קרן במוקד: פסגות אינפלציה

בעת הנוכחית אנו חיים בעידן מעט משונה. המטוטלת הכלכלית נעה וזעה מדי חודש, מדאגות כנות לעליית המחירים והשלכות האינפלציה אל החשש מירידת מחירים והשלכות המיתון לכשיגיעו. לעומת שנת 2009, שנת 2010 מתאפיינת בתנודתיות ובתוך כך גם בחוסר ביטחון לגבי האתגרים הבאים. האם אנו עומדים בפני עליית מחירים מואצת משום הגדלת בסיס הכסף העולמי? או שמא, דווקא בשל הירידה בצריכה העולמית, נמשיך לחזות בירידת מחירי ההון כפי שראינו עוד משנת 2008?

אלו אשר תומכים ברעיון האינפלציה, דוגמת פרופ' מרטין פלדמן מאוניברסיטת הרווארד שכיהן בין היתר  כיועצו לשעבר של רייגן, טוענים שהאינפלציה תגיע למן הרגע שהחששות לגבי עתיד הכלכלה ישככו מעט. טענתם מוסברת כדברי תוכחה נגד דרכי הטיפול של מנהלי הכלכלה האמריקאית במשבר הכלכלי.

כלכלה גלובלית ? ובכן לא במדויק

לטענת האחרון, בשנים הקרובות, למרות החשש, האינפלציה היא אשר תהיה הבעיה האמיתית של כלכלת העולם. פלדשטיין אינו היחיד בדעה זו. דעתו אולי בולטת לעת עתה מבין חבריו למחקר במערב, אך בשאר השווקים, לא רק שכבר לא מתווכחים על היתכנותה של התופעה, אלא כבר החלו "להילחם" בה.

דוגמה בולטת לכך היא הבנק המרכזי של הודו אשר העלה את הריבית לשיא של ארבע שנים וזאת בכדי למנוע התפתחות אינפלציונית. הסרח העודף של שיעורי הצמיחה הגבוהים. בחודש שעבר בבומביי, הבנק המרכזי הודיע על העלאת הריבית ב-0.25% ל-6%. כאשר זאת העניקה אישור למזקקות הנפט להעלות מחירים ואלו הציתו תגובת שרשרת שגרמה בתורה להתייקרות כוללת. לכאורה התהליך הינו יחודי למדינת הודו, אך לבסוף זהו תהליך משותף לכל המדינות אשר ממשיכות לצמוח מחוץ למערב.

הודו אינה לבד. אחותה לצמיחה המואצת סין, אינה יכולה להשתלט גם היא על האינפלציה. האינפלציה בסין עלתה לכדי 3.1% (למי שמאמין לדיווחי הממשל הסיני). כל אלו הן ההשלכות של הגדלת האשראי בסין בכדי להמשיך ולתמוך בכלכלת סין.

המסקנה המתבקשת היא כי למרות האדישות במערב לגבי המחירים בהווה, בטווח הבינוני ואולי אף בטווח הקצר- עליית המחירים שכבר מורגשת היטב מחוץ למערב יכולה להגיע גם אליו וודאי גם אל כלכלת ישראל.

פתרון

אין יותר מדי פתרונות חדשניים כנגד אינפלציה. הפתרון המיידי הוא השקעה באג"ח, לתקופה קצרה, הצמודות למדד המחירים, בכדי לא להסתכן באיבוד הון. לאלו מכם, המאמינים בניהול אקטיבי מנהלי קרנות הנאמנות כחלק ממדיניות של חשיפה מדורגת על בסיס נתונים, יכולים להציג תשואה חיובית על ההון או לפחות לשמר את כוח הקניה של לקוחות הקרן. נתמקד בקרן בעלת התשואה המרבית בשנתיים האחרונות.

קרן במוקד – פסגות אינפלציה

מדיניות הקרן: מנהל הקרן מתחייב שאג"ח צמודות המכירים לצרכן לא תפחת מ- 75% משוויה הנקי של הון הקרן. החשיפה לאג"ח ממשלתיות צמודות למדד המחירים לצרכן לא תפחת מ- 50% משווי הון הקרן.

תאריך הקמת הקרן: לוקחי ההחלטות בפסגות, כמו חזו את הבעייתיות הטמונה בכלכלת העולם ובמרץ 2008, עם הסימנים הראשונים לירידות בשווקים, הקימו את הקרן ב- 05/03/2008.
תשואת הקרן: הקרן כאמור בתשואה לשנתיים, ניצבת בראש הקטגוריה – צמודי מדד לטווח קצר עד שנתיים. תשואתה עד היום היא  9.66%. בתוך כך תשואתה מתחילת השנה הינה 1.88%- מקום שני בקטגוריה. במקום הראשון מתחילת השנה נמצאת אחותה לקטגוריה- מגדל אינפלציה.

דמי ניהול: הקרן גובה כ- 0.9% מהלקוח, מקום 7 מתוך 13 הקרנות בקטגוריה.

הון הקרן: הקרן היא הגדולה בקטגוריה עם ניהול הון בגודל של 674 מיליון שקלים.

הרכב הקרן: נכון לתחילת אפריל,  הקרן ב41 אג"חים קונצרנים שהם 22.1% מהונה. אג"חים בולטים ברשות הקרן אשר אחזקתן עולה או משתווה לאחוז הן גלילה הפקד אג"ח, לאומי מימון התחייבות, שופרסל, מטריקס, בי קומיונק, פרטנר, פז נפט (מוחזקת ב- 0.99%). כל 7 האגרות מדורגות דירוג גבוה (ראה טבלה).