פאנל השקעות ובתי השקעות תמיד מעניין, והפעם התאספו נציגים של לא מעט גופי השקעות – הראל, ילין לפידות, אינפיניטי, מיטב דש, אנליסט, הורייזן כדי לשוחח על עולם ההשקעות באפיקי הגמל, פנסיה השתלמות. את הפאנל הנחה אליצפן רוזנברג.
מה לדעתכם הכיוון בשווקים השנה?
קרן דנציגר (מנכ"ל, הראל פיננסים ניהול השקעות): השנה יש עדיפות למניות ערך בישראל על פני מניות צמיחה, גם כשאנחנו מסתכלים על האגחים בארץ לעומת ארה”ב, אז אנחנו גם בשוק האג”ח ישראל עדיפה. אנחנו חושבים שיש עכשיו הרבה הזדמנויות שנפתחו עם תחילת השנה והשוק בישראל יותר ויותר מעניין.
אלדד כהן (סמנכ”ל שיווק, אנליסט): בשנה האחרונה ראינו שהמדדים בארצות הברית, היכו את הקרנות המנוהלות, אבל בארץ זה היה הפוך. דווקא הקרנות המנייתיות היכו את המדדים. כך שזה מאוד תלוי מה אתה בוחר, ובאיזו תקופה אתה נמצא.
קופת גמל להשקעה. האם הפוטנציאל הזה ממומש? למיטב ידיעתי, יש גידול של בערך 40% בהיקף הנכסים ביחס לשנה שעברה, מצד שני, למרות ההבטחות של הרגולטור, תקרת ההפקדה לא עלתה. יש ברקע מאבקים בין רגולטורים, כשרשות ניירות ערך ברקע, שרוצה לתת עדיפות לקרנות נאמנות
עומר דגני (סמנכ"ל שיווק, ילין לפידות): לדעתי, קופת גמל להשקעה זה אולי המוצר שהכסף הראשון של כולנו צריך להיות בה. יש לו את כל היתרונות, ועצם זה שבכלל מגבילים אותו, מראה כמה הוא אטרקטיבי. אם המוצר כל כך טוב צריכים לתת לו לצבור בעוצמות הרבה יותר גבוהות. יש לו את כל היתרונות. ההגבלה מעוותת ולא נכונה. זו גם הסיבה שהוא לא מספיק חזק, כי קהל שלם לא יכול להגיע אליו בצורה משמעותית. קהל של אנשים יותר עמידים, מאשר 70 אלף ש”ח לתעודת זהות, פשוט לא יכול להיכנס אליו כי זה מוגבל מאוד. לא מגבילים אף מוצר, זה עיוות שחייבים לתקן אותו.
ברק קירשנבוים (מנהל מכירות גמל, הפניקס): זה מאוד תלוי מאיזה זווית מסתכלים. המוצר הזה בצמיחה גבוהה. הוא הושק בדצמבר 2016 ונכון להיום המוצר מחזיק נכס מנוהל של כשלושים וחמישה מיליארד שקלים. מצד שני אי אפשר להתעלם מכך שהציבור בישראל מחזיק בערך טריליון וחצי שקל בבנקים ובפיקדונות. מה שבאמת מסביר את החשיפה בחסר שיש לציבור בישראל למוצר.
ביחס לתקרה, של 70 אלף ש”ח, אנחנו מפספסים המון לקוחות בגלל המגבלה. לקוחות מבוססים שיש להם סכומי כסף של מאות אלפי שקלים מעדיפים שהכסף שלהם ינוהל בפלטפורמה אחת. המוצר הזה רחוק ממימוש הפוטנציאל שלו, לנו כיצרנים יש עוד הרבה מאוד מה לעשות וגם לסוכנים.
ליאור, אף אחד לא חולק על הפוטנציאל הגדול שיש פה באפיק הזה, השאלה היא האם באמת יש פה אפשרות מעשית לגידול בהפקדות. האם זה משהו שבכלל באמת עומד על הפרק?
