דברי הסבר
חוק שירותי מידע פיננסי, התשפ"ב - 2021 (להלן: "החוק") אשר נחקק בחודש נובמבר 2021, הסמיך את רשות ניירות ערך (להלן: "הרשות") להעניק רישיונות למתן שירות מידע פיננסי לתאגידים העומדים בדרישות הקבועות בחוק, ולפקח על בעלי רישיונות כאמור בהתאם לעקרונות שנקבעו בחוק.
החוק עוסק במתן שירות מידע פיננסי שהוא שירות מקוון במסגרתו בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי (להלן: "בעל רישיון", "בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי") אוסף מידע פיננסי על אודות הלקוח שנמצא בידי גופים פיננסיים מהם מקבל הלקוח שירות פיננסי (להלן: "מקורות מידע"), ונותן על בסיסו שירות ללקוח. איסוף כאמור של המידע הפיננסי נעשה מכוח גישה של בעל רישיון למערכת מקוונת שדרכה מחויב מקור מידע לתת גישה למידע הפיננסי (להלן: "מערכת הממשק למידע פיננסי").
מידע פיננסי, הוא מידע על אודות הפעילות הפיננסית של הלקוח שמתנהלת אצל מקורות המידע כדוגמת: תנועות (זיכויים וחיובים) בחשבון העובר ושב של הלקוח ועלות ניהול החשבון של הלקוח (דמי ניהול חשבון); מידע על אודות האשראי של הלקוח, ובכלל זה סך האשראי שהלקוח נטל והריביות שהוא משלם בגינו; מידע על החסכונות של הלקוח, ובכלל זה היקף החיסכון של הלקוח וריביות שהוא מקבל בעדו; מידע על תיק ניירות הערך שמחזיק הלקוח והעמלות שהוא משלם עבור פעולות קנייה ומכירה של ניירות ערך וכיוצא בזה.
במסגרת שירות מידע פיננסי יכול בעל רישיון להציע ללקוחות שירותים שונים. לדוגמה, ריכוז מידע פיננסי ממקורות מידע פיננסי שונים; השוואת עלויות; העברת מידע לגופים פיננסיים לשם קבלת הצעות להתקשרות עבור הלקוח לשירותים פיננסיים שאותם הלקוח צורך או מבקש לצרוך (כלומר, הצעות מחיר מתחרות) או לשם סיוע בהתקשרות עמם; וכן ייעוץ בדבר התנהלותו הכלכלית של הלקוח. נדגיש כי לא מדובר ברשימה סגורה של שימושים שיכול בעל רישיון לעשות במידע הפיננסי, ובלבד שהשימוש נוגע להתנהלותו הכלכלית של הלקוח, לטובת הלקוח ובהסכמתו המפורשת.
מטרת ההוראה
במסגרת החוק, הוסמכה הרשות לקבוע הוראות למבקשי רישיון ובעלי רישיון למתן שירות מידע פיננסי בעניינים שונים המוסדרים בחוק, וזאת על מנת להבטיח את עמידת בעלי הרישיון בדרישות החוק ופיקוח יעיל על פעילותם. בפרט הוסמכה הרשות לקבוע עבור בעלי רישיון הוראות בתחומים של אבטחת מידע והגנת פרטיות הלקוחות, תחומים העומדים במרכזו של החוק העוסק בשירותים הניתנים על בסיס מידע פיננסי רגיש של לקוחות. לאור האמור מטרת ההוראה היא לקבוע כללים בנושא הגשת בקשה לרישיון והפרטים והמסמכים שמבקש רישיון נדרש לצרף לה. כמו כן, ההוראה קובעת את דרישות אבטחת המידע, ניהול סיכונים והגנת סייבר, בהן נדרש בעל רישיון לעמוד לצורך פעילותו. עוד קובעת ההוראה את דרישות הביטוח או הפיקדון להן נדרש בעל רישיון כחלק מדרישות הרישיון. לבסוף, ההוראה קובעת את הדיווחים שבעל רישיון חייב לדווח לרשות, על מנת לאפשר פיקוח יעיל על פעילותו ועמידתו בדרישות החוק.