ממשיכים לצאת לחו"ל - החשיפה לחו"ל עלתה ב-6% השנה

יתרת הנכסים של תושבי ישראל בחו"ל עלתה ברביע הרביעי של שנת 2021 בכ-40 מיליארדי דולרים (כ-6%) ועמדה בסוף דצמבר על כ-716 מיליארדים. העלייה ביתרה נבעה בעיקר מגידול ביתרת ההשקעות האחרות ומגידול ביתרת ההשקעות בתיק ניירות ערך למסחר. 

שווי ההשקעות הישירות עלה במהלך הרביע הרביעי בכ-2 מיליארדי דולרים, בעיקר כתוצאה מהשקעות ישירות נטו בהון מניות.

שווי תיק ניירות הערך עלה במהלך הרביע הרביעי בכ-13 מיליארדי דולרים (כ-5.5%) בעיקר כתוצאה  מהשקעות של תושבי ישראל באגרות חוב זרות בהיקף של כ- 9 מיליארדים ומעלייה במחירי ניירות הערך הזרים בהיקף של כ-6 מיליארדים.

בנוסף, נרשמו מימושים בהיקף של כמיליארד דולרים במניות זרות. עיקר ההשקעות באגרות חוב זרות בוצעו על ידי הבנקים המקומיים. (תרשים 1)

שווי ההשקעות האחרות בחו"ל עלה במהלך הרביע הרביעי בכ-15 מיליארדי דולרים (כ-13%). העלייה נבעה בעיקר מהפקדות נטו של תושבי ישראל בפיקדונות בחו"ל בהיקף של כ-5 מיליארדים; אשראי לקוחות בהיקף של כ- 4 מיליארדים והשקעות נטו של המוסדיים בקרנות השקעה זרות בהיקף של כ- 2 מיליארדים. בנוסף, נרשמו עליות מחירים של קרנות אלה בהיקף של כ-2 מיליארדים. 

שווי נכסי הרזרבה עלה במהלך הרביע הרביעי בכ-9 מיליארדי דולרים (כ-4%) והגיע בסוף דצמבר לרמה של כ-213 מיליארדים. העלייה נבעה מרכישות מט"ח על ידי בנק ישראל בהיקף של כ-8 מיליארדי דולרים.

הרכב התיק בחו"ל: במהלך הרביע הרביעי, חלה ירידה של נקודת האחוז במשקלם של מכשירי ההון בתיק הנכסים של תושבי ישראל בחו"ל ועמד בסוף דצמבר על רמה של 45%. בהתאם משקלם של מכשירי החוב עלה בנקודת האחוז ועמד בסוף דצמבר על רמה של 55%.

יתרת ההתחייבויות של המשק לחו"ל 

יתרת ההתחייבויות של המשק לחו"ל עלתה במהלך הרביע הרביעי בכ-17 מיליארדי דולרים (כ- 3%) ועמדה בסופו על 537 מיליארדים. העלייה ביתרה נבעה בעיקר מזרם השקעות של תושבי חוץ במשק בהיקף של כ-18 מיליארדי דולרים.

שווי ההשקעות הישירות במשק עלה במהלך הרביע הרביעי בכ-8 מיליארדי דולרים (כ-4%). העלייה נבעה בעיקר מהשקעות ישירות  בהון מניות בהיקף של כ-8 מיליארדים, מתוכן כ-2 מיליארדי דולרים בגין רווחים שנצברו להשקעה וכ- 3 מיליארדי דולרים השקעות נטו בהון של כ-15 חברות בהיקף השקעה ממוצע של כ-200 מיליון דולרים בחברה. 

שווי תיק ניירות הערך עלה במהלך הרביע הרביעי בכ-6 מיליארדי דולרים (כ-3%) בעיקר כתוצאה מהשקעות נטו של תושבי חוץ באגרות חוב (כ- 4 מיליארדי דולרים), מתוכם השקעות בהיקף של כ- 5 מיליארדים במק"מ אשר קוזזו בחלקן על ידי מימושי אג"ח ממשלתיות בהיקף של כמיליארד דולרים. כמו כן, נרשמו השקעות נטו במניות בהיקף של כ- 2 מיליארדים. 

שווי התיק של תושבי חוץ בבורסה לני"ע בתל-אביב, המהווה חלק מיתרת ההשקעות של תושבי חוץ במשק, עלה ברביע הרביעי בכ-14 מיליארדי דולרים ועמד בסוף דצמבר על כ-99 מיליארדים. הגידול בשווי התיק התרחש בעיקר כתוצאה מהשקעות נטו באג"ח ובמניות ( כולל קרנות נאמנות) בהיקף של כ-5 מיליארדי דולרים (תרשים 2 ותרשים 3). 

שווי ההשקעות האחרות במשק עלה במהלך הרביע הרביעי בכ-3 מיליארדי דולרים (כ-5%) לרמה של 63 מיליארדים. עיקר העלייה ביתרה כתוצאה מהפקדות נטו של תושבי חוץ בפיקדונות בבנקים ישראליים בהיקף של כ- 2 מיליארדים.

יתרת ההתחייבויות במכשירי חוב בלבד המהווה את החוב החיצוני ברוטו של המשק עלתה במהלך הרביע הרביעי בכ-9 מיליארדי דולרים (6%) לרמה של כ- 161 מיליארדים, בעיקר כתוצאה מהשקעות של תושבי חוץ באגרות חוב ישראליות.

היחס שבין החוב החיצוני ברוטו לתמ"ג עלה במהלך הרביע הרביעי ב-0.3 נקודות האחוז ועמד בסוף דצמבר על כ- 33.2%. העלייה ביחס החוב לתוצר ברביע הרביעי שיקפה גידול של כ-5.6% ביתרת החוב החיצוני לעומת עלייה של כ- 4.5% בתוצר (במונחים דולריים). (תרשים 4)

העלייה ביתרת הנכסים בהיקף גדול יותר מהעלייה ביתרת ההתחייבויות הביאה לעלייה של כ-23 מיליארדי דולרים (15%) בעודף הנכסים על ההתחייבויות של המשק מול חו"ל, שעמד בסוף דצמבר על 178 מיליארדים (תרשים 5).

עודף הנכסים על ההתחייבויות במכשירי חוב בלבד (החוב חיצוני השלילי נטו), עלה במהלך הרביע הרביעי בכ-17 מיליארדי דולרים (8%) ועמד בסוף דצמבר על כ- 231 מיליארדים (תרשים 6). 

יתרת הנכסים במכשירי חוב עלתה ברביע הרביעי בכ-26 מיליארדי דולרים ועמדה בסופו על כ-391 מיליארדים, מתוכם כ-213 מיליארדים הן רזרבות המט"ח בבנק ישראל. יתרה זו משקפת יחס כיסוי של פי 2.4 מהחוב החיצוני ברוטו. 

מידע נוסף בנושא הנכסים וההתחייבויות של המשק מול חו"ל זמין בקישור זה.