ליאור הדר (מנהל אגף מכירות, חטיבת הלקוחות, מיטב דש): יש טיוטת חקיקה בנושא. אני לא יודע לומר מתי זה יקרה ואם זה יקרה. אני משוכנע שברגע שזה יקרה נראה גידול במכפלות גדולות במוצר הזה. אני באמת חושב שבסוף, עם כל הכבוד לכולנו, אבל מה שטוב, הלקוח מצביע ברגליים. בשורה התחתונה אני לא יודע מתי יקרה השינוי אבל מעריך שכן יקרה.
בנוסף, יש פה יתרונות מס עצומים. לא התייחסו לעובדה שאותן קופות גמל להשקעה, מהוות כרית ראשונה. יש דחיית מס ובין המסלולים ואפשרות קיצבה.
לפני בערך שנתיים אם אני לא טועה. רשות שוק ההון הקימה את ועדת יפה. לפני מספר חודשים הוגשו המסקנות הסופיות. דוח הועדה נוגע להרבה מאוד דברים, אבל עיקרי הדברים והשורה התחתונה שרלוונטיים אלינו, זה כל מה שקשור בעולם ההשקעות. האם באמת יש הצדקה להשקעות החיצוניות עם דמי הניהול הנוספים. האם הם מספקים את הסחורה?
עומר דגני (סמנכ"ל שיווק, ילין לפידות): שני דברים. דבר ראשון בגמל נט אפשר להשוות לתשואות שוק. מי שיעשה את זה יגלה שמשנת 2008, כולל המשבר, אני חושב שכמעט כל הקופות הכו את המדדים ובצורה משמעותית. ויש גם קופות, שהכו גם מעל 100% את המדד. יכולים לבדוק אותי על זה.
הנקודה השנייה, ילין לפידות שבו ההוצאות הנוספות לניהול ההשקעות הם הכי נמוכות בתעשייה. ההוצאות אצלנו עומדות בערך על 0.02%-0.03% הממוצע בענף עומד על 0.15%. אנחנו מאמינים שמה שאפשר לנהל לבד, ננהל לבד ולא ניתן למישהו אחר. אם יגיע הרגע להשתמש בשירותיו של מישהו אחר, זה אחרי מו”מ נוקשה וקפדני לטובת הלקוחות. עלויות ניהול השקעות נוספות אצלנו הנמוכות בענף וככה גם נמשיך.
האם שימוש במנהל השקעות חיצוני זה משהו שבכלל מוכיח את עצמו?
אמיר אייל (מנכ"ל ומייסד אינפיניטי): ד”ר משה ברקת הוציא עבודה שבה הוכח, בניגוד למה שחושבים, שהשקעות אלטרנטיביות, לא מכות את ההשקעות שאינן אלטרנטיביות. זה בסתירה לנהירה המטורפת של גופים מוסדיים אחרי נכסים אלטרנטיביים.
לנו יש הכרות מאוד עמוקה עם זה, דרך הקופות המפעליות שאנחנו מנהלים. דעתי האישית היא שמדובר פעמים רבות ב’קופסא שחורה’, שאין לך מושג מה קורה בפנים. היום בסביבת ריבית נמוכה, זה מזמין, עם הבטחות על סמך תשואה היסטוריות של 10% בנדל”ן בקייב. אני לא אוהב קופסאות שחורות.
כשאני אומר את המילים ‘אני מפסיד’, אני צריך לדעת למה הפסדתי. אם אני לא יודע להסביר למה הפסדתי אז יש בעיה. אבל אני לא פוסל את זה. כמו שאני לא פוסל את הסחורות ואת הקריפטו. אנחנו לא מחזיקים. כל אחד יכול ללכת לאן שהוא רוצה רק שיבין במה הוא משקיע.
לנו יש, ‘יתרון הביתיות’ ולא ‘הטיית הביתיות’. אנחנו משקיעים בישראל, לא כי אנחנו מוטים לישראל, אלא שההטיה שלנו נובעת מההבנה מקרו כלכלית מאוד עמוקה, וגם גיאו-כלכלית וגיאופוליטית, אנחנו רואים את ישראל כמקום יוצא מן הכלל. התמזל מזלנו להיות עם יכולת ניתוח מאוד טובה ולכן אנחנו חושבים שאין צורך בקופסאות שחורות, ברומניה או באנגליה.
