קרן נאמנות במוקד || כלי נהדר להיות קשורים לחברות המשפיעות ביותר על חיינו

הייתה תקופה שבה ראינו בחברות הטכנולוגיות הגדולות את חזות הכול. אחרי הכול: העולם נמצא בכף ידן: בעולם שהפך להיות כפר גלובלי אחד קטן, וכאשר הטלפון הסלולארי מחליף מחשבים שהיו תופסים חדרים שלמים, שליטה בשכבת המידע-ידע שעל שכבת החומרה היא השליטה החשובה והמעשית היחידה. רשתות חברתיות, אמצעי בידור, חנויות וירטואליות, כלי ניהול עסקים בענן, וכו... היו הבסיס להצלחתן של ה-FAANG כדוגמה של המונופול העולמי בחיינו.

יוצאת מהכלל סין. בגלל רצון לשמר שם משטר פוליטי מתבדל, לחברות האלו לא היה שם רגל אבל מה עשתה המדינה הסינית? היא הקימה חבורת "מראות" ל-Google, Facebook, וכו... ללמדנו שהמהות נשארה: יש דרישה אולטימטיבית של הציבור האנושי למהות הטכנולוגית. והיא תסופק, בצורה זו האחרת. על פי כמה וכמה, כאשר הופיעה בחיינו הקורונה הארורה. אם נבטל לרגע את העניין הרפואי, נוכל להתרכז בהשפעתה החברתית המתבטאת בזוג מילים פשוט: ריחוק חברתי.

ומי מסוגל לספק את הבסיס לניהול חיים חדשים על פי כללי ה"ריחוק החברתי"? נכון מאוד. אותן חברות ענק, גלובליות. כל זה ממש לא נעלם מעיני המשקיעים והיה זמן רב נר לרגלי כל מי שרצה לבנות תיק השקעות הגיוני לטווח הארוך. איך גדולה הייתה הפתעתנו כאשר ראינו אט אט את אותו תת-סקטור טכנולוגי מקרטע ומגמגם בתשואותיו? על כך הפעם, בדמות קרן מעניינת במיוחד המהווה בבועה של השקעה באותן חברות טכנולוגיה גדולות ומפורסמות. הבה נתחיל.

פרטי הקרן



הקרן מגיעה מבית פסגות, ושמה מעיד על כוונתה: חברות הענק הטכנולוגיות. אגב, זה יהיה כלי די ממוקד וטוב למי שמעוניין לבצע את המשימה הזו ולהשקיע במשהו המתקרב לאותו FAANG מפורסם. הקרן המקורית מאוד וותיקה (סוף 1997) אבל, וזה אבל גדול, היא שינתה מדיניות בסוף 2018. זה לא מביא אותה להיות קצרה מדי לניתוח אבל זה לא נותן הרבה אורך נשימה להסתכלות ארוכת טווח. מקסימום שלוש שנים, כפי שכללי הרפורמה בקרנות הנאמנות ממליצה לבצע. למה היה שינוי מדיניות? אינני יודע בדיוק אבל זה כנראה נבע מהתמקדות הקרן בכמות הקטנה של החברות שהזכרתי לעיל. בכל אופן, לא ניתן כאן נקודות לרעה בגלל השינוי, וזאת בגלל הזמן שעבר.

