בכמה גדל תיק הנכסים של הציבור בבנקים?

הדו"ח מכיל פרסום ראשון של הנתונים והמצרפים הפיננסיים המרכזיים במשק לשנת 2021 – תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור, החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי, פעילות המשק מול חו"ל ופעילות המגזרים העיקריים במטבע חוץ.   

החלק הראשון של 'מבט סטטיסטי 2021' מציג בצורה ויזואלית את הנתונים והמצרפים המרכזיים על הפעילות הפיננסית בישראל, בצירוף מידע והסברים על הנתונים, ההגדרות והעיבודים השונים; החלק השני מציג עבודות בתחום המתודולוגיה הסטטיסטית שנערכו בבנק ישראל.

החלק הראשון בדו"ח עוסק בארבעה נושאים מרכזיים בסטטיסטיקה הפיננסית של ישראל:

תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור

יתרת תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור עלתה השנה בשיעור של כ-14% (כ-638 מיליארדי ש"ח), גבוה משמעותית בהשוואה לממוצע בשנים האחרונות, זאת בעיקר כתוצאה מעליות המחירים בשווקי המניות בארץ ובחו"ל, ומגידול ניכר ברכיב הפיקדונות והמזומן בתיק. (איור א-3 בפרסום)שינוי ביתרת הנכסים בתיק ב-2021

יתרת החוב של המגזר הפרטי הלא פיננסי עלתה השנה בשיעור ניכר של כ-13%. הגידול נרשם הן ביתרת החוב של המגזר העסקי והן בזו של משקי הבית.

(איור ב-2 בפרסום)

יתרת החוב של משקי הבית עלתה גם היא בהיקף ניכר (13%), זאת בעיקר מעלייה משמעותית ביתרת החוב לדיור, שקצב הגידול שלה הואץ מאוד השנה. (איור ב-13 בפרסום)

יתרת הנכסים של המשק בחו"ל  עלתה בשנת 2021 בכ-115 מיליארדי דולרים (19%), בהמשך למגמת העלייה הרב שנתית. (איור ג-1 בפרסום)

ההשקעות של תושבי ישראל במניות זרות והעלייה הניכרת במחירן בשווקי חו"ל תרמו כ-41 מיליארדים לעלייה ביתרת תיק הנכסים (איור  ג-3 בפרסום).

הגידול בנכסי הרזרבה של המשק בחו"ל תרם עוד כ-40 מיליארדים לגידול ביתרת הנכסים. יתרת הנכסים של המשק בחו"ל ושינוי ביתרה, מיליארדי דולרים

יתרת ההתחייבויות של המשק לחו"ל עלתה באופן בכ-126 מיליארדי דולרים בשנת 2021. עיקר העלייה ביתרת ההתחייבויות התרכזה בהשקעות של תושבי חוץ בתיק ניירות ערך למסחר - מניות ישראליות ואג"ח של ממשלת ישראל, ובהשקעות הישירות שלהם בחברות הישראליות (איור ג-8 בפרסום).

העלייה ביתרת ההתחייבויות בהיקף גבוה יותר מהעלייה ביתרת הנכסים הביאה לירידה בעודף הנכסים על ההתחייבויות של המשק מול חו"ל.

המשקיעים המוסדיים בלטו השנה, ומכרו מט"ח נטו בהיקף משמעותי.

גם תושבי חוץ המשיכו למכור מט"ח נטו, בהמשך לפעילותם בשנים האחרונות. 

בהתאם להתפתחויות אלה ובהמשך להודעתו מתחילת השנה, הגביר בנק ישראל את רכישות מטבע החוץ (איור ד-8 בפרסום).

ההתחזקות הניכרת של השקל נמשכה גם על רקע המשך מגמת העלייה בעודף בחשבון השוטף ובהשקעות הישירות במשק (איור ד-5 בפרסום).

יישום תקן בינלאומי (SDMX) באפיון מידע סטטיסטי

בשנים האחרונות, העולם חווה גידול עצום בהיקף, במגוון ובאיכות המידע. 

במקרים רבים, הנתונים מאוחסנים ומעובדים במערכות נתונים שונות ונפרדות זו מזו (data silos) ומתאפיינים בחוסר אחידות בהגדרות הנתונים ואופן תיאורם. בנוסף, קיים קושי לקשר בין מאגרי הנתונים על מנת לקבל תמונה הוליסטית ואינטגרטיבית של כל המידע בארגון. 

מענה לאתגרים אלו הוא יצירת אחידות בהגדרות ובמינוחים של המידע ובביצוע סטנדרטיזציה של אופן תיאור נתונים, המטא-דאטה, אשר מבוצע באמצעות יישום תקן ה-SDMX- Statistical Data and Metadata Exchange. 

עבודה זו דנה בחשיבות של אחידות בהגדרות הנתונים ובאופן תיאורם, מציגה את התקן הבינלאומי ה-SDMX,  מתארת את היתרונות במידול אחיד לפי התקן הבינלאומי וכן מדגימה את אופן היישום על המידע המנוהל בבנק ישראל.

התוצר של המשק הוא האינדיקטור החשוב והמקובל ביותר לרמת הפעילות הכלכלית המצרפית. נתוני התוצר מתקבלים בתדירות רבעונית ובאיחור של כשישה שבועות מתום הרבעון. אמידה של נתון זה בזמן אמת (אומדן בזק - נאוּקאסט), או בסמיכות לתום הרבעון, נועדה לסייע לקובעי המדיניות בהערכה של הפעילות הכלכלית. קבלת תמונת מקרו-כלכלית עדכנית היא בעלת חשיבות מכרעת בעיקר בתקופות של משבר שמאופיינות בשינויים מהירים שיוצרים אי-ודאות רבה לגבי המצב הכלכלי הנוכחי. 

עבודה זו מתארת מודל "אומדן בזק" לצמיחת התוצר, שפותח לאחרונה בבנק ישראל על-ידי Ginker and Suhoy (2022). המודל מספק אומדני זמן אמת לשיעורי הצמיחה בתוצר בתדירות חודשית ורבעונית. יתרון בולט של שיטה זו הוא שבנוסף לתחזית הרבעונית הוא מספק אינדיקטור לרמת הפעילות המצרפית ברמה החודשית, אשר עקבית עם אומדן הבזק הרבעוני. 

למסמך המלא

ניתן לגשת לפרסום המלא באמצעות אתר האינטרנט של בנק ישראל, שם צורפו – לנוחות המשתמשים – הנתונים העיקריים בכל נושא, בקבצים נפרדים, וכן שולבו הפניות לנתונים באתר הבנק, המתעדכנים באופן שוטף.