכס פיננסי, שירותי מטבע, שירותי מידע והיד עוד נטויה. החדשנות והתחרות, המייצרת ערך ללקוח ורווחה לצרכן, ממשיכה להתעצם ולהתפתח בקצב מהיר.

כל אלו מהווים אתגר משמעותי למודל העסקי הקיים אגב סיכון לרווחיותם של הגופים המסורתיים בעולם תוכן זה. מנגד זוהי כמובן הזדמנות לנצל את מאפייני הסביבה התחרותית לטובת שיתופי פעולה אסטרטגים נכונים, חשיבה מחוץ לקופסה על הדרך הנכונה לאמץ את השינויים הללו לחיזוק המודל העסקי ולגיוון מקורות ההכנסה. 

חשוב להדגיש ולציין כי גם בעולם תחרותי רבולוציוני יש לבנקים יתרונות רבים. אמון הלקוחות והציבור במערכת הבנקאית, מהווה את הנכס המרכזי של המערכת, נכס אותו יש לשמר ולטפח לאורך זמן. מבלי לפגוע חלילה בשחקנים אחרים. האמון של הלקוחות והאזרחים במערכת הבנקאית מהווה את אחד הנכסים המבדלים אותה משחקנים אחרים ויש בו בכדי לייצר יתרון בעולם תחרותי משתנה ולא יציב.

ובעולם בכלל ושל הפרעה בפרט, עולה החשיבות של טכנולוגיה ומידע. אימוץ של טכנולוגיות מתקדמות הוא הבסיס להתפתחויות שאנחנו רואים בתקופה האחרונה ומהווה אולי את גורם ההפרעה המשמעותי ביותר. בהחלט סביר להניח שגם הבנקים המסורתיים נכון שיערכו ויתפסו את עצמם כתאגידים טכנולוגים המספקים שירותים פיננסיים. 

אין ספק שבכוחה של הטכנולוגיה והדיגיטציה לשנות דרמטית את מאפייני הצריכה ולהוביל את השוק לכיוון של "בנקאות שקועה" Embedded Banking או Seamless Banking שיהיה בהם בכדי לחזק את חווית הלקוח והאפשרות שלו לקבל הצעות ערך מותאמות. וזאת, בהיבט של הבנקאות כנדבך פעילות אחד, כאשר הטכנולוגיה והדיגיטציה ישתלבו, ישפיעו ויתממשקו ויביאו ערך בפעילויות נלוות רבות אחרות בחיי הלקוח.

וכשעסקינן בטכנולוגיה, אי אפשר שלא לעסוק במערכות הליבה הבנקאיות. מערכות הליבה הוותיקות הן עדיין עמוד השדרה והבסיס לפעילות הטכנולוגית של המערכת הבנקאית אך גם פה ניכר השינוי וההתפתחות. תהליכים של חידוש, ריענון ומודרניזציה נתפסים כיום כהכרחיים על מנת לאפשר זמני תגובה נאותים ובכדי לממש טכנולוגיות מתקדמות שונות. תהליכים אלו הופכים לחשובים אף יותר לנוכח הקשיים בגיוס ושימור כוח אדם טכנולוגי. השפעות הקורונה על עולם התעסוקה, שינויים בין-דוריים והתקדמות הטכנולוגיה יוצרים אתגר משמעותי המחייב חשיבה אחרת וגיבוש כלים ופתרונות שונים. בהקשר זה אנו רואים חשיבות במינוף וניצול מיקור חוץ, בזה, יכולות הענן ומערכות קיימות מה"מדף" ביישומים ובתשתיות לגביהם אין ערך מוסף על דרך הפיתוח באופן עצמי, וכנגזרת, להשקיע את משאבי הפיתוח היקרים במקומות בהם יקום לבנק ערך מוסף ויתרון תחרותי. ואכן, בעולמות הענן, גם אנו כרגולטור יושבים על המדוכה בכדי לבוא עם אסדרה מאפשרת ומרחיבה.

ההתקדמות הטכנולוגית מייצרת עבור התאגידים הפיננסיים הזדמנויות לחשוב מחדש, לרענן ולאתגר את הדרך בה מבוצעים תהליכים עסקיים ותהליכים תפעוליים ולהגדירם מחדש באמצעות שימש בטכנולוגיות מתקדמות ובהן, בין היתר, רובוטיקה. על ידי כך לשפר ביצועים, לצמצם ולהפחית סיכונים, לשפר את היעילות התפעולית והכל במטרה לתת שירות טוב ואמין יותר ללקוחות.

הטכנולוגיה היא זו היוצרת את השינוי, אך המידע הוא זה המניע את הטכנולוגיה. עולם ה- DATA מאפשר למערכת הבנקאית פיננסית להכיר את ציבור הלקוחות טוב יותר בכדי לעצב ולהתאים את היצע השירותים והמוצרים. עולם המידע מאפשר את קיומם של מודלים ויכולות מתקדמות מבוססי טכנולוגיה כגון בינה מלאכותית AI)),למידת מכונה (ML) נתוני עתק ואנליטיקה  (Big Data) והשימושיות הרבה שבהם. 

