סקירת המפקח על הבנקים בנושא בנקאות במשקי הבית בחברה הערבית

ח"כ סעדי שיזם את הדיון אמר כי היה צריך לקרוא לו "העדר בנקאות בחברה הערבית" – והוסיף כי המחסור בסניפים ואשראי מוביל ללקיחת הלוואת בשוק האפור ולאלימות לפשיעה; המפקח על הבנקים דחה את הדברים ואמר: פשיעה זה שאלה של תרבות לא של סינוף;
היו"ר ביטון קרא לשלב את נציגי החברה הערבית בוועדה בין משרדית שבוחנת את הנושא ולהציג לוועדה יעדים מדידים ולוחות זמנים לשיפור המצב

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ מיכאל ביטון, התכנסה היום ביוזמת ח"כ אוסאמה סעדי, לדיון שעסק בבנקאות בחברה הערבית. היו"ר ביטון הזכיר כי הטענה שמועלית לא אחת באשר לבנקאות בחברה הערבית היא שהיא אינה מספקת את צרכי האוכלוסיה.

נציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת, נועם בוטוש, הציג את ממצאי המסמך שהוכן לקראת הדיון ואמר כי מבחינת פריסת סניפים ביישובים הערבים יש 106 סניפים שהם 10% מכלל הסניפים, בעוד חלקם באוכלוסייה הבוגרת עומד על כ-15%. הוא ציין כי בשנים 2012-2020 חל גידול של 8.2% במספר הסניפים ביישובים הערבים, לאומת ירידה של 12.4% בחברה הכללית. עם זאת הוסיף בוטוש, כי בכל המאפיינים של מספר תושבים ממוצע ומספר המשרות לסניף המצב בחברה הערבית נמוך מהממוצע הארצי, כך גם בשאר הפרמטרים שנבדקו.

המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, הציג בפני הוועדה נתונים על הבנקאות בחברה הערבית, ואמר כי קיים אתגרים באוריינות פיננסית ודיגיטלית, ואמר כי חלק מהציבור הערבי אף מדיר עצמו מהבנקאות בגלל חוקי השריעה. הוא הוסיף כי בחברה הערבית יש תרבות של עבודה במזומן, ואמר כי יש שימוש מופחת באמצעים דיגיטליים וכרטיסי אשראי, והודה כי עדיין פריסת הסניפים בחברה הערבית נמוכה בהתאם לחלקה באוכלוסייה.

היו"ר ביטון שאל את המפקח מה הולכים לעשות בנושא, ואבידן השיב כי לא כל הפתרונות מצויים בפיקוח על הבנקים, וחלק מהפערים נובעים משאלה של תרבות, חלק משפה וחלק ממאפייני בנקאות. אחד הדברים הבולטים היה אחוז נמוך של מימון הלוואת לדיור ביחס לעסקאות, ועל כך אמר היו"ר ביטון כי הנתון הוא קשה ודרמטי.

המפקח אבידן אמר כי הוקם צוות בין משרדי שיגיש המלצות לתכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית, ואמר כי הצוות בוחן את הנושאים של יכולת של החברה הערבית לקבל משכנתה, בין היתר בשל בעיות רישום נכסים או חריגות בנייה, העצמת השימוש באמצעי תשלום בחברה הערבי, שימוש בבנקאות מרחוק ועוד. 

ח"כ סעדי אמר כי אולי הכותרת של הדיון הייתה צריכה להיות העדר הבנקאות בחברה הערבית, כי רואים קיפוח בכל פרמטר. הוא הוסיף כי אי אפשר לתלות מה שקורה בהיבטים דתיים, ואמר כי אי אפשר לדבר על צמיחה כלכלית כשאין בנקאות. "בכל 7 היישובים הערבים בנגב אין אפילו סניף אחד, כשמדברים על שוק שחור ואפור ופשיעה ואלימות, זו אחת הסיבות המרכזיות", אמר.

ח"כ אחמד טיבי הוסיף כי לא יכול להיות שיש ישובים עם מעל 10,000 תושבים שלא יהיה בהם סניף בנק. לדבריו, זה סימפטום של מערכת הבנקאות ויחסה לחברה הערבית. הוא אף קרא לחייב את הבנקים לפתוח סניף בישובים הללו. ח"כ אורי מקלב אמר כי צריך לבצע התאמות לאוכלוסיות מסוימות, למשל יש כאלה שאין להם טלפונים חכמים ולכן לא יכולים להפקיד שיקים.

חברת הנהלת איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה, נארדין ארמלי, אמרה כי כשמדברים על דיגיטציה צריך להודות שהחברה הערבית נמצאת הרחק מאחור מבחינת תשתית אינטרנט. היא הוסיפה כי צריך לדבר גם על נגישות לשפה בנקאית ולתת ללקוחות מידע בערבית שמסביר בשפה פשוטה את מהות השירות. מייסד נקודת מפנה, רן מלמד, הוסיף כי צריך לחשוב מחוץ לקופסה. 

היו"ר ביטון ביקש את התייחסות המפקח לדברים ואמר כי הוא רוצה לראות יעדים מדידים שהוועדה תוכל לפקח עליהם. המפקח אבידן אמר כי הוא חושב שהתשתית הבנקאית בחברה הערבית היא מצוינת בהשוואה לתשתיות אחרות, אך הוסיף: "וזה לא אומר שאין אתגר בשיפור התשתית ונמשיך לעשות את זה. אני לא מקבל שהכותרת היא העדר בנקאות או שיש רגרסיה, אני לא מקבל את האמירה שהיעדר סינוף מגביר פשיעה. פשיעה זה שאלה של תרבות לא של סינוף, וזה כנראה לא הפתרון". הוא הוסיף כי הבעיה במשכנתאות היא מחוץ למערכת הבנקאית ואמר כי סגירת סניפים זו בעיה של כולם.

היו"ר ביטון סיכם את הדיון ואמר כי בעוד מספר חודשים, לאחר התקדמות הוועדה הבין משרדית, יקיים דיון מעקב אחר ההתקדמות בנושא וביקש להציג בפעם הבאה תוצאות. הוא קרא לשלב בוועדה אנשי מקצוע מהחברה הערבית ואמר: "לא לעשות דיון על החברה הערבית אלא בשותפות איתה ולהציג לנו בסוף יעדים כמותיים ומדידים ולוחות זמנים לפתרון".