יש לנו הבנה, יכולת להסתכל בעיניים לחברות, לעשות מחקר מעמיק, להפעיל את המודלים המתמטיים סטטיסטיים שעבדנו עליהם בשנים האחרונות. יש לנו את יתרון להשקעות כאן. אני כן חושב שדמי ניהול אמיתיים באלטרנטיבי בכלל לא נמצאים מול הפנים של הלקוח. אני לא נגד עמלות. שייקחו כמה שיותר אבל שיתנו תוצאות. אבל אם לא הכל שקוף באמת, אז מה שבטוח זה רק העמלות שאתה עומד לשלם.
איתי ליפקוביץ (מנכ”ל הורייזן): הבעיה העיקרית של הלקוח פה בכלל, שהוא לא יודע מזה. צריך להוסיף לדו”ח של הלקוח מה הם בעצם דמי הניהול האפקטיביים. אם יוסיפו את זה לדו”ח של הלקוח, אני חושב שתוך שנה הדבר הזה יקטן.
לדעתי בעולם ההשקעות המוסדי, יש בעיה בעיקר בניהול אגרות החוב. במצב הנוכחי, נאלצים להחזיק איגרות חוב כשהתשואה הריאלית עליהן היא שלילית, ולכן נדרשים לבצע השקעות אלטרנטיביות. במיוחד באפיק הסולידי, ושם זה יכול להיות דווקא מבורך.
ליאור הדר (מנהל אגף מכירות חטיבת הלקוחות, מיטב דש): אני מסכים לחלוטין, שהשקעות אלטרנטיביות זה סוג של 'Buzzword' שמשתמשים בה אולי יותר מדי. בסוף צריך להבין שבתי ההשקעות וחברות הביטוח זה סוג של בנק. מחלקות אשראי, זה עשרות אנשים.
אם לי כבן אדם פרטי, הייתה את היכולת להשקיע באותן השקעות, לא סחירות, הייתי עושה את זה. אנחנו עושים את זה, ללקוחות כשירים שלנו. אנחנו מנגישים להם מוצרים. כשעושים משהו טוב, אז יהיו תוצאות, ואי אפשר שלא לגבות על זה דמי ניהול.
אני מתרשם שבחודשים האחרונים יש שינוי מגמה בדמי הניהול הכלליים. נעלמו ההנחות. אין פשרות. קשה למצוא משהו פחות מ-0.6%-0.7%. האם זה הם מגמה או שזה איזשהו משהו חולף?
ברק קירשנבוים (מנהל מכירות גמל, הפניקס): אני חושב שדווקא בשנים האחרונות היינו עדים לירידה משמעותית בדמי הניהול במוצרים הפיננסיים אצל מי יותר ומי פחות. לדעתי הגענו לרף התחתון של דמי הניהול שמשם כבר אין יותר מדי לאן לרדת. צריך לזכור שיש לא מעט הוצאות ליצרנים. אם זה שיווק הפצה, תפעול, שירות לקוחות, מחלקת ההשקעות מפוארת. אני באמת מאמין שבסופו של דבר, ללקוח הקצה לא באמת אכפת לו לשלם עוד עשירית אחוז, כדי באמת ליהנות מניהול השקעות איכותי לאורך זמן.
ליאור הדר (מנהל אגף מכירות חטיבת הלקוחות, מיטב דש): ניתן לראות בשנים האחרונות מגמה של שחיקה בדמי הניהול. בפנסיה זה יותר בולט, ובגמל והשתלמות פחות בולט, אבל עדיין יש מגמה של שחיקה. אני מעריך שבשלב מסוים זה יתייצב. בסופו של דבר יש עלויות יש רמת השקעות.
מה דעתכם הלוואות הקופה שהפכו ללהיט בשנים האחרונות? אנשים לוקחים ומשקיעים את זה בשוק ההון. מה דעתכם?