אל לנו לשכוח את האתגר העצום הנלווה ל"נכס המידע" והטיפול בו אגב שימוש נכון במידע. סוגיות כגון השימושיות המותרת במידע, הגנת הפרטיות, העדר ומניעת אפליה, אבטחת המידע, ולא פחות חשוב מכך (ואף יותר) אוריינות המידע מצד הלקוח. יש שיאמרו, שלא השקל, הדולר או המטבע הקריפטוגרפי הוא המטבע העיקרי, אלא המידע. 

אתגרי המידע, כמו גם אתגרים אחרים שצוינו ויצויינו כאן היום, אינם פרי נחלתנו בלבד. אלה סוגיות מורכבות ואתגרים עמם מתמודדים גופים רבים הפועלים בשווקים שונים. אך צרת ואתגרים של רבים איננה מלווה בנחמה כלשהי. בנושא זה עלינו להמשיך ולפעול כדי לתקוף אתגרים אלו ולרתום את כוחו של המידע לטובתנו. וכשאני אומר "עלינו", אינני מוציא את הרגולטור מכלל זה. הטיפול והאסדרה בנושא, בהחלט מקבלים תשומת לב רבה על מנת לבחון כיצד לאפשר מתן שירותי בנקאות לצד התפתחות העיסוקים המותרים והשירותים הנלווים. 

במקביל לסביבה התחרותית המתפתחת ולמקום המרכזי של הטכנולוגיה והמידע בחיינו, אנו חייבים להסתכל על השינויים בדעת הקהל וטעמי הציבור.

הלקוחות של המערכת הבנקאית תמיד ציפו ודרשו אמון והוגנות כתנאי בסיסי אך נראה כי רמת האמון וההוגנות הנדרשת הולכת וגדלה. לקוחות מצפים לסטנדרטים הגבוהים ביותר, כאלו הניתנים לעיתים במוצרים ושירותים אחרים. אלו חייבים לעמוד בבסיס הצעת הערך של הבנקים והתאגידים הפיננסיים ללקוחותיהם.

חשיבות ראיית הלקוח במרכז מקבל משנה תוקף לנוכח עליה בתוחלת החיים, היבטים חברתיים ואתניים שונים, כל זאת לצד מנעד שירותים ומוצרים ההולך ומתרחב. העצמת השירותים הדיגיטליים הניתנים על ידי המערכת הבנקאית ללקוחותיה תרמו רבות לגידול ברווחת הצרכן ובחוויית השירות לצרכן הבנקאי. 

הפעילות הדיגיטלית והיעילות התפעולית יוצרים מתח מובנה אל מול הפריסה והזמינות של מערך הסניפים והשירותים המסורתיים, הבאה לידי ביטוי בעיקר בקרב אוכלוסיות שונות. הדבר מחייב את כולנו לתשומת לב, רגישות ולעיתים אף חמלה. כן – חמלה.

הנושא מתכתב עם תפקידה ואתגריה של המערכת הבנקאית במרקם הכלכלי-חברתי והחשיבות שלה להיות גורם משפיע. ההשפעה חייבת להיות מתפיסה של ערכים והטמעת תרבות שכזו. תפיסה זו יש בה משהו רחב בהרבה מהפעילות השולית או מהרווחיות הרגעית. יש בה מין החזון, תפיסה ארוכת טווח, המחייבת השקעה וכזו היוצרת השפעה עמוקה ואמיתית על הקהילות בהן אנו פועלים. 

תפיסה שכזו יש בה בכדי לבדל את המערכת הבנקאית מסביבת התחרות המתפתחת, ולנצל את ההפרעה לחיזוק ומינוף הקשר עם הלקוחות והחברה כולה תוך הגברת הנאמנות והאמון.

הציפיה החברתית מהבנקים מתעצמת ומתרחבת לנושאים המקבלים מעמד מרכזי וחשיבות עליונה לרבות הדרישה למעורבות ואחריות חברתית ענפה, לחיזוק ושמירה על ערכי השוויון, הכלה פיננסית של כלל האוכלוסיות ולחשיבה וטיפול בסוגיות כבדות משקל ביחס לעתיד החברה ולעתיד הכדור בו אנו חיים. אמנם המערכת הבנקאית איננה צריכה להיות זו המובילה חלק מפעילויות אלו, אך אל לה להישאר מאחור, ומוטלת עלינו החובה לתמוך ולסייע בטיפול בסוגיות אלו. זוהי המשמרת שלנו.

