צינון למפקח על הבנקים מגיע להצעת חוק

תפקיד המפקח על הבנקים הוא תפקיד רגולטורי בכיר ביותר ובעל השפעה דרמטית על התאגידים הבנקאיים בישראל. 

מרבית המפקחים על הבנקים בעבר מצאו את עצמם מועסקים במשרות בכירות ומתגמלות היטב במערכת הבנקאות המסחרית סמוך לאחר תום כהונתם. שיטת "הדלת המסתובבת", לפיה לאחר צינון קצר עוברים המפקחים לעבוד אצל מפוקחיהם לשעבר בשכר מתגמל ובתנאים מפנקים, מייצרת את "בעיית הסוכן" במירעה – הרגולטור נוטה לשרת את המפוקחים הרבה יותר מאשר את הציבור מטעמו הוא ממונה, ומעדיף באופן ברור את "יציבות הבנקים" על פני האינטרס הצרכני והיציבות הפיננסית של משקי הבית. הדבר מוביל לפגיעה קשה באמון הציבור במערכת וברגולטור. 

בהצעת חוק זו מוצע לתקן מצב זה על ידי החלת תקופת צינון משמעותית יותר - של שלוש שנים, במקום תקופת צינון של שנה, בין תום כהונת המפקח על הבנקים לבין המועד שבו יוכל להתמנות למשרה בכירה בתאגידים הבנקאים עליהם פיקח. 

בשנת 2012 פרסמה הוועדה לבחינת יחסי הון-שלטון בישראל (להלן – הוועדה) את מסקנותיה. הוועדה זיהתה ואבחנה מספר נקודות מפגש בעייתיות בין ההון והשלטון בישראל, ובין היתר הצביעה על מינויים של בעלי תפקידים בשירות הציבורי לתפקידי מפתח במגזר העסקי. הוועדה המליצה כי ייאסר לחלוטין על נושא משרה לשעבר לייצג גוף כלשהו כלפי עמיתיו לשעבר לעבודה, המקבילים לו, הכפופים לו או הממונים עליו, ללא הגבלת זמן. זאת מתוך מטרה להגן על טוהר המידות ולמנוע שקילת שיקולים זרים על ידי עובדי השירות הציבורי כלפי מי שהיו פעם עמיתיהם ופעולה לטובת עמית שפרש מתוך ההיכרות והחברות שנוצרו בין העמיתים לאורך שנות עבודתם המשותפת ואף אם בתום לב. 

הצעת החוק מחילה באופן מידתי וראוי את המלצות הוועדה בהקשר זה, שכן המלצת הוועדה להגביל את הייצוג לגבי עמיתים וממונים ולא רק כפופים מיושמת במלואה בהצעת חוק זו, אולם ההמלצה הוגבלה לכך שהיקף ההגבלה המוצע עומד על שלוש שנים בלבד ולא לצמיתות. 

הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת יוסי יונה (פ/4324/20) ועל ידי חבר הכנסת יואב קיש וקבוצת חברי הכנסת (פ/2797/20), ועל שולחן הכנסת העשרים ואחת על ידי חברת הכנסת קארין אלהרר (פ/103/21).

הצעת חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים ושתיים ועל שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חבר הכנסת שלמה קרעי וקבוצת חברי הכנסת (פ/482/22; פ/125/23).