פחד בשווקים - השוק מתמחר מעל ארבע העלאות ריבית ב 2022

הלחץ להעלאות ריבית בארה"ב מתגבר והשוק החל לתמחר מעל ארבע העלאות ב-2022 כשבחודש מרץ כבר סיכוי להעלאה כפולה (50 נ"ב)

 

 
Image by ds_30 from Pixabay Image by ds_30 from Pixabay
 

אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי, הפניקס-אקסלנס
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
19/01/2022

הלחץ להעלאות ריבית בארה"ב מתגבר והשוק החל לתמחר מעל ארבע העלאות ב-2022 כשבחודש מרץ כבר סיכוי להעלאה כפולה (50 נ"ב)! התשואה לשנתיים חצתה לראשונה מזה שנתיים את רמת ה-1% והתשואות עולות בכל העקום, אך בולטות יותר בחלקים הקצרים, מה שגורם לשיפוע העקום להמשיך להילחץ כלפי מטה, למרות שהתשואה ל-10 שנים חזרה לרמתה טרום הקורונה - 1.87% (בינואר 2020). כלכלנים של ברקליס כתבו ללקוחותיהם כי בסופו של דבר מספר העלאות הריבית יהיה פונקציה של הזמן בו חלון האינפלציה מעל היעד יהיה פתוח. אך להערכתם החלון הזה ייסגר הרבה יותר מהר מכפי שהשוק מצפה והאינפלציה תחזור בקרוב ל- 2%. לעומתם כלכלני מורגן סטנלי העלו את התחזית לתשואת האג"ח ל-10 שנים בסוף 2022 ל-2.30%. שאלת המשך היא כמה העלאות ריבית צריך כדי להכניס את ארה"ב למיתון? שוק המניות ועקום התשואות מאותתים שלא הרבה:

הירידות הפעם בשוק המניות הן לא רק בטכנולוגיה - שוקי המניות שוב יורדים בצורה בולטת אך בשונה מגל הירידות הקודם שהיה ממוקד בחברות לא רווחיות בסקטור הטכנולוגיה, אלא לאורך 11 מבין 12 הענפים בבורסה, כשבלט לבדו בעליות היה סקטור האנרגיה, שנתמך ע"י עליית מחיר הנפט. האם המשמעות היא שהעלאות הריבית הצפויות התחילו לגעת ב"בשר החי" של תמחור השווקים, או שאולי יש "רוצח שקט" אחר שפוגע בשניהם (מניות ואג"ח)? חשוד כזה הוא המתח הגאופוליטי בין נאט"ו לרוסיה, בסוגיית אוקראינה:

מחיר הנפט עולה והגיע הבוקר ל-86 דולר, כשברקע המשך המתיחות עם רוסיה ופיצוץ צינור נפט מעיראק לטורקיה. עליית מחירי האנרגיה מאיימת במקביל על הכלכלה ועל שוק האג"ח, דרך השפעתה על האינפלציה. תמיכה בהסבר הזה, לחשש מיצוא הנפט מרוסיה, מתקבלת מהנפילה אתמול במניית חברת האנרגיה הרוסית, גזפרום, ב-8.5%, בעוד בארה"ב ענף האנרגיה עלה ב-0.5% (כאמור, היחיד שעלה אתמול). מחיר הנפט ב-2022 יושפע בין היתר גם מההאטה והגבלות הקורונה בסין, עיתוי הבשלת הסכם הגרעין עם איראן, שיקולי הקרטל ועד שיקול רקע מעניין של המעבר האנרגטי מאנרגיית מאובנים אל אנרגיה מתחדשת. המעבר הזה יוצר שתי תופעות מנוגדות, האחת לחץ על מפיקי הנפט והפצלים להאיץ את הפקתם ומצד שני רתיעה של השקעות בתעשייה, מה שעלול להקשות עליה להתרחב ולפגוע בהיצע. הכוחות המנוגדים מביאים לפיזור רחב של התחזיות, כשלמשל כלכלני גולדמן זקס צופים שיעלה למחיר של 100 דולר ברבעון השלישי השנה ומצד שני ארגון מידע האנרגיה EIA מצפה לירידת מחיר ל-75 דולר.

מה קרה בישראל בין המחצית הראשונה של דצמבר למחצית השניה שמלא מצאו פתאום עבודה? - לפי נתוני הלמ"ס שיעור האבטלה בישראל קרס במפתיע במחצית השניה של דצמבר ל-3.9%, לעומת 4.5% במחצית הראשונה. 25 אלף איש מצאו פתאום עבודה. האם זה החשש מהאומיקרון שגרם לרבים להתפשר ולהסכים להצעות העבודה הרבות שפתוחות ואולי סתם הבשלה מקרית של תהליכי גיוס לקראת תחילת 2022. כך או כך לראשונה מאז אמצע 2020 נרשמה ירידה בשיעור המשרות הפנויות במשק (שעדיין ברמה גבוהה). הירידה המהירה באבטלה תתבטא בצמיחה מהירה יותר ב-2022, אך בנק ישראל לא מראה סימני שבירה לקראת העלאת ריבית:

בנק ישראל במניפסט נגד העלאת ריבית: קצב עליית מחירי השכירות מאיץ? ועדיין הוא "מתון יחסית" - פרוטוקול בנק ישראל אשר פורסם שלשום תיאר שלל טיעונים נגד העלאת ריבית ובהתאם אף חבר ועדה, מבין החמישה, לא תמך בהעלאה. לטענת הבנק למרות ששוק העבודה מתהדק וחברות מתקשות למצוא עובדים לחצי השכר ברוב הענפים אינם חורגים מהמגמה והקושי מגיע בעיקר מצד שיבושי צד ההיצע ומאיומי הקורונה. אזכיר כי בקרב כלכלנים קיימת הסכמה שעבור אינפלציה שנובעת מצד ההיצע העלאת ריבית תהיה פחות אפקטיבית ואולי אף שלילי - נראה שלשם הבנק חותר. הפרוטוקול לא התייחס בכלל ללחץ העולמי להעלאות ריבית, אך לאחרונה הנגיד התבטא בנושא והסביר שמדיניות הבנק נגזרת ממצב המשק הישראלי והעלאות ריבית בארה"ב אינן מחייבות אותם. נזכיר שבישראל הריבית הריאלית היא מהגבוהות בעולם, השקל בסה"כ מתחזק (מה שמרמז כי הריבית פה לא נמוכה מדי), ושבשונה מהבנק הפדרלי הבנק בישראל לא הוריד את הריבית במשבר, כך שגם הלחץ עליו לחזרה לשגרה נמוך יותר.