למרות התחושה הכללית שבסקטור הזה היה הרבה תנודתיות, סטיית התקן השנתית עדיין עומדת בערך יחסית סביר של 1.32%. זאת, כאשר מדובר בקרן שכולה מנייתית. כמו כן, אותו אפקט של הפתעה אנו חשים כאשר אנו רואים את התשואה השנתית: הזמן האחרון, המקרטע, לא הצליח לשבש תשואה טובה למדי של 12.04% בשנה האחרונה (עד 16-12-2021). אין, מה לעשות, היו תקופות טובת מאוד בתחילת השנה המפצות על הבעיה הנוכחית. דמי הניהול של הקרן לא נמוכים עם 1.75% כאשר זה מביא אותה להיות במיקום ה-8 מבין 17 הקרנות בקטגוריה הזו (מהיקרה ועד הזולה ביותר) כאשר הקרן היקרה ביותר גובה 2.8% (!). ולבסוף, נזכיר את גודלה: 173.8 מיליוני שקלים השמים אותה חמישית מבין 17 הקרנות. מיקום לא רע בהחלט. בסה"כ, יש די הרבה משקיעים שחשבו, ועדיין חושבים, שלהיות בתת-סקטור הזה הוא דבר נבון בהחלט. החשיפות לא אומרות דבר: 100% מניות עם 100% מט"ח. מה שהיה צריך להיות.

ביצועי הקרן



גרף השנתיים הזה אומר הכול: פיצוץ כלפי מעלה עד אביב 2021 ואז, סטופ! דשדוש, מקרטע ומעצבן, כאשר התקופה האחרונה עשתה עוד יותר עבודה של מריטת עצבים: צמצום טווח הדשדוש האופקי לתחום צר במיוחד. מי היה מאמין, כאשר אנו עדיין מתלבטים מה תהיה השפעת האומיקרון (ובכלל: מה יהיה הסוף עם הקורונה והשלכותיה המדיניות-כלכליות). למה חברות הטכנולוגיות סובלות כרגע? על כך, בסיכום הדברים, אבל, בינתיים, נראה מה בעצם קרה. הנה רצף התשואות:



הטבלה הזו אומרת הכול: אדום (לא הרבה), עד תשואה של שנה והלאה. העבר היה פשוט הרבה יותר טוב מאשר ההווה. נקודת מבט מעניינת להשוואה תהיה אם נסתכל על ביצועי הקרן מול מדד הייחוס המתאים לה ביותר והוא מדד ה-Nasdaq100. מדד הנחשב לטוב ביותר למדידה של מניות טכנולוגיה, ובמיוחד עבור החברות הגדולות שבתחום. הנה מה שאנו רואים, בשלושה טווחים: ארוך (שלוש שנים), בינוני (שנה), וקצר מאוד (שלושה חודשים):





שימו לב שההשוואה נעשית כנגד קרן מחקה של תכלית שאינה מוגנת מט"ח, דהיינו בדיוק על בסיס אותו הגיון השקעתי שיש בקרן שלפנינו. בטווח הארוך, המדד (כתום) מוביל בהרבה כאשר התקופה האחרונה של הדשדוש האופקי במניות הטכנולוגיה מדגיש עוד יותר את העניין. בטווח של שנה המניות מגיעות מנקודת הובלה (כתום) מול המדד (כחול) אבל זה מתהפך, כאמור, לאחרונה. ובגרף של שלושת החודשים האחרונים העניין הזה מודגש עוד יותר. המדד (כחול) פשוט מבצע טוב יותר.

צריך להבין שיש קורלציה חזקה בין שתי העקומות, בכל הטווחים, מהסיבה הפשוטה שמניות הטכנולוגיה הגדולות שולטות על חלק נכבד משווי השוק של המדד כולו. ולמרות זאת, שאר חלקי המדד הצליחו לבלוט בתקופה האחרונה מול החבורה העצלנית. לקראת סיום פרק הגרפים, לפניכם גרף כולל הרבה יותר, המכיל השוואה של הקרן (כחול) מול כל מדדי החו"ל המעניינים כאן: אמריקאיים, ואירופאים, כאשר אצלם, אני דווקא לקחתי קרנות מחקות מנוטרלות מט"ח. מדוע? לדעתי, כרגע, מי שמשקיע בחו"ל בכלים פאסיביים, נוטה הרבה יותר ללכת לכיוון הזה ובכך לנטרל את השיגעונות (הגורמים להפסד) של הדולר-שקל במקומותינו:



ומה אנו רואים? הקרן של פסגות במקום השני: מתחת לנסדק (כתום) אבל מעל כול המדדים האחרים. מה שזה אומר הוא שיש עדיין כוח חיות במניות ההן כאשר משווים אותן לשווקים הכללים יותר המכילים את כל הסקטורים המסורתיים. ומה קרה מול השוק הישראלי? לצורך התיעוד העקרוני וללא הגיון כלכלי כל כך:



משקיע ישראלי ששאל עצמו את השאלה: האם היה כדאי להקצות כסף לתת-סקטור הטכנולוגיה בחו"ל במקום להכניס את הכסף לבורסה המקומית על פי מדדיה, קיבל תשובה פשוטה: המון זמן כן! ולאחרונה, כבר לא כל כך. הקרן של פסגות (אדום) פשוט "עפה" עד אמצע אביב 2021 ונעצרה כאשר מדד ת"א 125 (כחול), ת"א 35 (כתום), ובמיוחד ת"א 90 (ירוק) המשיכו להתקדם בצורה יפה במיוחד. כל המדדים מיוצגים על ידי קרנות מחקות של תכלית.

גיוסים ופדיונות



האם נקבל תובנה חדשה מנקודת המבט של הגיוסים והפדיונות? לא ממש. כמו שתיארנו לעיל, הייתה תקופה של "שיגעון חיובי" שהתחלפה בפדיונות. עד עכשיו. לא גדולים כל כך אבל עדיין יציאה של כסף במקום כניסתו פנימה. אגב, הנה גרף מעניין של הקורלציה בזרימת ההון לתוך הקרן (ירוק) מול הכניסה של כסף לקרנות מחקות של מדד הייחוס מנוטרל מט"ח (כתום – תכלית), או לא (כחול – תכלית):




לסיכום נאמר:

קודם כל: מי שמעוניין להיחשף למניות הטכנולוגיה הגדולות ששולטות בעולם, יעשה טוב אם הוא יכיר ויכניס את הקרן הזו של פסגות לתיק המעקב שלו. ואחרי שאמרנו זאת, נשאל עצמנו: מה קרה לתת-הסקטור? מהותית, העולם לא השתנה. כוחן האקטיבי והעתידי של אותן חברות בכיוון של חשיבות עולה. אבל, מתחילה להיות בעיה פוליטית סביבן. בעיה שממש לא נראתה באופק, כאשר שלט הנשיא טראמפ. אז, חשבו כולם שהנטייה השמאלית של מנהלי החברות האלו (ובמיוחד אלו של גוגול) יבטיח להן עתיד וורוד כאשר הנשיא ביידן יגיע לשלטון.

והנה, ככל שעובר הזמן, דיבורים על שבירתן לחלקים קטנים יותר, רגולציה קשיחה יותר על מה שהן יוכלו לעשות בתחומים כמו AI , ובמיוחד העברת אחריות עליהן של התכנים המתפרסמים בהן, כל אלו פוגעים בהן מאוד. המשטר שהיה צריך להיות "מכיר טובה" על העזרה לעליית הדמוקרטים לשלטון הופך להיות "אכזרי" הרבה יותר מאשר ה"שד הכתום" ששכן בבית הלבן קודם לכן. האם ממשל ביידן באמת ישבור מונופולים, ויחתוך לגזרים מפלצות ה-Google, Facebook, Apple, etc… או שמדובר רק בהעמדות מול המדיה? לא ברור. ויותר חשוב: לא ברור למשקיעים.

עבור הקרן של פסגות: שוב, זו קרן טובה למי שרוצה את החלק הזה של הכלכלה העולמית. רק חבל שאין נטרול מט"ח.
 
למי שמעוניין להגיע לדף הקרן באתר פאנדר, הנה הלינק:
https://www.funder.co.il/fund/5100151
וכדי לבחון את התחרות הישירה בה ניתן להגיע לדף הענף:
https://www.funder.co.il/fundlist/c/124

המון הצלחה לכולם!