לצד אלו לא ניתן להתעלם מעולם הרגולציה המשפיע ומושפע משינויים אלו וממרכיבי ומאתגרי ההפרעה. לרגולטורים השונים יש אתגר משמעותי, לעמוד בקצב השינויים המשפיעים על התעשייה עליה הם מפקחים. המורכבות גדלה, הסיכונים מתעצמים ויש צורך אמיתי בעדכון וחיזוק של כלים טכנולוגים (SupTech), יכולות, משאבים, תהליכי עבודה, הידע המקצועי והתשתיות השונות ובהן התשתית המשפטית על מנת שיהיה בהן לאפשר ולתמוך את השינוי בשוק עצמו. 

ותפקידו של הרגולטור בראיה צופה פני עתיד בהחלט מאתגר. 

אני רואה חשיבות עצומה בביצוע התהליכים הנדרשים כבר היום כדי שהרגולטור העתידי יוכל גם לפקח בצורה מיטבית, ייזום, יאפשר ויוביל. 

ביטוי ישיר לכך ניתן בחזון שהגדרנו עבור הפיקוח על הבנקים: "להיות פיקוח מוביל מקצועי ויוזם לטובת הציבור והמשק". 

לצד החזון הגדרנו יעדים ומשימות שנועדו לסייע במימושו. אני קורא לכם להמשיך לדחוף ולאתגר אותנו לטובת הגשמת חזון זה. זהו גם המקום להודות לעובדי ומנהלי הפיקוח על הבנקים על עבודתם המסורה. כשהתחלתי את תפקידי לפני כשנה וחצי, בעיצומה של מגפה עולמית חסרת תקדים, מצאתי לצדי חבורה מקצועית ונחושה הפועלת בתקופה לא קלה מתוך תחושת אכפתיות ושליחות עמוקה. לצד תמיכה זו, זוהי הזדמנות גם להודות לכל הגורמים המקצועיים בבנק ישראל המלווים ותומכים בפעילות הפיקוח.

חשוב לציין אמירה שנראית מובנית מאליה אך עוצמתה ומידת השפעתה קשה להבנה למי שאיננו נמצא כיום בנעליי. בבחינת "זר לא יבין זאת". 

איננו פועלים בחלל ריק. 

התעצמות סביבת התחרות ופריקות השירותים והמוצרים הקיימים והמתפתחים במסגרת זו, משליכה במישרין על מורכבותו של האתגר הרגולטורי הנגזר מכך, על מבנה והאחריות של הרגולטורים השונים. חוקים חדשים ופעילותה של הרשות המחוקקת מעצימים לעיתים מורכבות זו. אזכיר בהקשר זה גם את הוועדה לבחינת מבנה הרגולציה הפיננסית שעל הקמתה הוכרז זה לא מכבר שהמלצותיה והשלכותיהן יתבהרו עם סיום עבודתה.

ובאותו חלל בו אנו מתנהלים, מוטלת החובה והאחריות לפעול בצורה מקצועית, עניינית ומכבדת. להתעלם משיקולים של יוקרה, מעמד, אגו וכבוד ולעשות את הנדרש על מנת שהשווקים עליהם אנחנו אחראים ייהנו מיציבות ושגשוג וימלאו את תפקידם הנכון במארג החברתי-כלכלי במשק הישראלי. 

זאת כדי שכולנו נוכל לחיות בחברה טובה יותר, הוגנת יותר, שוויונית יותר. זו המטרה שאני שם לעצמי ולכולנו.

לסיכום, עולם התוכן המקצועי של כולנו משתנה לנגד עיננו בקצב מהיר. אנחנו מצויים בעיצומה של הפרעה משמעותית. לאחרונה קראתי מאמר מקצועי שדיבר על הרבולוציה של הסיכון והשפעות ה-Big Data על אופן ניהול הסיכון. הרבולוציה של עולם הסיכון מוסברת בקיצור במושג VUCA – Volatility, Uncertainty, Complexity, Ambiguity. 

בעברית את תשתית ההפרעה אפשר לנסות ולסכם ברוח חג החנוכה במילה "מעות" - מורכבות, עמימות, חוסר וודאות, תנודתיות. אלה הם שיוצרים שינוי משמעותי. 

האפשרות לא להגיב לשינויים הללו ולא להתאים את עצמנו, איננה אפשרות ברת-קיימא. זו המשמרת שלנו. אנחנו אלו הנושאים באחריות. 

ובהיבט קצת יותר אישי, אני מאמין גדול במוטו של "ההולך לאיטו, מגיע בעיתו". לצד זאת, החוכמה היא לעולם לא להפסיק ללכת. וכיום, בהסתכלות על הקצבים, יש להאיץ את ההליכה ואף יותר, להמשיך ולהתמיד על מנת לעמוד באתגרים בהצלחה.

אני מעוניין לנצל את ההזדמנות להודות לדוברים, למשתתפי הפאנל, לכל מי שטרח וסייע בארגון הכנס, וכמובן לכם על השתתפותכם היום.

אנחנו נמצאים בתחילתו של חג חנוכה, אנצל הזדמנות זו ואאחל לכולנו חג אורים שמח, בריאות והמשך יום מעניין ופורה.

תודה.