שוק איגרות החוב בתל-אביב - עוגן מרכזי לחברות, האם גם השנה תמשיך המגמה?

ברבעון הראשון של 2022 גויסו מהציבור ומהגופים המוסדיים כ-14.5 מיליארד שקל בהנפקות ובהקצאות פרטיות של אג"ח של חברות הסקטור הריאלי, בהמשך לגיוסים ערים בהיקף של כ-64 ושל כ-54 מיליארד שקל בשנים 2021 ו-2020, בהתאמה, שהיו הגבוהים ביותר מאז שנת 2007. 

העלייה החדה בגיוסים בשנים אלה ממחישה את תמיכת שוק איגרות החוב בחברות הן בשנת 2020 - שנת משבר הקורונה והן בשנת 2021 שהיתה שנת צמיחה.

מגמת הגיוסים הערים בשוק איגרות החוב צפויה להימשך גם השנה, בתמיכה של מספר גורמים, בין היתר, התמתנות  עליית הריבית בשווקים עקב עליית המחירים בשל הפלישה הרוסית לאוקראינה. הדבר עשוי לגרום לחברות לנצל זאת ולהקדים גיוסי חוב שתוכננו לשנה הבאה; הפסקת הנפקות של אג"ח מיועדות של הממשלה, שצפויה להסיט חלק מהכספים המושקעים בהן לשוק ההון בת"א; וגל של עלייה מאוקראינה ומרוסיה שיגביר את צרכי המימון של חברות הנדל"ן וחברות מסקטורים נוספים.  

פדיונות אג"ח סחיר ב- 2022 ובשנה הבאה מהווים גורם עיקרי לגיוסי החברות בשוק איגרות החוב. כ-60% מגיוסי הסקטור הריאלי בהנפקות אג"ח בחמש השנים האחרונות נועדו למיחזור חובות סחירים בעלויות נמוכות יותר בזכות הריבית הנמוכה במשק.

חברות הנדל"ן מובילות הן בהיקף גיוסי האג"ח – כ-59% מגיוסי הסקטור הריאלי, והן בהיקף הפדיונות בשוק איגרות החוב בת"א – כ-48% מפדיונות אג"ח הסקטור הריאלי, בשנים 2021-2020. 

חברות הטכנולוגיה הוותיקות וחברות חדשות בתחום האנרגיה המתחדשת שנהנו מצמיחה בשנתיים של הקורונה, גייסו באג"ח כ-5.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים 2021-2020 - גבוה ביותר מפי חמש מהגיוס השנתי בעשור האחרון.

שוק איגרות החוב ממשיך להוות עוגן מרכזי ומשמעותי לגיוסים בקרב החברות הנסחרות בבורסה בתל אביב, אשר נותן מענה לצורכי המימון של הסקטור העסקי, וחשיבותו בלטה במיוחד בשנתיים האחרונות עם התפרצות מגפת הקורונה. 

בשנת 2020 – בשנה הראשונה לפרוץ הקורונה, חלה קפיצה משמעותית בגיוסי החוב  ע"י הסקטור הריאלי, מכ-40 מיליארד שקל בממוצע בכל אחת מהשנים 2019-2018 לכ-54 מיליארד שקל בשנת 2020. החברות שנקלעו למצוקת אשראי על רקע חוסר הוודאות, המיתון הכלכלי וירידה חדה בהכנסות לצד צמצום מתן האשראי ע"י הבנקים, הגבירו את הגיוסים בשוק איגרות החוב. הגיוסים שימשו למיחזור חוב וגם למימון הפעילות השוטפת, וסייעו לחברות הציבוריות לצלוח את שנת המשבר.

גם בשנת 2021, שנת היציאה ממשבר הקורונה ומהמיתון, נמשכה המגמה של צמיחה בגיוסי החוב ע"י הסקטור הריאלי והם הגיעו לסכום שיא של כ-64 מיליארד שקל – שיא מאז שנת 2007. ההתמודדות המוצלחת של הממשלה עם מגפת הקורונה, והחזרה לצמיחה חיובית – בשיעור של 8.1% בשנת 2021 – השיעור הגבוה מאז שנת 2000, הביאו לעלייה בצרכי המימון של החברות, כשהגיוסים שימשו הן למיחזור חוב ולמימון פעילות שוטפת, והן  להרחבת פעילות החברות. 

