שער הדולר - בנק ישראל: השקל כמעט המטבע הכי חזק בעולם מול הדולר

סטיית התקן של השינוי בשער החליפין שקל/דולר – המייצגת את התנודתיות בפועל בשער החליפין –ירדה במהלך הרביע לרמה ממוצעת של 4.13%, רמה נמוכה ביחס לשנים האחרונות.

סטיית התקן הגלומה באופציות על שער החליפין שקל/דולר הנסחרות "מעבר לדלפק" – המייצגת את התנודתיות הצפויה בשער החליפין – ירדה בכ-0.7 נקודות האחוז במהלך הרביע, ורמתה הממוצעת עמדה על כ – 5.5%.

רמתה הממוצעת של סטיית התקן הגלומה באופציות על מט"ח בשווקים מתעוררים עמדה בסוף הרביע על 9.5%, ירידה של 0.3 נקודות האחוז בהשוואה לרביע הקודם. רמתה הממוצעת של סטיית תקן זו בשווקים מפותחים עמדה במהלך הרביע על 6.5%, ירידה של 0.2 נקודות האחוז בהשוואה לרביע הקודם (תרשים 4). 

 

אומדן לפעילות המגזרים העיקריים בשוק המט"ח מעלה כי במהלך הרביע השלישי המגזרים המשיכו להתנהל בהתאם למגמה ארוכת הטווח אך בהיקפים קטנים יותר מהרביע השני – הגופים המוסדיים (קרנות פנסיה, קופ"ג וחברות ביטוח) מכרו מט"ח נטו בסך של כ-3.3 מיליארד דולר; תושבי חוץ מכרו מט"ח נטו בהיקף של כ-3.3 מיליארדי דולרים. מנגד, המגזר העסקי רכש מט"ח נטו בהיקף של כ-3.2 מיליארד דולר.  

נפח המסחר מול מערכת הבנקאות המקומית 

נפח המסחר היומי הממוצע עלה במהלך הרביע בכ-1.8% לרמה של כ-9.6 מיליארדי דולרים, כאשר עיקר העלייה נובעת מגידול בנפח המסחר היומי בעסקאות החלף.

חלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר מול מערכת הבנקאות המקומית (עסקאות המרה, עסקאות באופציות ועסקאות החלף) עלה בכ- 3.4 נקודות האחוז ועמד בסוף הרביע השלישי על כ- 50.4%. 

מאמידת הפעילות הכוללת בעסקאות מול השקל המשתקפת בדיווחי מערכת הבנקאות המקומית ומדווחים זרים עולה כי חלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר בעסקאות המרה  (ללא עסקאות החלף ואופציות) עמד ברביע השלישי על  80%, מתוך זה המסחר בין זרים מהווה 67% מהנפח, שעמד על ממוצע יומי של 6.8 מיליארדים.