זהירות - פעילות שוק ההון המקומית עולה על הרדאר של גופים זדוניים - קבוצות שוק הון חשודות

הבוקר הוציא מערך הסייבר אזהרה חמורה על הודעות ווטסאפ זדוניות שמזמינות גולשים להצטרף לקבוצות ווטסאפ שעוסקות בשוק ההון

 

 
צילום פאנדרצילום פאנדר
 

מורן שקד
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
30/12/2021

כפי הנראה מזהים גופים זדוניים את העליה בפעילות שוק ההון המקומית, ומזהים זאת כפוטנציאל לפעולות זדוניות. 

אנחנו ב-FUNDER, מזכירים שכדאי למשקיעים המקומיים להיצמד למותגים מוכרים, שכן הזמנות כאלה, מסתבר יכולות בהחלט לפגוע.


12 סימני האזהרה להודעות זדוניות:

1.    כתובת השולח – ארגונים רשמיים שולחים הודעות מכתובות לגיטימיות של הארגון ולרוב לא מכתובת ג'ימייל למשל. כמו כן, צריכה להיות התאמה בין שם השולח לכתובת השולח. 

2.    יצירת לחץ ותחושת דחיפות – בקשה לביצוע פעולות מידיות מתוך "דחיפות", היא טכניקה נפוצה שנועדה לגרום לאנשים לפעול מלחץ ולהטעות אותם.

3.    היעדר פניה אישית – לרוב, ארגונים רשמיים משתמשים בשם הפרטי של הלקוח ופונים אליו באופן אישי. פנייה כללית של "לקוח יקר", עשויה להוות סימן מחשיד.

4.    נוסח חובבני – שגיאות כתיב וניסוח לקוי יכולים להעיד על התחזות. לרוב, ארגונים רשמיים לא שולחים הודעות עם שגיאות וטעויות. 

5.    הבטחות מוגזמות – הודעות המכילות הבטחות, הצעות לפרס או הצהרות בלתי סבירות הן בדרך כלל חשודות ומזויפות.

6.    בקשה לפרטים אישיים – אלא אם נרשמת באופן יזום לאתר או ביצעת רכישה באינטרנט, אין סיבה שיבקשו ממך פרטים אישיים כגון סיסמאות, קוד ופרטי כרטיס אשראי.

7.    שימוש בקישורים מקוצרים – בחלק מן המתקפות, נוטים להשתמש בקישורים מקוצרים כדי להסתיר את הכתובת האמתית של הקישור. ואולם, לא כל כתובת מקוצרת היא פישינג. 

8.    הפנייה לאתרים חיצוניים – אתרים מתחזים מנסים להטעות בעזרת כתובת הדומה לכתובת האתר האמיתי אך שונה בסדר האותיות או המילים ולפעמים כוללת טעויות איות קטנות. מומלץ לבחון היטב את הכתובת של האתר ולוודא שהגעת לאתר הנכון, במיוחד לפני מסירת פרטים. 

9.    כתובת שגויה – את אמינות כתובת האתר ניתן לוודא באמצעות אתרים ייעודים לכך או באמצעות הצגת הכתובת האמיתית של האתר על ידי מיקום העכבר על הקישור. בכל מקרה אם האתר מוכר, מומלץ לגשת אליו באופן יזום דרך הדפדפן ולא דרך קישור שהגיע בהודעה.

10.    קבצים מצורפים – מומלץ לבחון את פתיחת הצרופה שהתקבלה בדוא"ל או את הקובץ שמבקשים בקישור או באפליקציה להוריד למכשירך. מומלץ לשים לב אם הבקשה מגיעה ממקור או מכתובת דואר אלקטרוני של שולח שציפיתם לו, אך לעיתים מה שצורף למייל עשוי להיות מזיק גם אם הגיע מדוא"ל של שולח מוכר. חשוב לשים לב אם מדובר בקובץ הרצה – קובץ שנותן פקודות למחשב בסיומת EXE.  לעיתים קובץ הרצה מסתתר גם בקובץ שנראה לגיטימי. 

זיהיתם מתקפת סייבר חייגו 119.

x