ברבעון הראשון של 2022 נמשכה המגמה של גיוסי חוב ערים ע"י הסקטור הריאלי והם צפויים להסתכם ביותר מכ-14.5 מיליארד שקל. רמת גיוסי החוב השנה, תלויה במספר גורמים, המשפיעים בכיוונים שונים:

הריבית הנמוכה במשק, בשיעור של 0.1% החל באפריל 2020 - שיעור נמוך היסטורית, שעודדה חברות לגייס חוב בריבית נמוכה. הריבית צפויה לעלות בחודשים הקרובים בעקבות העלייה בשיעור האינפלציה בעולם בשנת 2021, מגמה שצפויה להמשיך ולהתגבר השנה. בנק ישראל עשוי להעלות את הריבית בדומה לבנקים מרכזיים בעולם, כמו הפד, שהודיע על העלאת הריבית  בארה"ב ברבע אחוז במרץ 2022 לרמה של  0.5% וצפוי להוסיף ולהעלות אותה עוד מספר פעמים עד סוף שנת 2022. הבנק המרכזי בבריטניה (BOE) העלה את הריבית בפעם השלישית לרמה של 0.75%  במרץ 2022, והבנק המרכזי באירופה (ECB) הודיע כי הוא צפוי להעלות את הריבית ברבע אחוז ברבעון האחרון של 2022. 

קצב עליית הריבית בשווקים עשוי להתמתן, עקב פלישת רוסיה לאוקראינה ב-24 בפברואר, 2022, לחימה שעדיין נמשכת ועשויה לגרום להאטה בכלכלה העולמית. עצירת ייצוא בתחומי האנרגיה, מתכות וחיטה ממדינות העימות, הביאה לזינוק במחירי הסחורות ובעקבות זאת מחסור באנרגיה, חומרי גלם ומזון. עליות המחירים עשויות למתן את קצב העלאת הריבית בשווקים הבינלאומיים וגם בישראל ולעודד חברות להקדים ולגייס חוב בחודשים הקרובים. 

גל של עלייה מאוקראינה ומרוסיה עשוי להגביר את צרכי המימון של חברות הנדל"ן וחברות מענפים נוספים.

השפעה חיובית על הגיוסים, צפויה עוד השנה, לקראת הפסקת הנפקת אג"ח מיועדות ע"י הממשלה, החל מיולי 2022, המהוות כ-30% מכספי הפנסיה אותם משקיעים הגופים המוסדיים. כספים אלה צפויים בחלקם להיות מוסטים לשוק ההון בת"א. 

סקירה זו עוסקת בתחזית פדיונות אג"ח סחיר של הסקטור הריאלי בשנת 2022 ובשנה הבאה, תוך ניתוח החברות הבולטות בהיקף הפדיונות ובחינת הגיוסים שביצעו ברבעון הראשון של 2022  ובשנה הקודמת. 

ההנחה היא שהחברות הבולטות בהיקף הפדיונות בשנים 2023-2022, יגייסו חוב בשנת 2022. 

עיקר הממצאים

הסקטור הריאלי גייס איגרות חוב בשנים 2021-2017 בסך של כ-248 מיליארד שקל, יותר מסך הפדיונות של הסקטור הריאלי בשנים אלה שמגיע לכ-145 מיליארד שקל. ניתן להניח שכ-60% מגיוסי הסקטור הריאלי בהנפקות אג"ח בשנים האחרונות נועדו למיחזור חובות סחירים, וכ-40% מהגיוס נועד לפירעון חוב לא סחיר ולהרחבת הפעילות. מתחילת השנה גייס הסקטור הריאלי כ-14.5 מיליארד שקל. 

הסקטור הריאלי צפוי לפדות אג"ח סחיר בסך כ-34.3 וכ-38.5 מיליארד שקל בשנים 2022 ו-2023, בהתאמה. היקף הפדיונות הצפוי בשנת 2023 גבוה בכ-4 מיליארד שקל לעומת היקף הפדיונות הצפוי בשנת 2022, כמחצית העלייה מקורה בפדיונות אג"ח חברות הנדל"ן, וכמחצית העלייה מקורה בפדיונות אג"ח חברות האנרגיה ושותפויות הנפט, שני הענפים המובילים בהיקף הגיוסים בשנת 2021 וממשיכים להוביל גם ברבעון הראשון של 2022. 

