האם התמותה העודפת של גמלאים מהמגפה הפכה לרווחים של חברות הביטוח ?

לפעמים צריך לשמוע נתונים פעמיים על מנת להאמין לממצאים שלהם. בכנס שאירחה אגודת האקטוארים בישראל בחודש שעבר, הודו הבכירים בחברות מבטחי משנה, כי התמותה העודפת במערב כתוצאה מהתפשטות נגיף הקורונה, הפכה לרווחים של מאות מיליוני דולרים בחברות הביטוח.

על פי הנתונים הרשמיים של מבטחות משנה הרווחים נובעים מהקטנת התשלומים לגמלאים בקבוצות סיכון שהם הקורבנות העיקריים של הנגיף. כך, משנה הקורונה את ענף הביטוח. על פי קולין דוטקייביץ', ראש תחום ביטוח משנה עולמי והאחראי על תחום הקורונה ב-AON, התמותה העודפת ב-2020 כתוצאה מהתפרצות הקורונה, השפיעה מהותית על שוק הקצבאות הגדולות בעולם, בארצות ובאנגליה.

נגיף הקורונה הכה במערב לראשונה כמעט לפני שנתיים. על פי מבטחי המשנה, השפעות ארוכות הטווח של הקורונה, לצד מגפות נוספות, יביאו בתרחישים שונים לקיצור תוחלת החיים אשר עלול להגיע ל-4%. השפעה זו, כאמור, באה לידי ביטוי גם בירידה בהתחייבויות של חברות הפנסיה למקבלי הקצבאות וכפועל יוצא מכך לרווח אקטוארי של כ-1%. במילים פשוטות יותר, מותם המוקדם של אוכלוסיות סיכון מקטין את התשלומים של חברות הפנסיה לעשרות ואולי מאות אלפי גמלאים. קצבאות אלו נותרות בקרן הפנסיה ולבסוף הופכות לעודף אקטוארי, שמגדיל את התשואה של הקרנות ואת רווחי מנהלי הקרנות. הנתונים הללו כאמור הוצגו לראשונה בכנס אגודת האקטוארים בישראל שנערכה באופן מקוון בחודש שעבר. באנגליה לדוגמה, נרשמה עלייה של 15% בתמותה ב-2020 לעומת 2019 לפי מחקר תמותה של אגודת האקטוארים הבריטית. גם בארצות הברית נרשם שיעור דומה של תמותה עודפת ב-2020 לפי מחקר של המרכזים האמריקניים לבקרת מחלות ומניעתן (ה-CDC). 

הירידה החדה בתוחלת החיים בהשפעת הקורונה היא בניגוד לשיפורי התמותה במדינות העולם המערבי לאורך השנים, שעמדו עד לתחילת הקורונה על שיעורים של 1%-4%, כלומר - עלייה עקבית ומתמשכת בתוחלת החיים. למרות אפקט המגפה בעצירת העלייה בתוחלת החיים בעולם, מבטחי המשנה מתייחסים בשלב זה לקורונה כגורם תמותה חריג ביחס לגורמים שכיחים, בהם: מחלות לב, סרטן, שבץ מוחי ותאונות דרכים. להערכתם, העלייה בתמותה עקב הנגיף תתמתן בשל החיסונים, מנות הדחף וחסינות העדר, אולם עדיין יש להעריך את ההשפעות הנלוות של המגפה לאורך זמן.

ומה המצב בישראל?

משבר הקורונה פגע בחברות הביטוח הישראליות. סך הפרמיות (ההכנסות) שגבו חברות הביטוח באופן מצרפי ב-2020 הסתכם ב-144 מיליארד שקל, ירידה של יותר מ-2% לעומת הפרמיות שגבו ב-2019. מדובר היה בפעם הראשונה מזה עשור בה נרשם קיטון כמות ההכנסות של הענף שהוסבר על ידי הקיטון בהפקדות לפנסיה בשל שיעור האבטלה הגבוה לנוכח סגרי הקורונה וירידה במכירות של ביטוחי נסיעות לחו"ל. לנוכח נתונים אלו, האם גם חברות הביטוח בישראל נהנו באופן עקיף מתמותה גוברת של אוכלוסיות סיכון של גמלאים?

נראה שהתשובה לכך היא לא, וזאת מאחר שמבנה האוכלוסיה הישראלית או הדמוגרפיה שונה מזו שבאירופה. אגודת האקטוארים המקומית מצביעה על כך שב-2020 עמדה התמותה העודפת על שיעור של כ-10%, כאשר עודף התמותה הגבוה ביותר נמצא בקבוצות הסיכון של בני יותר מגיל 70. נתונים אלו מאתגרים במיוחד בשל התמשכות המגפה ובטרם נכללו השפעות ההתפרצות ב-2021 של וריאנט הדלתא, הנחשב לקטלני ביותר עד כה. אם כי על פי הנתונים של האגודה, ב-2020 לא ניכרה ירידה מהותית בישראל בהתחייבויות למקבלי הקצבאות ביחס ללוחות התמותה האחרונים שפרסמה הרגולציה ב-2019. כלומר, התמותה העודפת עדיין לא באה לידי ביטוי בשורה התחתונה של מנהלי קרנות הפנסיה המקומיים.

אילו קרנות נאמנות משקיעות במניות מבטחות משנה? 

לקרנות המשקיעות במיוניק רי לחצו כאן

לקרנות המשקיעות ב-AON לחצו כאן

לקרנות המשקיעות ב-Scor לחצו כאן