ליאור הדר (מנהל אגף מכירות חטיבת הלקוחות מיטב דש): לפני 10 שנים אמר לי לקוח אולי אני אקח הלוואה ואשקיע אותה. אמרתי לו מה פתאום? מי לוקח הלוואות בשביל להשקיע בשוק ההון? היום זה מאוד נפוץ. אני מעריך שככל שהריביות יעלו זה יהיה פחות כלכלי.
כל אחד צריך לבחון האם זה מתאים ללקוח שלו. יש פה מתכננים, שיודעים לעשות את ההתאמה לצרכי הלקוח בצורה נכונה. לא לכל בן אדם מתאים לקחת הלוואת גרייס ל־7 שנים, לא משנה באיזו ריבית ולהשקיע בשוק או בהשקעה אלטרנטיבית.
עומר דגני (סמנכ”ל שיווק, ילין לפידות): חשוב להזכיר שמדובר בכספי עמיתים. זה לא כספים של החברות. בסך הכל זה דבר טוב, ויכול להיות שזה ימשיך להיות טוב גם כאשר הריביות יעלו, כי זה עדיין יהיה יותר טוב מהאלטרנטיבות האחרות. אני לא בטוח שזה יפסיק.
אני נגד שמתחרים על זה. לכן אני חושב שצריכה להיות ריבית מסודרת אחת. לא שהגופים, יתחרו כמה יותר זול אני נותן על חשבון כספי העמיתים.
מדובר בתופעה גדלה והולכת. לפני כמה חודשים התפרסמה כתבה שאמרה שיש גופים שהגיעו ל־7.5%. כל גוף צריך לשים לזה לב.
שאלה מהקהל: איך זה פוגע בתשואות?
עומר דגני: אם ההלוואה היא בפריים מינוס חצי, זה אומר שההלוואה בריבית של 1.1%. אני חושב שצריכה להיות ריבית אחת ולא להתחרות על זה. בסך הכל מבחינה צרכנית זו הלוואה טובה.
איתי ליפקוביץ (מנכ"ל הורייזן): אני חושב שיש פה בעיה אחרת שלא מתייחסים אליה. אנחנו אחרי הרבה שנים שלא היתה שנה מאוד קשה בשוק ההון. יש אנשים שלוקחים את ההלוואות האלו וממנפים כמה פעמים. אין פיקוח על זה. חלק הולך להשקעות נדל”ן והשקעות לא נזילות, אם יקרה אירוע כלשהו, זה ייצור בעיה לא פשוטה מבחינת החוסך, ועלול גם להביא לאירועי פשיטת רגל, במוצר שלא לא אמורות להיות בו סיכון כזה.
אמיר אייל (מנכ”ל ומייסד אינפיניטי): כמנהלי השקעות, זה סוג נכס שמניב מעט ומחייב אותנו להשקיע יותר בדברים אחרים כדי לפצות על התשואה היחסית נמוכה.
אלדד כהן (סמנכ”ל שיווק, אנליסט): בסך הכל זה מכשיר חשוב. זה עוזר ללא מעט משפחות שרוצות אלטרנטיבה להלוואות אחרות, לכן נכון לתת את זה ללקוחות. צריכה להיות מערכת איזונים. אין לזה מספיק בקרה. יכול להיות פה אירוע שבסופו של דבר נסתכל עליו בפרספקטיבה של איפה היו צריכים לשים את הברקס, הפיקוח צריך להתערב.
בתמונה מימין לשמאל: אמיר איל, מייסד ויו"ר אינפיניטי־אילים. איתי ליפקוביץ, מנכ"ל ובעלים הורייזן. אלדד כהן, סמנכ"ל אנליסט עומר דגני, סמנכ"ל ילין לפידות. קרן דנצינגר, מנהלת חברת ניהול תיקים הראל. ליאור הדר, מנהל אגף מכירות מיטב דש. ברק קירשנבוים, מנהל מכירות ארצי גמל ופיננסים הפניקס מנחה הפאנל – אליצפן רוזנברג, צילום: אנג׳ל הפקות