רונן מנחם, קרדיט: יח״צ
רונן מנחם, כלכלן ראשי מזרחי טפחות
13/01/2022
ספר הבז' של הפד לא ריגש יתר על המידה את השווקים, אך אני מוצא בו מספר נקודות שיכולות למתן את הקונספציה בשווקים של ריסון מוניטרי חד ומהיר השנה.
ראשית, קצב הצמיחה עדיין לא מלהיב, אלא "צנוע" כהגדרתו. התמונה הזו לא משתנה.
אומנם שיבושי ההיצע והתייקרות השינוע והחומרים נתפסים היום בעיקר כגורמי אינפלציה וזה נכון, אבל צריך תמיד לזכור שזה גם פוגע בייצור ובתפוקה ועלול לגרום לצמיחה להיות חלשה יותר.
זה גם מסתדר עם ההיחלשות הכלכלית שצופה הבנק העולמי לשנים 2022 ו-2023.
שנית, בדוח מצוין שטרם הורגשה השפעת האומיקרון על הצריכה הפרטית, ששמרה על קצב צמיחה קבוע לקראת סוף השנה.
אני חושב שלנוכח נתוני התחלואה בארה"ב, עם מספר המאומתים הגבוה בעולם, הצמיחה הכלכלית אכן תיפגע שם, לפחות ברבע הראשון של השנה.
ואכן לפי הדוח במספר מחוזות בארה"ב מורגשת התקררות של ציפיות הצמיחה במבט לחודשים הקרובים.
שלישית, וזו נקודה חשובה, לדעתי. המחירים לצרכן אמנם ממשיכים לעלות, לפי הדוח, אבל יש מחוזות שמציינים כי בהשוואה לחודשים הקודמים, ההתייקרויות התמתנו קצת.
בתוך כך, יש גם דיווחים על התייצבות של הלחצים מכיוון צווארי הבקבוק של ההיצע.
נכון, הקשיים לאייש משרות ולחצי השכר בולטים גם בדוח החדש ואכן הם אחראים לחלק הארי של האינפלציה בארה"ב.
אולם, דווקא הירידה החדה באבטלה תגרום, לדעתי, ליותר אנשים לחזור לשוק העבודה, מה שיגדיל את ההיצע וימתן את הלחץ מהכיוון הזה מוקדם מהצפוי.
בשורה התחתונה, ספר הבז' לא השפיע בטווח המידי – יש לשווקים כרגע דאגות אד-הוקיות יותר – אך לא אופתע אם בתוך מספר חודשים יתברר כי הוא היה הראשון לזהות סימנים לבלימת התייקרויות ולייתר העלאה מהירה מדי של הריבית בארה"ב.
אסור לשכוח כי אינפלציה שנובעת מצד העלויות משפיעה על הביקוש כמו העלאת ריבית (ההכנסה הפנויה מצטמצמת).
לכן, השימוש בכלי הזה צריך להיות זמני ולפעמים אפשר לתת לאינפלציה כזו (במיוחד אם היא תוצאה משברית ולא של חוסר שיווי משקל בסיסי) להכיל ולמצות את עצמה.