הגאות בענף הנדל"ן שבאה לידי ביטוי בעלייה חדה של כ-11% במחירי הדירות בשנת 2021, לצד צמיחת חברות האנרגיה, על רקע העלייה בהיקף הפעילות היצרנית בעולם ומשבר האנרגיה הצפוי בעקבות המלחמה במזרח אירופה, היוו רוח גבית חיובית לחברות המגייסות.

הענף המוביל בהיקף הפדיונות הינו ענף הנדל"ן – 114 חברות נדל"ן צפויות לפדות אג"ח סחיר בסך כ-17.4 מיליארד שקל בשנת 2022, ובסך כ-19.1 מיליארד שקל בשנת 2023, סכומים המהווים כ-50% מהפדיונות של הסקטור הריאלי בשנים אלה. 

חברות הנדל"ן בולטות עם גיוס של כ-31.7 מיליארד שקל בשנת 2021, סכום גבוה בכ-22% מהגיוס בשנת 2020.

היקף הגיוס בשנת 2021 היה גבוה פי שניים מהיקף הפדיונות שהגיע לכ-16 מיליארד שקל בשנת 2021. הגיוס העודף איפשר לחברות הנדל"ן לממן את הרחבת הפעילות לנוכח הביקוש הגואה בענף. 

בשנת 2021 הוסרו בהדרגה מגבלות הקורונה והמשק חזר לצמיחה חיובית בשיעור של כ-8% הגבוה מאז שנת 2000. בעקבות זאת הביקוש לדירות ולמשכנתאות זינק, ומחירי הדירות עלו בכ-11%.

גם ברבעון הראשון של 2022 נמשכה הגאות בענף הנדל"ן, וזאת על רקע יציאת המשק ממשבר הקורונה, וחברות הנדל"ן צפויות לגייס יותר מכ-9 מיליארד שקל, דהיינו כ-53% מסך פדיונות האג"ח הצפויים לחברות הענף השנה. קצב גיוסי האג"ח מתחילת השנה הואץ, עקב הציפיות להעלאת הריבית במשק בחודש אפריל 2022.

ענף שני בהיקף הפדיונות הינו ענף האנרגיה וחיפושי נפט וגז – 21 חברות צפויות לפדות אג"ח סחיר בסך כ-6.5 מיליארד שקל בשנת 2022, ובסך כ-8.7 מיליארד שקל בשנת 2023.  

ענף זה בלט במקום השני בגיוסי החוב בשנים  2021-2020 וגם ברבעון הראשון של 2022, אחרי חברות הנדל"ן. גיוסי החוב ע"י חברות האנרגיה והנפט זינקו מכ-2 מיליארד שקל בשנת 2019 לכ-14 ולכ-16 מיליארד שקל בשנים 2020 ו-2021, בהתאמה. 

בשנת 2020 ספגו חברות הענף הפסדים בגין ירידת מחירי הסחורות וצמצום היצור ונדרשו לממן את הפעילות השוטפת גם באמצעות גיוס חוב, ואילו בשנת 2021 בה חזר המשק לצמיחה ומחירי הסחורות נסקו, ניתן להניח שהגיוסים שימשו גם להרחבת היקף הפעילות. 

הענף שלישי בהיקף הפדיונות הינו ענף המסחר והשירותים – 29 חברות צפויות לפדות אג"ח בסך כ-4.7 מיליארד שקל בשנת 2022, ובסך כ-5 מיליארד שקל בשנת 2023. 

חברות הטכנולוגיה הוותיקות וחברות האנרגיה המתחדשת החדשות שנהנו מצמיחה ושגשוג בשנות הקורונה, גייסו חוב בסך כ-5 ובסך כ-6 מיליארד שקל בשנים 2020 ו-2021, בהתאמה, לעומת  כ-1 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים 2019-2017. גיוסי החוב של חברות הענף בשנים 2021-2020 היו גבוהים משמעותית מסה"כ היקף הפדיונות של האג"ח הסחיר בשנים אלה בסך של כ-2 מיליארד שקל.

