חברה הנסחרת על פי הסדר רישום כפול נדרשת לגילוי על פי הוראות הדין הזר ועל כן האחריות האזרחית ביחס לגילוי זה צריכה להיות אף היא בהתאם לדין הזר.
עו"ד אמיר וסרמן, היועץ המשפטי של רשות ניירות ערך: "החלטת בית המשפט בדיון החוזר בעניין סרגון מבהירה כי הנחות היסוד של הסדר הרישום הכפול נותרו בעינן. החלת שני משטרי אחריות אינה מתיישבת עם העיקרון עליו מבוסס הסדר הרישום הכפול, ועל כן העמדה שהתקבלה היא כי כללי האחריות עוקבים אחרי כללי הגילוי. במישור של הגנת ציבור המשקיעים, זכות התביעה נשמרת, אולם תביעות יתבררו בהתאם לכללים על פיהם פעלה חברת הרישום הכפול כאשר מסרה את הגילוי למשקיעים".
בהמשך להודעה שפרסמה רשות ניירות ערך ביום 10 ביוני 2021, מבקשת הרשות לעדכן כי ביום 27 בינואר 2022 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בדיון חוזר שקיים בעניין סרגון. בהחלטה זו אימץ בית המשפט את עמדת רשות ניירות ערך בדבר כללי האחריות האזרחית החלים על חברות רישום כפול, ולפיה כללי האחריות צריכים לעקוב אחר כללי הגילוי.
הרשות הביעה מספר פעמים עמדתה כי בתביעות אזרחיות בהן נטען שחברות רישום כפול הפרו את חובת הגילוי שלהן, הרי ששעה שהגילוי ניתן על פי הוראות הדין הזר, האחריות צריכה להיות בהתאם לדין הזר. זו הפרשנות המגשימה את תכליות הסדר הרישום הכפול, לעודד רישום למסחר בבורסה בתל-אביב של חברות הנסחרות בבורסות בחו"ל, על בסיס כללי הדין הזר, במסגרתו הן מחויבות בחו"ל, לצד הגנת ציבור המשקיעים בישראל. פרשנות זו מתיישבת עם הוראות הדין, מונעת סתירות פוטנציאליות ויוצרת ודאות משפטית.
עמדת הרשות אומצה בשורת החלטות בבתי משפט (בעניין וריפון, בעניין מנקיינד ובעניין טאואר). בנוסף לכך מקדמת הרשות תיקון חקיקה מבהיר שיעגן עמדה זו, והוא אושר על-ידי מליאת הרשות בחודש פברואר 2021.
החלטת בית המשפט המחוזי בעניין סרגון מיום 27 במאי 2021 הציגה גישה שונה מהחלטות קודמות אלה ועוררה סימני שאלה באשר למצב המשפטי. במסגרת הדיון החוזר שהתקיים ביחס להחלטה הגיש היועץ המשפטי לממשלה יחד עם רשות ניירות ערך עמדה המסבירה כי תפישת היסוד של הסדר הרישום הכפול היא התבססות על גילוי בהתאם להוראות הדין הזר, ובהתאם נדרשת הלימה בין כללי הגילוי ובין כללי האחריות, כדי למנוע מצב בו יחולו במקביל כללי אחריות של שתי שיטות משפט שונות באופן שיטיל על חברות הרישום הכפול נטל כפול או כללים סותרים. עמדת הרשות התקבלה בדיון החוזר, ובית המשפט קבע כי "יש להחיל באופן גורף את כללי האחריות הזרים – ביחס להפרות של כללי הדיווח הזרים – על כל החברות הדואליות" (סעיף 59 להחלטה).
עו"ד אמיר וסרמן, היועץ המשפטי של רשות ניירות ערך, התייחס להחלטה ואמר: "הסדר הרישום הכפול ביקש להרחיב את מספר ומגוון החברות הנסחרות בבורסה בתל-אביב באמצעות עידוד חברות ישראליות שנרשמו למסחר בבורסות המובילות בעולם להירשם למסחר גם בישראל. לחברות הנכללות בהסדר הרישום הכפול ניתנה האפשרות לדווח לפי הוראות הדין הזר. הנחת יסוד אחת של ההסדר היא כי תחולת הדין הזר לצד הפיקוח ומשמעת השוק בחו"ל מהווים תחליפים מספקים לדין הישראלי. הנחת יסוד שניה היא כי חברות יתקשו מאוד ליישם במקביל שתי מערכות דינים.
החלטת בית המשפט בדיון החוזר בעניין סרגון מבהירה כי הנחות יסוד אלה של הסדר הרישום הכפול נותרו בעינן. החלת שני משטרי אחריות אינה מתיישבת עם העיקרון עליו מבוסס הסדר הרישום הכפול, ועל כן העמדה שהתקבלה היא כי כללי האחריות עוקבים אחרי כללי הגילוי. במישור של הגנת ציבור המשקיעים, זכות התביעה אינה נפגעת, אולם תביעות יתבררו בהתאם לכללים על פיהם פעלה חברת הרישום הכפול כאשר מסרה את הגילוי למשקיעים".