מדד הקלינטק - 2021 היתה אכזבה, האם זה גם ימשיך?

כמו הרבה דברים בחיים, העיתוי חשוב, האם המשקיעים יסלחו למדד על העיתוי הגרוע שבו הושק?

 

 
אילון ברלס - יועץ פיננסי וסוכן ביטוח פנסיוניאילון ברלס - יועץ פיננסי וסוכן ביטוח פנסיוני
 

אילון ברלס - יועץ פיננסי וסוכן ביטוח פנסיוני
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
23/01/2022

בשנים האחרונות תפסה המודעות הסביבתית חלק נכבד בשיח העולמי. די אם נזכיר את הכותרות סביב ועידות האקלים וההתייחסות הספציפית להתחממות הגלובלית, על נזקיה ומפגעיה השונים.

בסביבה זו אך טבעי היה, כי חברות העוסקות באנרגיה נקייה ומתחדשת תצמחנה הן בגודלן והן בשווי השוק הבורסאי שלהן.

הטרנד הסביבתי לא פסח על הבורסה בתל אביב, אשר השיקה בספטמבר 2020 את מדד תל אביב קלינטק. מדד זה כולל בתוכו 24 חברות העוסקות בתחום האנרגיה המתחדשת, חלקן חברות וותיקות הנכללות גם במדד תל אביב 35 (אורמת טכנולוגיות ואנרג'יקס). 

שווי השוק של מדד קלינטק (נכון ל- 23.1.2022) עומד על כ- 45 מיליארד ₪.

על אף הציפייה, כי חברות המדד יניבו תשואה עודפת (או לפחות דומה) מול מדדי המניות הענפיים האחרים, למשקיעים במדד נכונה אכזבה בשנת 2021: המדד השיג תשואה שלילית של 25% ותפס את המקום האחרון בתשואות מדדי הבורסה המקומית בשנה זו, בה מרבית מדדי המניות השיאו למשקיעים תשואה חיובית דו ספרתית.

מה הסיבה לתשואה שלילית משמעותית דווקא בשנה בה מדדי המניות בבורסה המקומית נסקו מעלה? 

בחינה של החברות המרכיבות את מדד קלינטק מגלה, כי מרביתן- 17 חברות מתוך 24- אינן חברות רווחיות וייתכן, כי המשקיעים בבורסה אינם צופים מעבר לרווחיות בתקופה הקרובה. חשוב לציין, כי מדד הרווחיות אינו המדד הבלעדי היכול להסביר תשואת חסר של מניות- לא חסרות דוגמאות של חברות הייטק אשר השיגו תשואות של עשרות ומאות אחוזים על אף היותן חברות מפסידות (בשלב זה). 

שוק ההון מבוסס גם על הערכות וציפיות עתידיות בכל הקשור ליכולתן של החברות להשיא רווחים לבעלי המניות, גם אם מדובר בטווח ארוך יותר. 

לפיכך, יש לקחת בחשבון את עיתוי הקמת מדד הקלינטק, אשר בא לעולם לאחר תקופה ארוכה בה מניות האנרגיה הירוקה בארץ ובעולם נסקו בשיעורים של עשרות ומאות אחוזים והגיעו למחירים אשר נראו לא פעם בועתיים. 

מימוש הרווחים הטבעי של המניות הנ"ל "קילקל" את ביצועי המדד, אשר הושק לאחר המראת אותן מניות. 

גם בארה"ב שנת 2021 לא האירה פנים למשקיעים במניות האנרגיה הירוקה, אשר ספגו הפסדים של כ- 50% עבור השקעתם בתעודת סל העוקבת אחרי מניות אנרגיה ירוקה.

במבט קדימה נראה, כי המימוש החד במניות הקלינטק יכול להוות נקודת כניסה לא רעה למשקיע המעוניין להנות מהמשך המעבר לאנרגיות ירוקות ולייצור חשמל ממקורות ירוקים: בישראל ייצור החשמל ממקורות אנרגיה מתחדשת עמד על 9% בלבד בשנת 2020, כאשר הצפי הוא כי עד שנת 2030 אחוז זה יצמח לכ- 30%.

בהנחה ואכן העולם ימשיך ויעבור להשתמש באנרגיה מתחדשת ופחות מזהמת יהיה זה אך טבעי, כי חברות אשר יצליחו להציג מודל רווחי תתוגמלנה באופן הראוי גם במחירי מניותיהן. 

היתרון המרכזי בהשקעה במדד מניות הכולל בתוכו מספר רב יחסית של חברות הוא הפיזור, אשר אמור להקטין את הסיכון הקיים בחשיפה למניה אחת או שתיים, אשר לעיתים שקול להימור (בעיקר במניות האנרגיה המתחדשת אשר נסחרות בתנודתיות גבוהה).

גם מי שבוחר להשקיע בתעודת סל על מדד הקלינטק חייב לזכור את הכלל הבסיסי של שוק ההון- פיזור, פיזור, פיזור. הקצאה של חלק קטן מהחשיפה המנייתית למדד הקלינטק יכולה להביא איתה תשואה עודפת בטווח הארוך, מבלי שנשכח את התנודתיות והסיכון הכרוך בהשקעה זו.


אילון ברלס - יועץ פיננסי וסוכן ביטוח פנסיוני

x