ענף הנדל"ן והבנייה

בראש רשימת חברות הנדל"ן והבנייה המובילות בהיקף הפדיונות המצרפי בשנים 2023-2022, נצבות שתי חברות קניונים וחברת נדל"ן מניב בחו"ל:

מליסרון גייסה בשנת 2021 כ-2 מיליארד שקל, סכום גבוה משמעותית מהחוב הסחיר אותו פדתה בשנה זו, שהסתכם בכ-0.6 מיליארד שקל. ניתן להניח כי החברה הקדימה וגייסה סכום עודף כנגד פדיונות אג"ח סחיר בסכום של כ-1.8 מיליארד שקל בשנת 2022. לחברה צפויים בנוסף פדיונות אג"ח סחיר בסך כ-0.8 מיליארד שקל בשנת 2023.

קבוצת עזריאלי גייסה בשנת 2021 כ-3.7 מיליארד שקל, סכום גבוה משמעותית מהחוב הסחיר אותו פדתה בשנה זו, שהסתכם בכ-0.5 מיליארד שקל. לחברה צפויים פדיונות אג"ח סחיר בסך כ-0.8 מיליארד שקל בשנת 2022. כלומר, גיוסי החברה בשנת 2021 היו גבוהים ביותר מפי שניים החוב הסחיר של החברה בשנים 2022-2021,  לכן סביר להניח ששימשו גם להרחבת הפעילות - כאשר באוקטובר 2021 רכשה החברה את קניון "מול ים" באילת, בעסקה ששוויה כ-1.3 מיליארד שקל. לחברה צפויים פדיונות אג"ח סחיר בסכום של 0.8 מיליארד שקל בשנת 2023.

גזית גלוב גייסה בשנת 2021 כ-1.1 מיליארד שקל, סכום גבוה ביותר מפי שלושה מהאג"ח הסחיר אותו פדתה בשנה זו והסתכם בכ-0.3 מיליארד שקל. ניתן להניח כי החברה הקדימה וגייסה סכום עודף כנגד פדיונות אג"ח סחיר בסכום של כ-0.8 מיליארד שקל בשנת 2022. לחברה צפויים פדיונות אג"ח סחיר בסך כ-1 מיליארד שקל בשנת 2023.

בראש רשימת חברות חיפושי הנפט והאנרגיה המובילות בהיקף הפדיונות המצרפי בשנים 2023-2022:

חברת החשמל הממשלתית, גייסה כ-2.8 מיליארד שקל החל בינואר 2021 ועד פברואר 2022 (כ-1.6 מיליארד שקל מתוכם גויסו בחו"ל ונרשמו למסחר ב-TASE UP בפברואר 2022). החברה פדתה אג"ח סחיר בסך כ-2.5 מיליארד שקל בשנת 2021 וצפויה לפדות אג"ח סחיר בסך כ-2 מיליארד שקל בשנת 2022. כלומר, גיוס החברה נמוך משמעותית מהיקף האשראי שעל החברה להחזיר. לחברה צפויים פדיונות אג"ח סחיר בסך כ-1.4 מיליארד שקל בשנת 2023. לכן, סביר להניח שנראה השנה את חברת החשמל ממשיכה לגייס באמצעות אג"ח לציבור.

קבוצת דלק גייסה כ-1.3 מיליארד שקל בשנת 2021 ופדתה אג"ח סחיר בסך כ-0.9 מיליארד שקל בשנה זו. לחברה צפויים פדיונות אג"ח סחיר בסך כ-1.8 מיליארד שקל בשנת 2022 ובסך כ-0.9 מיליארד שקל בשנת 2023. 

יצוין כי במרץ 2022 ביצעה החברה הצעת רכש חליפין חלקית בסך כ-0.9 מיליארד שקל – שבמסגרתה הקצתה החברה אג"ח שקלי נסחרת בריבית קבועה במח"מ ארוך יותר של 4 שנים לבעלי אג"ח שקלי  קצר יותר במח"מ של כשנתיים, ובכך דחתה את פידיון האג"ח.

שתי חברות נוספות בולטות בהיקף פדיונות בשנים 2023-2022 הן לוויתן בונד ובתי זיקוק עם פדיונות אג"ח סחיר בסך כ-1.4 מיליארד שקל בממוצע כל חברה: 

לוויתן בונד – חברה ייעודית (לא-בורסאית) של שותפות הנפט והגז דלק קידוחים שגייסה בשנת 2020 כ-7.7 מיליארד שקל באג"ח דולרי למשקיעים מוסדיים זרים וישראלים בחו"ל, שנרשם ב-TASE UP, ומאז לא גייסה. לחברה צפויים פדיונות אג"ח סחיר בסך כ-1.5 מיליארד שקל בשנת 2023, ולא מן הנמנע כי תבצע גיוס חוב טרם העלאת הריבית בשווקים בכדי למחזר את החוב הנ"ל.

בתי זיקוק גייסה כ-0.5 מיליארד שקל בשנת 2021, ופדתה חוב סחיר בסך כ-0.4 מיליארד שקל בשנה זו. לחברה צפויים פדיונות אג"ח סחיר בסך כ-0.7 בשנת 2022 ובסכום דומה בשנה שאחריה.  

ענף מסחר ושירותים

בראש המגייסות בענף המסחר והשירותים בולטת חברת תקשורת בזק.  החברה גייסה כ-0.4 מיליארד שקל בשנת 2021, ופדתה אג"ח סחיר בסך כ-0.5 מיליארד שקל בשנה זו. לחברה צפויים פדיונות אג"ח סחיר בסך כ-0.6 מיליארד שקל בשנת 2022 ובסך כ-0.9 מיליארד שקל בשנה הבאה.  

ענף השקעה ואחזקות

בענף ההשקעות בולטת החברה לישראל. החברה גייסה כ-0.8 מיליארד שקל בשנת 2021, ופדתה אג"ח סחיר בסך כ-1 מיליארד שקל בשנה זו. לחברה צפויים פדיונות אג"ח סחיר בסך כ-0.6 מיליארד שקל בשנת 2022 ובסכום דומה בשנה הבאה.  

שתי חברות נוספות בולטות שצפויות לגייס השנה:

דיסקונט השקעות גייסה כ-0.5 מיליארד שקל בשנת 2021, ופדתה אג"ח סחיר בסך כ-0.6 מיליארד שקל בשנה זו. לחברה צפויים פדיונות אג"ח סחיר בסך כ-0.5 מיליארד שקל בשנת 2022 ובסכום דומה בשנה הבאה.  

אלון רבוע כחול גייסה כ-0.7 מיליארד שקל בשנת 2021, ופדתה אג"ח סחיר בסך כ-0.2 מיליארד שקל בשנה זו. גיוסי החברה בשנת 2021 גבוהים מהחוב הסחיר שהחברה פדתה באותה שנה. ניתן להניח כי החברה הקדימה וגייסה סכום עודף כנגד פדיונות אג"ח סחיר בסכום של כ-0.3 מיליארד שקל בשנת 2022. לחברה צפויים פדיונות אג"ח סחיר בסך כ-0.7 מיליארד שקל בשנת 2023. 

מבין חברות הטכנולוגיה - המגייסות הבולטות בשנים 2021-2020 הן חברות הטכנולוגיה הדואליות הוותיקות שגם מובילות בהיקף הפדיונות בשנים 2023-2022:

אורמת טכנולוגיות שגייסה לראשונה אג"ח בסך כ-1.3 מיליארד שקל בשנת 2020. לחברה צפויים פדיונות אג"ח סחיר בסך כ-0.8 מיליארד שקל בשנת 2022 ובסך כ-0.1 מיליארד שקל בשנה הבאה. 

אלביט מערכות – שלאחר הפסקה של עשור, חזרה בשנת 2021 להנפיק בשוק איגרות החוב וגייסה כ-1.9 מיליארד שקל. לחברה צפויים פדיונות אג"ח סחיר בסך כ-0.2 מיליארד שקל בשנת 2022 ובסכום דומה בשנה הבאה. 

יצוין כי חברות האנרגיה החדשות שביצעו הנפקות ראשוניות בשנים 2021-2020 כדוגמת דוראל, אנרג'יקס, ונופר השתמשו גם בשוק האג"ח על מנת לממן את פעילותן ותרמו כ-1.2 מיליארד שקל לעלייה בהיקף גיוסי חברות הענף בשנת 2021